מתוך חוברת יובל ה 50 לשכונת הצריפים, הסיפורים מאחורי השמות.

אלכסנדר יעקב ודורה

נולד ביבנאל ב 1900. בהיותו בן 10 חזרה משפחתו לרומניה והוא עשה "עלייה שניה". היו הראשונים להגיע לשכונה עם בתם היחידה ובמשך שבועיים התגורר לבד על גבעות החול. את המים לשתיה בישול ורחצה, הביא בתום כל יום עבודה על כתפיו בפח, מחיפה ועד לשכונה. היה פעיל בהגנה,
בחצרו היה שובך יונים לתפארת ונדנדה יחידה לכל ילדי השכונה. רעייתו שהייתה תופרת מקצועית תפרה את בגדי החג ומועד לנשות ביאליק והשכונה. בתחילת שנות ה 40 החל בבניית בית הקבע במו ידיו.

אקשטיין משה ומתיה

ילידי פולין, זאמושץ' וורשה. הגיעו לארץ ישירות לשכונה ב 1935 מעט לאחר הקמתה, לאחר שמונה שנים של התלבטויות ו"חיפוש דרך" למימוש הציונות, בפריס אצל משפחת מתיה. הורים לשני ילדים. תקופת הראשית והתנאים הקשים בשכונה הרעו מאוד לבריאותם. לכך נוספה הידיעה הקשה כי משפחתה של מתיה נספתה כולה בשואה.

בודמן אברהם וסלווה

נולד בבסרביה ב1909, בהיותו בן 20 עלה ארצה. שלוש שנים אחריו עלתה ארצה מפולין כנערה צעירה. השניים נישאו ועברו להתגורר בשכונת הצריפים. הורים לשניים.

בודנשטיין אריה לייב יהודה ורבקה

הגיעו מחיפה בקבוצת "סירקין" עם שני ילדיהם, היה "זקן" המתיישבים בשכונה. בצריפו נחנך ב 1934 "גן זיזה", גן הילדים הראשון בשכונה. אחר כך היה הצריף ל"מטבח לפועלי בנין" לבוני ק. מוצקין וביאליק. בערבים היה הצריף מרכז הבילוי בשכונה ובשבתות וחגים בית כנסת. בשנות ה 50 עבר לקרית שמואל השכונה הדתית.

בחר אהרון ולאה

שניהם דורות רבים בארץ, הוא יליד חברון ממוצא ספרדי, היא ילידת צפת ממוצא אשכנזי. הגיעו לשכונת הצריפים עם קבוצת "סירקין" מחיפה. היה עובד הרכבת בתקופת המנדט. הורים לארבעה.

בל שמואל ובתיה

נולד בעיר זמוש-פולין ב 1896. היא נולדה ב 1900 בוולודינה ווהלין אוקראינה. השניים נישאו ב 1923, לאחר נישואיהם והולדת בתם הראשונה, עלה ארצה לבדו להכנת הרקע לעליה ושנתיים לאחר מכן הצטרפה משפחתו. התגוררו בחיפה בעיר התחתית בשכונה מעורבת ערבים ויהודים ובתנאים קשים. הגיעו לשכונה בין הראשונים במטרה לשפר את תנאי חייהם, אך נפטרו בגיל צעיר. הורים לשלושה

בנימיני ליפא ופנינה

נולד ב 1905 בעיירה לנין על גבול פולין רוסיה. עלה ארצה ב 1925. גר בחיפה ועבד בבנין בתי שכונת הדר ובמעל המלח בעתלית. היא נולדה ב 1905 בעיר קלם גרמניה. עלתה ארצה ב 1926. גרה בחיפה עם קבוצת בחורות שעסקו בתפירה, פועלות תעשיית מזון ועבודות מזדמנות. נישאו ב1930 ב 1933 עברו לגור בשכונה. כל שנותיו היה פעיל בהגנה וכך גם בשכונה. הורים לשניים.

בן ציון שבתאי ומינה

ילידי וילנא-פולין וחברי ילדות. הוא עלה ארצה ב 1921 כחלוץ, חבר דגניה ב'. עזב ועבר לעבוד כפועל חקלאי במושבה יבנאל. היא עלתה ב 1923 ועבדה במשק הפועלות של חנה מיזל בתל אביב. ב 1927 עברו לחיפה לקבוצת "סירקין" ואיתה הגיעו לשכונת הצריפים. היה פועל בנין "טיח" וחבר ועד השכונה. הורים לשניים. ב 1948 נפטרה מינה והוא נשא את לאה שעלתה ב 1932 והיתה חברת קיבוץ גבת ופועלת בנין בקבוצת "נדבק".

