ק. מוצקין והקרן הקימת לישראל (קקל) - י' הרחבת שטח השיפוט - 1944-5
כחלק מחלופת המכתבים בנושא, בין הקק"ל למועצה המקומית (אין פרטים(מ)), יוצא ביום 17.04.44 המכתב הבא בנסיון לנתק את הקשר שבין סיפוח השטח המבוקש לסיפוח שכונת הצריפים (ראה כתבה נפרדת(מ)).
"פנינו בבקשה להסכים להרחבת אזור השיפוט שלנו על 58 מגרשים הנמצאים צפונית מזרחית לק. מוצקין. בתשובה הודעתם כי תסכימו להרחבה זאת בתנאי שגם השטח הידוע בשם צריפים א' יסופח הואיל ואין כל טעם להרחיב את אזור השיפוט על שטח בלתי מיושב מבלי שיכנס שטח הצריפים המהווה באופן גיאוגרפי חלק בלתי נפרד מק. מוצקין.
תושבי הצריפים אינם מסכימים להצטרף לאזור השיפוט שלנו. הננו מבקשים אתכם להשיג הסכמתם או שתשחררו אותנו מהתנאי הזה, ותסכימו להרחבה על 58 המגרשים בלי להתנות את הצרוף של שכונת הצריפים.
ברצוננו לציין כי הנימוק שלכם המובא למעלה שהשטח הנוסף של 58 המגרשים בלתי מיושב אינו קיים יותר כי כל המגרשים יש להם כעת בעלים.
היות והמו"מ בענין זה נמשך כמעט שנה שלימה נכיר לכב' תודה אם תואילו לטפל בענין זה בכל המהירות האפשרית. בכבוד רב. ל. גרושקביץ. נשיא המועצה המקומית".
פגישה בין הצדדים מיום 30.10.44 גם היא לא מביאה לידי הסכמה (ראה כתבה בנושא שכונת הצריפים).
בינתיים מסתבר כי ארגון המעמד הבינוני מייעד חלק מהשטח לבנין "בתי השבים". (ראה כתבה נפרדת).
ביום 07.11.44 ניגשים לביצוע העבודות הציבוריות להכשרת השטח הנוסף לקראת בניה.
ביום 08.04.45 מכתב קק"ל מיום 26.03.45, "התקבלו אצלם ידיעות כי האגודה עבור המלצה בפני הקק"ל לאישור תכנית בניה של חוכר, מקבלת מס מיוחד בתור תרומה. היות וקק"ל מתנגדת לזה בכל תוקף, מבקשים לקיים פגישה בענין". מחליטים "לענות לקק"ל כי הידיעות שקבלה אינן נכונות. בנוגע לפגישה, האגודה מעונינת בה היות וישנם כמה ענינים שכדאי לבררם".
ביום 19.06.45 בענין השטח הנוסף, גרושקביץ : "כל מי שפונה לקק"ל בענין הנ"ל, מקבל תשובה שהאגודה מחויבת לפתור את השאלה. למרות שהשגיאה נעשתה ע"י פקידי קק"ל, את האשמה מטילים עלינו. אינני טוען חס וחלילה נגד הקרן הקדושה לכולנו, אבל אני מוכרח למחות נגד הפקידים שמה, שמשתמשים בתחבולות להקשות עלינו ככל האפשר. צריכים לאחוז באמצעים להכריח את פקידי קק"ל לשנות את היחס הגרוע מאד. דעתי הפרטית לא להחליף את ההגרלה".
ביום 11.09.45 "היחסים עם הקק"ל". גרושקביץ : "שאלה זו קיימת מאז היווצר המועצה. יש צורך פעם אחת ולתמיד ולקבוע את היחסים בין המועצה לקרן. הטנדנציה של הקרן היא התעלמות מהמועצה, אולם עם האגודה הם בקשרים תמידיים והשלימו איתה. כתבנו להנהלת הקרן בירושלים וקבלנו תשובה מתחמקת. המועצה צריכה לבא בדברים עם הדירקטוריון. פעם הסתמכנו על הארגון אבל אפשר לגלות את הסוד שהארגון אינו אלא משענת קנה רצוץ. היום קשורים אנו עם חבר המועצות שהשפעתו הולכת וגדלה, ביחוד על המוסדות הישוביים. מוזר הדבר שהמוסדות הלאומיים מכירים במועצה והקק"ל לא. המשרד האזורי עושה קשיים למועצה ומסית אנשים נגדה ומזלזל בה. רק לגבינו היא מעיזה להתערב בענינים פנימיים. האם רשאים רוזין ויעלי להכתיב לנו תנאים? בזמן האחרון גברה התנגדותם של פקידים אלה והם מעכבים בגלל טינה כל מיני ענינים. במועצה הממונה היה כיוון לפרק את האגודה. אנו הסברנו לממשלה את המצב המיוחד של קריתנו. אנו מתנגדים לחיסול האגודה, היא שומרת על אופי המקום, על פיתוחו, מטפלת במים, ענינים משקיים. המועצה מטפלת בענינים מוניציפאליים, בריאות, סניטריות, בטחון, מאור וכד'. לשלוח מכתב לאוסישקין ולבקש כי קק"ל תקבע רשמית את יחסה למועצה".
קצנלן : "איני סבור כי הגענו לשלב מלחמה עם קק"ל. לפני מלחמה יש לנהל מו"מ. חבר המועצות הוא תותח כבד ודוקא מסוכן לנו, בשבילו העיקר המועצה ואנו מעונינים לשמור על האגודה. למסור לקק"ל את סמכויות המועצה".
מחליטים "להסדיר את היחסים עם קק"ל ולהעזר בחבר המועצות".
ביום 05.11.45 גרושקביץ "נסעתי להפגש עם גרנובסקי בירושלים אך היה עסוק לפני נסיעה לארה"ב למחרת, שלח אותי לבורוכוב. הוא התקיף את ק. מוצקין שירדנו מהדרך הנכונה ואחזנו בפירוד והתבדלות. ביחוד ציין את בקשתנו לועדת בנין ערים. איים שלא יתנו לנו להתרחב וישתדלו לצמצם אותנו. אמרתי לו כמה דברים : "לא באתי להפגש עימו כי השקפתו ידועה ואין בכך תועלת. המועצה היום היא עובדה מוגמרת שאין להתעלם ממנה. המועצה נבחרה כבר פעמיים ע"י הציבור ושום ממשלה לא תוכל להתנגד לה. לא נהסס להלחם ולומר דברינו בפומבי". "יש לי הרושם כי בדעתם לנצל חילוקי דעות בתוך הועד, דיברתי עם האגודה והחליטו להפגין אחדות דעות".