ק. מוצקין ארגון המעמד הבינוני – א' - מאבקי שליטה

ארגון המעמד הבינוני הוקם בחיפה ב1931. ממטרותיו העיקריות, איגוד בעלי עסקים עצמאיים שאינם חברי ההסתדרות ויישובם בשכונות בעלות זהות סוציו אקונומית ואידיאולוגית אחיזה. ב1932 החל לטפל בהקצאת קרקע להקמת שכונת מוצקין. ב1933 נשאו המאמצים פרי. ב1934 הונחה אבן הפינה לשכונה החדשה.

המייסדים אמנם עלו על הקרקע בזכות הארגון, אך מהרגע בו החלו להבנות הבתים הראשונים, גילו ניצני עצמאות וניסו להתנער מעול הארגון. הן בניהול מערכת החיים הפנימית והן מול הקק"ל. על רקע זה התעוררו עימותים קשים מאחר והארגון לא רצה לשמוט מידיו את רסן השלטון בשכונה.

מכתב הארגון אל קק"ל מיום 20.08.1935 מס' 430

"אין בכוונתנו לחזור על הפרטים והשתלשלות הענינים עד הרגע שעלה בידנו להוכיח לקק"ל, שהארגון הוא דבר קים, ושיכון אנשי המעמד הזה אפשרי.בתוצאה מעמל ההוכחה הזאת קבלנו מקק"ל את הקרקע, ליסוד השכונה-קרית מוצקין.

כונתנו להזכיר לקק"ל על התכנית שהארגון הציג לפניו, בשעה שהתחיל במפעל יסוד השכונה. דבר ראשון, התחיל הארגון לטפל בפתרון שאלת השיכון בשביל חברים שרצו להתישב, וידם לא השיגה לרכוש להם מגרש פרטי".

בהמשך נפרשת תפישת העולם של הארגון : "הארגון מצא שהעבודה מתחילה בבא האנשים ארצה ולכן יסד ועדה מיוחדת לשם קבלת פני העולים החדשים. העמיד פקיד בנמל חיפה בבוא האניות ועוזר לעולים בבית המכס, עם סבלים, נהגים ובתי המלון, שהיו מנצלים את העולים בבואם ... בהמשך, הכיר בצורך להקים בית גדול - "בית השבים" - בו יוכלו העולים למצוא מנוחה לפחות בזמן הראשון עד שיסתדרו בארץ ... גם הפעולה החברתית של הארגון, תביא כפי שהננו מקוים תועלת רבה בבנין הארץ, היות והננו משתדלים להרכיב לחברינו יחס חיובי לערכים הלאומיים ולשרש את השליליות ואת ה-מה-בכך אצל רבים מהם".

"... הארגון רואה עצמו כמוסד שניהל את המו"מ הראשון עם הקק"ל בדבר הקצאת קרקע, וקיבל אותה בשביל יסוד השכונה. אחרי שמסרנו את הקרקע שקבלנו לידי ועד מיוחד של ק. מוצקין שמנהל את עניני השכונה, ממשיך הארגון לעמוד בקשר מתמיד עם הקק"ל, בדבר קבלת שטח נוסף למאות מועמדים מארגוננו, כדי לרוות את הצמאון של חברינו העומדים בתור".

"כפי שהוכחנו, השיכון הנו חלק מהתכנית השלמה של פעולות הארגון. שנמסרה הקרקע לידי הועד, לא תם תפקידו של הארגון, הן כלפי הקק"ל והן כלפי השכונה. כאן ברצוננו להעיר תשומת לב הקק"ל על הטעות היסודית מצדה, שהתחילה לנהל מו"מ ישר עם ועד השכונה. אע"פ שראינו בכך זלזול בתפקידנו, לא הגבנו לעובדה שקק"ל מנהלת מו"מ מעל לראשנו, מפני שאיפתנו שהשכונה תבנה ולו אפילו נגד חלוקה של התפקידים בין הארגון וועד השכונה".

"הארגון היה מיסד השכונה וממשיך להיות המפקח על סדרי השכונה. מהרגע ה-1 שבאנו בקשר עם הקק"ל ועד עכשיו, היינו בטוחים והננו בטוחים גם כעת, שרק הארגון כמפקח עליון על הנעשה כביתר השכונות, יכול באמת להקיף את המפעל כולו ולכוון אותו למסלול הרצוי. בה בשעה שחברי השכונה, כל אחד בפני עצמו, מעונינים בראש וראשונה בסדור חייהם הפרטיים הם".

"פעולת הקק"ל הכילה שני מומנטים שליליים : מצד אחד נתנה דחיפה לועד השכונה לקבל לידו ענינים שאינם שייכים לו. מצד שני, הארגון שרצה לשמור על שלמות המפעל מוכרח להשקיע יותר כח ומרץ, בכדי להציל את הנעשה, שעלה בכך כך הרבה עמל.
אין גם אנו מסכימים לכל ההסדרים שברצון הקק"ל להכניס לשכונה. מצד שני, גם התכסיסים של ועד השכונה, אין הם משביעים את רצוננו. כתוצאה מהמצב הבלתי נורמלי, נתהוו אי סדר ומתיחות בין המוסדות ואי שביעות רצון.
באנו לידי ישיבה משותפת עם ב"כ הקק"ל. נוכחנו שכל זמן שאמת המידה להתפתחות השכונה תהיה טובת הפרט, לפי ראות עינו של ועד הקריה, ולא טובת הכלל לפי תכנית הארגון, לא תיווצר אוירה של התקדמות בקריה".

סיכום, מסקנות ודרישות : "כיום הננו עומדים בפני ברירה: או שנפקיר הכל בידי השכונה, ונסיר מאתנו את האחריות כלפי החברים וכלפי הקק"ל, או שלהפך- נתאמץ להכניס סדר גמור בשכונה.
מתוך העתקה שקבלנו ממכתבכם לועד השכונה, אנו רואים את אי הסכמתכם למתהווה בשכונה, לכן החלטנו לקבל עלינו את הנסיון האחרון להסיר את כל המכשולים, ומביעים את רצוננו, שמהיום והלאה תדע הקק"ל, שארגון המעמד הבינוני הוא המוסד המפקח, כמו שנהוג ביתר השכונות.
חושבים אנו, שהקק"ל תכיר בזה שאין היא חפה מפשע במצב שנתהווה בשכונה, ומקוים שהקק"ל תעריך את התאמצותו של הארגון להשאר על משמר המפעל, ותוכיח לנו על רצונה הטוב בזה שתושיט את עזרתה להחשת מפעלנו".