גולדשטוב בנימין ודבורה

המשפחה עלתה ארצה מפולין ב 1924 והתגוררה ביפו. ב 1927 בחיפוש אחר פרנסה הגיעו לחיפה לקבוצת "סירקין", איתה ב 1933 הגיעו לשכונת הצריפים. הורים לחמישה. במאורעות 1936 בדרכו ברגל לכפר אתא לבקר את בתו, נחטף ע"י מרצחים ערבים ועד היום לא נודע מקום קבורתו.

גורביץ נח וציפורה (פייגה)

נולדו באותה עיירה ברוסיה הלבנה. נישאו בשנת 1925 ועלו ארצה ב1935 היישר
לשכונה. כאן התגוררו בצריף של רוזנברג ואחר כך אצל יודובסקי. לאחר מכן רכשו בית בשולי השכונה ברחוב דבורה. הורים לשניים. בנם חנניה נפל בקרב על "יחיעם", האם חלתה ונפטרה כעבור חמש שנים. האב נישא בשנית לאסתר, ניצולת שואה.

גרין שמשון ובתיה

ילידי העיירה קליש בפולין שם הכירו. הוא עלה ארצה ב 1925 הגיע לקבוצת "סירקין" בחיפה ועבד כצבעי. היא עלתה ארצה כנערה בת 13 גרה בחדרה ועברה לחיפה. השניים נישאו וב 1933 עברו עם הקבוצה לשכונת הצריפים. בית הקבע שבנו ב1937היה הבית הראשון בשכונה. הוא היה פעיל בית"ר והאצ"ל ועסק בפעילות ציבורית ועזרה הדדית בשכונה. בביתם נערכו החתונות של בנות השכונה. הורים לשניים.

דיקר יעקב וטובה (גיטל)

המשפחה הגיעה ארצה ב 1935 בחוסר כל. לאחר גלגולים רבים הגיעו לקרוביהם, משפחת ליסק בשכונת הצריפים. עקב הצפיפות הקשה עברו לשכירות בחדר בצריף של משפחת בל. לאחר עבודה קשה רכשו את הצריף של דרזנר שלידו גידלו צבי ים ענקיים. בתקופה זו הדתיים בשכונה התפללו במנין אצל בודנשטיין. כשנודע על צריף למכירה, התארגנו ולמרות מחאות השכנים רכשו את הצריף למטרת הקמת בית כנסת, כשיעקב היה בין היזמים והבונים הראשונים.

וייספיש (שפיר) אליקים (געצל) והניה

אליקים אח ל 11 אחים ואחיות במשפחתו שבלובלין, עלה כחלוץ לארץ ישראל והשתקע בתל אביב הקטנה שם פתח מספרה ברחוב שבזי. מחסכונותיו העלה ארצה ב 1925 את אחיו ואחיותיו. ב 1927 הכיר את הניה לבית זילברמן, נישאו ועברו לגור בתל אביב. הורים לשלושה.

זילברמן הינדה 

עלתה ארצה בגפה ב 1925. גרה ברחוב יפו בחיפה. את כספה שהביאה עימה השקיעה בעסקים, רומתה התרוששה ונשארה בחוסר כל. עבדה במשק בית והצטרפה לאנשי קבוצת "סירקין". שתי בנותיה שעלו ארצה הצטרפו אליה וביחד פתחו קיוסק בשוק.ב 1933הגיעו עם הקבוצה לשכונה ובנו את ביתן בעזרתו של בן ציון שבתאי. פתחו את חנות המכולת הראשונה בשכונה.

זלושניק אברהם ופסיה

עלה לארץ ב1924 מוולין-פולין עם ששת ילדיו. התיישב בתל אביב עבר לגור בחיפה בקבוצת "סירקין", ומשם הגיע לשכונה. עבד כמסגר ברכבת, רעייתו הייתה עקרת בית.

ליסק יצחק וקרינה

עלה ארצה לראשונה ב 1932 מפולין. למרות שהעליה אורגנה ע"י המוסדות, הוחזרו העולים ע"י הבריטים לאירופה. ב1934 עלה שנית עם משפחתו והתיישב בשכונה, תחילה בשכירות ואח"כ רכשו את הצריף. עבד כטייח ובנאי. היה בין מייסדי ומקימי ביהכ"נ הראשון בשכונה "יהודה וישראל", ובנהו במו ידיו ביחד עם יעקב דיקר. הורים לשלושה.

מן אליעזר ושרה

מראשוני השכונה. הורים לשלושה.

