נושא: סיפורי ראשונים - 1949 - 1940

סיפורי ראשונים – טיקוצקי מיכל ואיסר
(כפי שהועבר ע"י בני המשפחה)

אבי איסר טיקוצקי נולד בשנת 1912 בעיירה בודקה שליד העיר ביאליסטוק. כבר בנעוריו היה חבר פעיל בתנועת הנוער החלוצית "החלוץ" בביאליסטוק.
בשנת 1933 עלה ארצה בעקבות ארבע מאחיותיו, כאשר הוא משאיר מאחוריו את הוריו ועוד אח שהיה צעיר ממנו. הוריו סרבו לעלות ארצה, למרות שהושג עבורם היתר עלייה מיוחד לאיחוד משפחות.
לימים, משפרצה מלחמת העולם השנייה, נספו הוריו בשואה ואיתם גם אחיו הצעיר.

מיכל אימי, נולדה בשנת 1918 דור רביעי בארץ, בת למשפחת ארקין ממייסדי מזכרת בתיה.

הוריי נישאו בשנת 1940 והתגוררו תחילה בחיפה. בשנת 1945 החליטו לעבור לקרית מוצקין, רכשו כאן מגרש ברחוב רנ"ס 32, עליו בנו את ביתם. ביתנו היה אז הבית האחרון בשורת הבתים ברחוב רנ"ס לכיוון מערב, כל השטח מצפון (היום רחוב וייצמן), היה זרוע בגבעות חול, שם שכנו בכמה אהלים בדואים נוודים שמדי פעם ובעיקר בלילות, היו מנסים להתגנב אל בתי המגורים ולגנוב מכל הבא ליד. ממערב לנו שכן המחנה הצבאי הבריטי הגדול.

אנחנו שלושה בנים במשפחה, מרדכי (מוטי), דב (דובי) ויוסי. אני נולדתי בחיפה והגעתי לקרית מוצקין בהיותי בן 4. את לימודי התחלתי בגן צפורה בשדרות השופטים, בחצר של קופת חולים כללית, מול בית יד לבנים היום.

אבי היה פעיל בהגנה בחיפה. במקצועו היה מסגר רתך אומן ובתוך כך, מבעלי בית מלאכה מכני "עמל" בעיר. באותן השנים, תקופת המנדט הבריטי בארץ, קיבל אבי את עבודת התחזוקה של מספר תחנות משטרה בריטיות מסוג "טייגר", שהיו פרושות לאורך גבול הצפון. כידוע, ברבות מתחנות המשטרה הבריטיות שרתו לצד החיילים האנגלים גם יהודים, אלה עזרו לאבי להבריח נשק ותחמושת מתחנות המשטרה למען ההגנה.
לאחר המעבר, המשיך אבי את פעילותו בהגנה כאן בקריה. מטה ההגנה היה בבסיסו של מגדל המים. בקומה השנייה היה ממוקם זרקור גדול וכל לילה היה השטח שבינינו לבין הגבעות, מואר על ידי השומרים חברי ההגנה.
לימים, היה אבי גם מחברי הנהלת אגודת המים בקריה.

בבסיסו של מגדל המים, במבנה הקיים עד היום ומשמש כאולם הספורט של ביה"ס אלונים, היה בית הקולנוע הראשון של קרית מוצקין. רוב הצופים היו חיילים ששרתו במחנה הצבאי הבריטי. הסדרן היה סיומקה, השומר האגדי ומוותיקי הקריה. אני הייתי הילד שגר הכי קרוב לקולנוע, ביתנו היה ממש ממול. לעיתים קרובות נהג סיומקה להכניס אותי בהחבא לסרטים של אחר הצהריים, אך בעיקר בערב.

במחנה הצבאי שרתו גם חיילים יהודים רבים מאוסטרליה וקנדה. חלקם שיתפו פעולה עם ההגנה, ובחסות החשכה בקולנוע היו מבריחים לידי חברי ההגנה, חלקי נשק, רימוני יד וכד'. חלקם הועברו אליי ואני הייתי מעביר אותם אלינו הביתה, שם הוסתרו בארון הבגדים של הוריי ששימש כ"סליק" מאולתר.

מעט לפני פרוץ מלחמת העצמאות, היה אבי ממקימי חיל החימוש והיה מפקד בסיס חיל החימוש שננטש על ידי הבריטים לכשאלה עזבו את הארץ. הבסיס היה ממוקם באזור התעשייה של המפרץ, על יד בית החרושת "נור", לימים היה לבסיס של חיל התובלה.
במצעד צה"ל הראשון בחיפה לאחר מלחמת העצמאות, צעד אבי בראש המצעד.

אבי היה גם ממייסדי סניף מפא"י בקריה וחברו ויועצו הטוב של מי שלימים היה לראש העיר הראשון, משה גושן.
בשנת 1982, ביום שחרור ירושלים, קיבל אבי את תואר יקיר העיר קרית מוצקין. בשנת 1985, נפטר ממחלה קשה.