ביום 16.08.37 עקב דחיית אספת חברי הארגון, פרוש : "הנמוק לדחיית האספה מסיבת המאורעות איננו נמוק. ועד הקריה לא קבל נמוק כזה אפילו מאיש פרטי שרצה להשתמש בו כדי לדחות את בנין ביתו", ומוסיף "לא נכונה היא הידיעה שהאחור במסירת השטח הנוסף ע"י הקהק"ל נגרם מחמת היחסים המתוחים בין ועד הקריה לבינה. אין לעבור בשתיקה על הפרסום בדבר השטח הנוסף שכאילו היה מיועד בשביל שכונה ב'. אף פעם לא חשבו ליצור שכונה נפרדת על יד קרית מוצקין".
ברקוביץ : "הסבה לכל המחלוקת שבינינו לבין הארגון היא כמו שאומרים "מצפון תפתח הרעה". אין לשכוח שהנצחון הכי טוב זהו השלום. ישנם חברים בקריה המעונינים בבטול הארגון. החובה המוטלת על כולנו לחפש אחרי מוצא של שלום, המחלוקת עשויה להרוס גם את הארגון וגם את הקריה".
מחליטים לפנות במכתב ליו"ר האספה הכללית ברוח הדברים עם העתק למשרדי הארגון.

ביום 09.11.37 חוזרים לדון בנושא ומתלבטים האם לפנות לקליבנוב כבורר או כדברי אנג'ל "הבורר היחיד שלנו הוא הציבור", להמתין לאספה הכללית ולבחירות ולפעול לשנוי הרכב הנהלת הארגון. כל החלטה לא מתקבלת.
ביום 10.01.38 מתבקשת המועצה לאשר את מכתב הפשרה של קליבנוב כסיכום לשני מפגשים שנערכו בנוכחותו ובנוכחות שני הצדדים. לאחר דיון נוקב ותיקונים מילוליים, מחזירים את הנוסח המתוקן לקליבנוב לאישורו לניסוח הצעה מתוקנת. ביום 22.02.38 מחליטים : "לאחר חילופי דברים עם הארגון הוחלט ברוב דעות להסכים לניסוח ההסכם של קליבנוב". אבל, למעט כמה "שינויים קטנים". ביום 02.06.38 מברכים סוף סוף על המוגמר "לענות לארגון המעמד הבינוני שאנחנו מקדמים בברכה את שתוף הפעולה מחדש לאחר ההסכם שנעשה".

ביום 10.12.39 מחליטים "בנוגע לחשבון ההוצאות שהגיש הארגון בנוגע לשטח הנוסף ושעולה ל80 לא"י. לפנות לארגון שימציא לנו את תכניות הפרצלציה ולאפשר בדיקת סמני הפרצלציה בשטח". וגם "רשימת המועמדים שהגיש הארגון לשם התיישבות בשטח הנוסף היא קבוצה מיוחדת. וכאשר יפנה מי שהוא מהמועמדים הנ"ל תטפל המועצה בכל מקרה לחוד".

ביום 19.02.40 קפלן : "עיקר פגישתנו עם הארגון היה סביב התשלום שהארגון מקבל מהתושבים. כדי להכניס סדר במצב הצענו לכלול את מיסי הארגון בתקציב הקריה הכללי".
אלנבוגן : "לפי הפעולות שהארגון מוציא לפועל ולפי מדת התועלת שהקריה מפיקה מהן, יש להקטין את המס לארגון".
ווהל : "יו"ר הארגון שהוא ללא ספק איש מכובד מאד, הביע את הדעה שהארגון רשאי להעמיס עלינו מסים כפי רצונו מבלי לשאול את פינו".
אנג'ל : "הדבר מוטל בספק גדול אם האספה הכללית תסכים להגדיל את המסים לטובת הארגון".
ברקוביץ : "הארגון צריך להתקיים ויש לקוות שעוד ירחיב את שטח פעולותיו. הדעות שהושמעו פה לא תתקבלנה על דעת הארגון. מחובתנו להגן על הדבר הזה באספה הכללית ולאשרו. אחר כך יהיה מקום להסכם עם הארגון".
מחליטים : "כל חבר בקרית מוצקין חייב לשלם מס חבר חדשי לארגון המעמד הבינוני בגובה 30 מיל. המס יגבה יחד עם מסי הקריה. אולם מותנה מראש שהסדור הנ"ל יוכל להעשות לאחר הסכם הדדי עם הארגון".

ביום 05.10.42 גרושקביץ : "בישיבה האחרונה הוחלט להזמין את ב"כ הארגון. המצב הכספי של החודש הקודם לא הרשה לנו להציע לו איזה סכום במזומנים. בינתיים השתנה המצב ואפשר לבא לידי הסכם".
בחור : "בישיבה הקודמת הוחלט לא לשלם לארגון כלום. לא היה יפוי כח להציע בשמנו הצעות כאלה".
גרושקביץ : "קרית מוצקין היא פרה חולבת בשביל הארגון. אין לנו כל תועלת מהארגון. הם מקבלים סכומים ענקיים מכל חבר חדש שהשתכן בקריה ולנו אין כלום מהם. הארגון מקבל כל חבר שמכניס כסף בלי שום בקורת על אשיותו. בענין החוב שלנו המצב הוא לא כל כך פשוט, יש להם ערבות מקרדיט עממי. הם ילחצו עלינו ע"י קרדיט עממי. עלינו לשמור על שמה הטוב של האגודה. קרדיט עממי ישלם להם וידרשו מאתנו. כדאי היה אולי לנהל מלחמה עם הארגון, אבל בשטח אחר ולא בקשר עם ההלואה. האגודה רק תסבול מזה, כי יפוצו שמועות שאין אנו עומדים בהתחיבויותינו".
מחליטים "לתת יפוי כח לועד הפועל לסדר עם הארגון כפי ראות עיניהם".

ביום 23.11.42 גרושקביץ : "במועצה המקומית נתקבלה תשובת הקק"ל שמנהלים מו"מ על שטח להרחבת הקריה. בורוכוב אמר לי שכרגע אי אפשר לקבוע את גבולות הקריה, אבל אפשר לקבוע את מדת השטח הנוסף. עלינו לדעת את מדת השטח הנוסף כי אנשים מתענינים ויש להקים ועדת התישבות".
זזובסקי : "מדוע לא באנו בדברים בקשר עם זה עם הארגון?".
גרושקביץ : "התקימה פגישה עם ב"כ הארגון. מספיק לנו האפוטרופסות של הארגון. אנו בשבילם פרה חולבת".