ינובסקי (ניב) יצחק ואסתר

הגיעו ארצה כחברי תנועת "החלוץ" בליטא. הוא ב1924 כחבר בגדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור בכפר גלעדי, היא ב1925. השניים נישאו והחלו נודדים בעקבות הפרנסה, דרך נהריים, כפר יחזקאל ועתלית. משם הגיעו לקבוצת "מיצפה" בחיפה ואיתם הגיעו לשכונת הצריפים. הורים לשניים. בחצרם בנו משק עזר לתפארת, גינת ירק, לול גדול, עז ועצי פרי רבים.

סגל דוד ולאה

ילידי הארץ בני העיר צפת. עברו להתגורר בחיפה בקבוצת "סירקין". שם פתחו עסק לתיקון פרימוסים ואופניים. הגיעו לשכונה בין הראשונים, הורים לחמישה ילדים. לימים חזרו לגור בחיפה.

סוקולובסקי

עלתה בגפה עם שלושת ילדיה מפולין. התיישבה בחיפה בקבוצת "סירקין" ומשם הגיעה לשכונה. במקביל ל"מטבח הפועלים" שאצל בודנשטיין, פתחה הגב' סוקלובסקי בצריפה את חנות המכולת הראשונה בשכונה. נכדה מרדכי נהרג בפיצוץ הרימון בקרית מוצקין עם עוד ארבעה ילדים. על שמם רחוב הילדים.

פוטופוביץ (אשד) מיכאל וחיה

עלו לארץ ב 1925 בעליית "הפועל המזרחי". התיישבו בנושבה כנרת ועסקו בדייג. עברו לעתלית ועבדו במחצבות סולל בונה לבניית נמל חיפה. הגיעו לחיפה לקבוצת "מיצפה" ומשם ב 1933 הגיעו לשכונה. כשומר מסורת נימנה עם עושי עבודת הקודש וממייסדי ביהכ"נ הראשון "יהודה וישראל". רעייתו עבדה שנים רבות כמתנדבת בחברה קדישא. הורים לשניים, ביתו מתיא ייסדה את "גן מתיא" שפעל 35 שנה.

קושניר אברהם ופנינה (פניה)

עלה לארץ כנער בן 16 ב1921 לאחר הפרעות ברוסיה בהן נרצח אביו לנגד עיניו.
כאן מצטרף לקבוצת סוללי כבישים "פלוגת רושמיה", שם פגש את פניה שעלתה לארץ ב 1925. השניים נישאו ועברו לעתלית ומשם לקבוצת "מיצפה" בחיפה, וב 1933 לשכונת הצריפים. הורים לשלושה ילדים. הוא כרצף עבד בבניית תחנות המשטרה הבריטית והיא עסקה במשק בית, חלוקת עיתונים חלב ועזרה לגננת.

רבינוביץ זכריה וברכה

עלה לארץ ב 1912 עם שלושת ילדיו, בארץ נולדו עוד שלושה. התיישב בראשל"צ ועבד ביקב, עבר לחיפה לקבוצת "סירקין", עבד כסתת אבני בנין (בנין הטכניון בהדר), בין ראשוני השכונה. היה אידיאליסט, איש דתי שומר מצוות ובן לרב. רעייתו הייתה עקרת בית ובעלת מצוות רבות.

רבינוביץ (רביב) יוסף ורבקה

נולד באוקראינה למשפחה בת 14 ילדים. במלה"ע הראשונה נהרגה אימו לנגד עיניו מפצצה גרמנית. ב 1926 עלה ארצה כחלוץ בגדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור, למד תפסנות ועסק בבנין. היא עלתה ארצה ב 1927 ועבדה כתופרת. ב 1932 נישאו ועברו לחיפה בקבוצת "סירקין" איתה הגיעו לשכונה ב 1933 עם בנם היחיד.

רובין חיים וצילה

נולדו בקישינב-סרביה, נישאו ועלו לארץ ב 1925. רצען במקצועו עבד בסנדלריה של רוזנווסר ובעבודות יזומות אחרות. ב1933 זכו לצריף משלהם ועם קבוצת "סירקין" הגיעו לשכונת הצריפים. הורים לשלושה. כבעל "ידי זהב", ידע לתפור סנדלים ונעליים, סידור לאספקת מים לצריפים,משאבת מים ודוד למים חמים.

