​תקפת כהונה: 1993 - היום

נולד ב- 30 אפריל 1944 כדור שביעי בארץ מצד אביו יעקב צורי שהיה בן למשפחה ענפה וידועה בעכו ובחיפה. אמו, דורה, לבית פוליטי, עלתה ארצה עם משפחתה מאלכסנדריה שבמצרים. לאחר נישואיהם נולד ב-1938 אחיו הבכור ניסים, וב-1940 עברה המשפחה להתגורר בק. מוצקין, ברחוב הרב קוק 68 פינת קק"ל 6.

אביו היה פעיל במפלגת הציונים הכלליים וממקימי ביהכ"נ הספרדי הראשון, הרמב"ן. לפרנסתו עבד כפקיד בבנק דיסקונט בחיפה (לימים התקדם לדרגת מנהל הבנק). אימו הייתה עקרת בית שבין היתר טפחה את מדגרת הביצים שהייתה במטבח הבית. כמו כן, פונה אחד מחדרי הבית והושכר כאטליז למשפחת עפרוני.

חיים הינו יליד הקריה ובוגר ביה"ס "אחדות". מוריו וחבריו מעידים עליו כי היה ילד "שובב" ורב פעלולים ותעלולים. תבנית נוף ילדותו כוללת פסיפס גדול של מקומות ומצבים : חורשת האקליפטוסים בקצה חצר ביה"ס, החולות על גבול ק. חיים וק. מוצקין, הרוכלים הערבים מוכרי האבטיחים והסברס הקר בקיץ, איסוף הבקבוקים ומכירתם עבור דמי כיס, קטיף סברסים באפק והבאתם לשכונה על גבי עגלות ה"קוגלגרים", מגרש החניה של ה"יקים" ברחוב קק"ל, צריף הדואר מול המקווה, הסרטים במוצ"ש בקולנוע 'אורות', הפלאפל של מזרחי ובן דב ואח"כ הקיוסק של מריו. מגרש האספלט בגן המשחקים שליד הקולנוע, (שיחקו כדורסל בנעלים וחולצות שהביאו מהבית, ולמי שלא היה שיחק יחף), שם נולדה מכבי מוצקין המיתולוגית. תנועת "המחנות העולים" ממנה פרש, משום שהעדיף את ה"וספה" שקיבל מתנה מהוריו, ובשם "השוויון הסוציאליסטי" לא הייתה מקובלת על מדריכי התנועה, אלה ועוד היו, כאמור, חלק מתבנית נוף הנערות.

את לימודי התיכון עשה בביה"ס המקצועי אינטר בק. חיים. ב-1962 עם תום לימודיו התגייס לצה"ל לחיל השריון וסיים את שירותו כמפקד טנק בדרגת סמ"ר. בתפקיד זה וכאיש מילואים השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים בקרבות צה"ל בסיני ובתעלת סואץ.

עם שחרורו ב-1965, עסק בעבודות מזדמנות עד לנישואיו ב-1966, אז "התמסד" ונכנס כשותף לחברת "אחוד הנמל והקישון", שעסקו במתן שרותי קרקע לסוכני אניות ועמילות מכס. בעיסוקו זה עבד עד 1993. תחילה התגורר בשכירות ברח' גרושקביץ ואח"כ בבית הוריו המקורי. כאן נולדו ילדיו, שי, דורית וקובי. בתקופה זו, השלים לימודי חוץ בטכניון במנהל עסקים וכלכלה, קורס הדרכה וליווי קבוצות, לימודי טיסה עד קבלת רישיון טיס פרטי.

ב-1997 נישא בשנית, מנישואין אלו הינו אב למאי.

צורי העיד על עצמו כי מעולם לא היה איש פוליטי. עניין ההתמודדות לראשות העיר, עלה לראשונה בשנת 1987 (כשנה לפני הבחירות המוניציפאליות), בפגישה אקראית בין חברים וכ-"התערבות ספורטיבית". נושא ההתערבות היה : "האם יכולה העיתונות לקדם אדם לא מוכר עד לתפקיד ראש עיר". חיים נענה לאתגר, הצטרף לסניף הליכוד בק. מוצקין, נבחר לעמוד בראשו ובבחירות 1988 נבחר למועצת העיר, הצטרף לקואליציה ומונה לתפקיד סגן ראש העיר וממלא מקום ללא שכר.

צורי החל להקדיש את מירב זמנו ומרצו לתפקיד החדש. בבחירות 1993 לאחר סיבוב בחירות שני בינו לבין ראש העיר המכהן, נבחר חיים צורי לראשונה לראשות העיר מטעם סיעת הליכוד.

בבחירות שנערכו ב-1998 נבחר בשנית וברוב גדול, הפעם בראשות סיעה א-פוליטית, "מוצקינטו", אשר זכתה גם ברוב מוחלט במועצת העיר. הרוב בו זכה צורי, היה מהבולטים בתולדות הבחירות לרשויות המקומיות.

בבחירות 2003 ו-2008 המשיך צורי לקצור תוצאות אלקטוראליות גבוהות.

בתקופתו כראש עיר צומצם הגרעון התפעולי עד לאיזון תקציבי. הרשות קבלה תעודות הצטיינות רבות בתחום הניהול הכספי, חסכון במים, ובשנת 2002 הוצבה מקום השני בארץ במדד היעילות.

בעיר החלה תנופת פתוח מואצת בתחומים רבים. נפתח מרכז הספורט העירוני החדיש "ספורט לי", האמפי פארק ובו 2,500 מקומות ישיבה, אגם מלאכותי וגן חיות המוכר ע"י איגוד גני החיות העולמי, הוקם היכל התיאטרון המקומי, ספרית עיון והשאלה מהגדולות והמפוארות בארץ, מרכז פיס לאמנות תרבות ומדע, הוקמו שתי חטיבות הביניים "רבין" ו"נתניהו", כל בתי הספר מוזגו ומוחשבו, הוקם מרכז ההשתלמויות האזורי למורים "פסגה", הוקם מרכז "להבה" להדרכה ולימודי מחשב, מרכז משמע"ות ללימוד השואה ותולדות עם ישראל, פרויקט חדשני של כיתות גן, שני אולמות ספורט חדישים וממוזגים, פונו שטחים מהמחנה הצבאי "כורדאני" לטובת פרויקט "בנה ביתך" שלב ב' והקמת שכונת נווה גנים, פינוי המפעל המזהם "קליל", הושלם פרויקט מנהרת הרכבת וגשר "בגין", פיתוח והשקעה סביבתית בגינון, ריבוד כבישים באספלט ומדרכות באבן משולבת ועוד.

במהלך כהונתו הרביעית השלים צורי את לימודיו לתואר ראשון במשפטים.