ביום 24.10.45 גרושקביץ : "ביחסנו עם קק"ל, הרבה מהדרישות שלנו נשארות ללא סיפוק. בלשכה הראשית מבטיחים סידור מידי והודיעו שחור על גבי לבן במכתבם אלינו. אבל כשהדבר בא למשרד עמק זבולון, הוא נשאר ללא סידור. ציטטה משיחה עם בורוכוב, לשאלתנו למה ק. חיים קבלה בארות ואנחנו לא, ענה "אתם לא יכולים להשתוות עם ק. חיים, ולכם לא ניתן מה שאנחנו נותנים להם". הפוליטיקה שלהם ברורה, לנו יעכבו את הקדיחה עד שנגיע לחוסר מים ונצטרך להסכים לקנות מהם".
מחליטים "את הדרישות ליעלי לחוזים על המרכז המסחרי קולנוע ובאר להעמיד באופן אולטימטיבי".

תגובת משרד עמק זבולון לא מאחרת להגיע.

מכתב מאת משרד עמק זבולון ללשכת הקק"ל הראשית מיום 14.01.46.

הנדון : בעיות קרית מוצקין

אם נרצה לבחון את אופי החיכוכים עם ק. מוצקין (ועד או מועצה), נבוא לידי מסקנה כי הם חיכוכי סדר ומשמעת. החל מויכוחים על חנויות ועד מועצה נפרדת, מראה ק. מוצקין העדר זיקה לדרישות הסדר במובן הרחב של המילה. לתושביה אין החינוך החברתי אשר מציין את ק. ביאליק, אין יד תקיפה המארגנת את החיים לפי עקרונות מסוימים כמו בק. חיים.

זה ציבור קטן ללא הנהגה הנכנע לאינטרסים אגואיסטים שלו עצמו או של חבריו התקיפים. אין לו קשר מעשי לענינים שמחוץ לתחומיו הצרים, אין לו רזרבה אישית של עסקנים ציבוריים ואין חילופי גברי בתוך מוסדותיו. אנו מעירים הערה זו, מפני שאין אנו חושבים כי הקשיים שלנו מותנים בזה שפלוני עומד בראשם, גם בזמנים שאלמוני מלא תפקיד זה, לא הצלחנו לממש פיתוח מסודר, ההבדלים היו רק האווירה של השיחות.

אין אנו יכולים לקבל על עצמנו חינוכו של הציבור, עד אשר תתבשל הכרתו החברותית ותתגבר על הנטיות האנוכיות. אנו יכולים להעזר בדרך השניה. לקבל סיוע מתוך ארגון שנבדל מק. מוצקין בזה, שאין הוא מצטמצם בתוך גבולותיו הוא, כוונתנו, לארגון המעמד הבינוני. אין אנו בדעה כי זו הדרך היותר טובה, אבל טובה יותר לא מצאנו.
אין אנו גם משלים את עצמנו, ביחס לכוחותיו הארגוניים וה"אידיאולוגיים", של הארגון. אולם אין אנו יכולים להתעלם מעובדת קיומו של מעמד כזה. יתכן שהמציאות הארץ ישראלית, הערבוביה של העליות, אי יציבות החיים והעסקים, וכל יתר הנסיבות האחרות, מפריעים לגיבוש הצורה הרוחנית של המעמד הזה וקביעת מקומו בתוך הכלל. מספיקה קביעת העובדה, ששכבה כזו קיימת בתוך האוכלוסיה העברית וארגונה בפיגור אולי בזמן, מתוך גישושים של דרכים חברתיות, ומנסה לעצב את צורתו עצמו הוא.

בדרך זו, הספיק הארגון לרכוש אנשים שיש להם מעוף חברתי שונה מאנשי מוצקין. עו"ד קליבנוב נשיא הארגון, אינו עומד להשוואה עם נשיאי מועצות או וועדי ק. מוצקין. גם ד"ר ריסקין מזכיר הארגון, אינו מסוג מזכירי מוצקין. אפשר להמשיך עוד. כלליותו של הארגון, פותחת אליו דרך לאנשים שלא יתפתו לשכון בק. מוצקין.
יש עוד פרט שיגביר את זיקת הארגון למוסדות הלאומיים. גוף שאין כוחו רב, מחפש סיוע בגופים יותר חזקים.

השאלה הבוערת היום היא שאלת השיכון. לא יתכן שיכון בעל ערך, בלי הקרן. השפעתה על הארגון, יכולה להיות רבה מאד, יותר מהשפעתה על ק. מוצקין.

יכולות להיות דעות שונות על יופי שכונת מוצקין, טיפוס בתיה וכד'. אולם אם ניגש אליה כאל יחידה יישובית בקנה מידה ממוצע, אין היא נופלת במשקה, ברשת כבישיה והספקת המים, משכונות אחרות. את היסוד שלה הניח הארגון, הוא ארגן אותה, בנה את בניניה הציבוריים וכד'. יש לזקוף אותה לזכותו.
לזכותו יש לזקוף גם את בנין בית העולים (השני אחרי ק. ביאליק), בית עולים נאה מאד. כעת הוא הולך לבנות בית שני, יותר גדול. אי אפשר לא להכיר בכוחותיו המעשיים של הארגון.

אין אנו סבורים, כי בתאור הכוחות הפועלים בשדה הנקרא "מוצקין", יש להתעכב על המועצה המקומית. ידועה לכם הנטיה ה"ספארטיסטית" שהביאה אותה לעולם. ידועה עמדתה לגבי הקהילה, פעולתה במוסדות הממשלה, תביעותיה לוועדת בנין ערים נפרדת, ה"תרומות" שהיא מקבלת בעד המלצה על תכניות מזה, ופיגוריה בפתוח השטח מזה. אין אנו יודעים עם אפשר לרשום לזכותה משהו יותר ממגרש משחקים ע"ש המלך גוסטב, וכריתת החורשה ליד מסילת הברזל.
(המשך בדף הבא)