רחוב כצנלסון בקרית מוצקין, הוא שם הרחוב (היחיד), העובר לאורכה של "שכונת הצריפים" (ראה כתבה נפרדת), שהוקמה ב1933 עוד טרם הקמת קרית מוצקין. אנשיה לא היו אנשי ארגון המעמד הבינוני, אלא פועלים שברובם היו חברי הסתדרות ומשום כך לא היו חלק מוניציפאלי של הקריה משך שנים רבות. מי שסייע לתושבי השכונה והיה לאפוטרופוס שאצלו מצאו אוזן קשבת ואליו פנו לפתרון בעיותיהם, היה ברל כצנלסון. להלן קורות חייו ופועלו.

מראשי התנועה הציונית, מחשובי המנהיגים של תנועת העבודה, הסתדרות העובדים ומראשי מפלגת פועלי ארץ ישראל. סופר והוגה דעות, עורכו הראשון של עיתון "דבר", הסמכות המוסרית של מפלגות הפועלים בארץ בתקופת המנדט ודמות מפתח בתקופת העליה השניה.

נולד בעיירה בוברויסק שבביילורוסיה (רוסיה הלבנה), בבית יהודי אורתודוכסי. מתוך כך, התחנך על ערכי המסורת וההשכלה. מאביו שהיה מאנשי ארגון "חובבי ציון", ספג את הרעיון הציוני ומילדות גדל עם חלום העליה לארץ ישראל. בנערותו נחשף והושפע מרעיון הסוציאליזם הרוסי והיה חבר בכמה תנועות סוציאליסטיות יהודיות.

בבגרותו עבד כספרן בספריה בה היו בעיקר ספרים ביידיש ועברית, כמו כן היה מורה לספרות עברית ולהיסטוריה יהודית בבית-הספר לבנות של "חברת מפיצי ההשכלה". כך עמדה בפניו האפשרות להשפיע ולטעת בלב צעירים רבים את רעיון הציונות.

בנוסף לרצון העז לעלות לארץ ישראל, דגל ברעיון "כיבוש העבודה" בארץ. משעלה לבסוף לארץ ב 1908 החל לעבוד כפועל חקלאי במושבה פתח-תקווה. שם התגורר זמן מה עם ברנר וגורדון, בהם מצא חברים בנפש וברוח. משם עבר לעבוד בחוות עבודה רבות ברחבי הארץ וסייע בארגון והקמת הסתדרויות פועלים חקלאים בגליל וביהודה. בחלקן אף נבחר לכהן כמזכיר. במהרה הפך לפעיל פוליטי וביחד עם רוטנברג היה ממקימי "המשביר" ו"קופת חולים", שני מוסדות חשובים ומהותיים בתולדות הישוב.

בשנת 1918 התנדב לגדוד העברי הארץ ישראלי שהוקם ע"י הבריטים ושרת בו עד פירוקו.
בשנת 1920 היה זה שחיבר את מצעה של מפלגת אחדות העבודה וביחד עם דוד בן גוריון, החל לפעול לאיחודן של כל מפלגות הפועלים בארץ. לכן משקמה "הסתדרות העובדים הכללית" היה זה טבעי שיפנו אליו לקבל את תפקיד עורך ביטאון ההסתדרות "דבר". את התפקיד קיבל רק לאחר שהתקבלו תנאיו וניתן לו לעצב את העיתון החדש כרצונו.
ב-1925 יצא לאור העותק הראשון של העיתון ומשך אליו כקוראים וככותבים את גדולי הוגי הדעות של תנועת העבודה ואנשי דור העליה השלישית. בהמשך ייסד את הוצאת הספרים של ההסתדרות "עם עובד".

כמי שגדל בבית מסורתי, הרגיש מחויבות לשמירה על ערכי היהדות כערך חשוב בעיצובו של הישוב היהודי בארץ. היה בין התומכים בשמירת השבת והחגים, כשרות במטבחי ההסתדרות וקיום ברית מילה לילדי הקיבוצים. דעת מיעוט בין יתר חבריו להנהגת תנועת העבודה.

בשנת 1939 עם פרסום "הספר הלבן", עת ממשלת המנדט הבריטי החלה לגלות עוינות גלויה כלפי העליה היהודית לארץ ישראל, היה בין הקוראים להחרפת המאבק נגד ממשלת המנדט ומהפעילים שדחפו לעליה הבלתי ליגאלית. כמו כן פעל נגד רעיון ה"חלוקה".

משפרצה מלחמת העולם השניה, תמך בהצטרפות לצבא הבריטי במטרה להכשיר את הבסיס לכח היהודי הלוחם בארץ ישראל. כמו כן חזר בו וטען שהקמת מדינה יהודית ולו רק בחלק מארץ ישראל היא דבר חשוב. בחזונו ראה שבתום המלחמה תקום מדינה יהודית עצמאית, אך לא זכה לראות את חזונו מתגשם. הוא נפטר ב-1944, ונקבר בבית הקברות של קבוצת כנרת, בה עבד עם עלייתו ארצה. לאחר מותו פורסמו כתביו ב-12 כרכים.