רודי אלכסנדר זוסיה וטובה (גיטה)

עלה לארץ ב 1933בעליה הבלתי ליגאלית, נתפס ע"י הבריטים וישב בכלא עכו. שוחרר, חזר לפולין ועלה שנית ב 1935. עם אשתו וארבע בנותיו, ישירות לשכונת הצריפים. עבד כמנהל עבודה בסולל בונה בבניית בית שבתאי לוי שיועד לחסימת ירי ערבי לשכונות הדר. במאורעות אדר תש"ח למרות הסכנה ולמרות הפצרות רעייתו, יצא לעבודה נורה ונפגע פצעי מוות.

רוזנבלום (רז) זלמן ואסתר (אדז'א)

נישאו ב 1932 בקאליש-פולין. הגיעו לארץ כתיירים במסגרת טיול ירח דבש והחליטו להישאר. התיישבו בחיפה ברח' "סירקין". הגיעו לשכונה ב 1934, כאן נולדו שני ילדיהם. היה חשמלאי במקצועו ועבד בצי הבריטי וראשון החשמלאים בשכונה ובקריה. היא הייתה אחות בקופ"ח ואחר כך סייעה לו בחנות לדברי חשמל שניהל.

רוזנברג יואל וחיה

עלה לארץ ב 1921 ושרת בחיל הספר הבריטי בגבול ירדן. לאחר מכן העלה ארצה את משפחתו. בפרעות 1929 שרת בהגנה על משטרת צפת. הורים לחמישה. ב 1935 נהרג בהתנגשות בין רכבת לאוטובוס קו 14 בצומת הצ'ק פוסט. בנם כרמל טבע בכנרת ב 1939 ואילו בנם מרדכי היה בין הניצולים הבודדים מ"שיירת יחיעם".

רוזנווסר פנחס ורחל

עלה ארצה מוורשה-פולין כחלוץ. בוגר הגמנסיה העברית בורשה ובן למשפחה אמידה. כאן היה לחבר קיבוץ ומשחלה בקדחת נאלץ לעזוב לתל אביב ונכנס לענף הנעליים. שם הכיר את רעייתו שעלתה ארצה כילדה מליטא-פולין. לאחר נישואיהם, בכסף ששלחה משפחתו פתח מפעל נעליים מצליח. עברו לקבוצת "סירקין" בחיפה ואיתה הגיעו לשכונה בין הראשונים. הורים ללארבעה.

רוזנר דוד ולאה

הוא יליד מושבת זכרון יעקב דור שני בארץ, היא ילידת צפת. עבד ברכבת חיפה והיא בדואר חיפה, נפגשו ונישאו. גרו בקבוצת "סירקין" איתה הגיעו ב 1933 לשכונת הצריפים. בתחילה עבד בבניית הצריפים ולאחר מכן פתח עם דוד סגל חנות לתיקון פרימוסים, אופניים וכלי בית. בצריפם היה מחסן והיא הייתה מספקת נפט לכל השכונה. הורים לארבעה. בנם טוביה נרצח ע"י מחבלים באירוע אוטובוס הדמים.

שומר מרים

עלתה בגפה ב 1924 מרוסיה עם שני ילדיה, (בעלה נרצח בפוגרום ברוסיה). התיישבו בחיפה בקבוצת "סירקין" ומשם הגיעה לשכונה. בנתה את צריפה ולאחר מכן את בית הקבע במו ידיה. הייתה ידועה כמחלקת החלב של השכונה, את כדי החלב הכבדים הייתה נושאת במו ידיה בין צריפי השכונה. גינת הפרחים סביב צריפה היה שם דבר.

שיינרמן ישראל וחנה

הוא עלה ארצה מפולין ב 1925. ב 1925 נישאו וגרו בתל אביב כשהוא עוסק במקצועו כצבעי. משם עברו לירושלים וב 1931 הגיעו לחיפה. כשעלו המתיישבים לשכונה, רכש ב 21 16 לא"י צריף מפורק משומש, (חדש עלה 20 לא"י), והעביר אותו לשכונה. לימים עברו לנהריה. הורים לשלושה.
שניים מילדיהם משה ועליזה, נופלים בקרב על "שיירת יחיעם".

שפר חיים ורחל

נולד בגליציה המזרחית וב 1918 החל לפעול ב"שומר הצעיר". ב 1920 גויס לצבא הפולני, חצה את הגבול בגניבה ועלה לארץ דרך וינה. נשלח לחדרה לעבוד בפרדסים ובייבוש ביצות. היא עלתה לארץ ב 1928 עם אחותה הקטנה ועבדה בעתלית במסעדת פועלים. ב 1931 נישאו בעתלית, עברו לחיפה לקבוצת "סירקין" וב 1933 הגיעו עם הקבוצה לשכונת הצריפים. הורים לשלושה.