אם הקרן מעונינת בסדור הענינים במוצקין וביחסים תקינים עם תושביה, עליה לרתום לעגלה גוף מחוץ למוצקין. לידו תתן כח והשפעה. הכח הזה יהיה ארגון המעמד הבינוני, אשר ימלא כלפי הקריה אותו תפקיד בערך, אשר ממלאת חברת העובדים בק. חיים. "בערך", משום שלידי חברת העובדים ניתן כח יותר מדי גדול, וההפרזה הזאת לדעתי מזיקה.

מסברות כלליות, אתאר את הפרטים המעשיים, בסדר בו הולך הפיתוח :

א'. שטחים נוספים למוצקין, יימסרו רק לידי הארגון. תנתן לו יד חופשית בארגון העבודה, והוא יחליט אם להשתמש בעזרת המועצה או האגודה, ורק הוא יהיה אחראי בפני הקרן.

ב'. ארגון החברים ייעשה גם כן באמצעותו. יש לשלול מהאגודה והמועצה, את הזכות להציע חברים ול"העביר" את הזכויות. מר יעלי כתב על כך ואיני צריך לחזור.

ג'. את הוצאות הפיתוח הנגבות מהחברים, יש להעמיד בפני בקרת הקרן. אין בדעתי לבדוק את הפרוטות של חישובי ההוצאות, אך הן צריכות שיתקבלו על הדעת.

ד'. נכסי דלא ניידי ציבוריים, ייבנו ע"י הארגון וזכות החכירה תנתן לאגודה. האגודה תשכיר את הרכוש למועצה, לועד ביהכ"נ, או גופי עזר אחרים אם יהיו כאלה. ההכנסות מהשכירות ומהמים, יתנו לה את האפשרות להחזיק את הבנינים.

ה'. המועצה ע"ח הכנסות המיסים, שכר לימוד וכד', תטפל בשאלות בריאות, החזקת כבישים, תשלום למורים וכלי קודש וכד'. היא יכולה לבא בהצעות הנוגעות לחברת הקריה, אולם רק באמצעות הארגון.
הצעות ד' וה', אינן מכניסות חידוש, אולם קובעות את סמכות המועצה שממציאותה אי אפשר להתעלם. החידוש הוא, קביעת הארגון כאינסטנציה עליונה כלפי המועצה והקרן.

ו'. היות והמועצה נזונה ממיסיה והאגודה מהכנסותיה, המלצת תכניות ע"י האגודה והמועצה, תתבטל.

ח'. יבוא זמן שתפקידי הארגון והאגודה יתבטלו. זה יהיה כשתקום עירית עמק זבולון, שתדאג לאינטרסים של כל העיר על שכבותיה וארגוניה השונים. היא תקח את מקומם של הועדים והמועצות למיניהם.

הצעתי לבקשתכם, את הדרכים בהן יש ללכת לתקון היחסים שלנו עם ק. מוצקין. לא התכוונתי לכתוב קונסטיטוציה ואני מניח למפרע, כי הסעיפים דלעיל לוקים בחסר ויתכן שטעונים ליטוש ותיקון. אולם אני מקווה, כי עלה בידי לבאר את מהלך רעיונותי.

בכבוד רב , ש רוזין."

חברי המועצה לא נשארים אדישים.
ביום 13.02.46 גרושקביץ : "אם לא נצליח לשנות את יחס הקק"ל שהחריף בזמן האחרון לגבינו, הענינים יכשלו. תחילה התנגדה הקרן למועצה ואח"כ התעלמה ממנה. הסכסוך הוא ב3 נקודות : 1. בענין הרחבת אזור השיפוט והתנאי לצירוף שכונת הצריפים. 2. התנגדות לתרומות שאנו גובים. 3. ועדת בנין ערים.
בורוכוב אמר שאם לא נוותר על דרישתנו זו, לא יתנו לנו להתרחב. אצל אוסישקין היחס שונה. קבלנו הסכמה לבנין הקולנוע ומרכז מסחרי. הסכסוך הגיע לשיא כשבקשו לצרף את הארגון למרכז המסחרי. אנו ב"כ הקריה, הצדק אתנו ויש בכוחנו לפעול. יש להודיע לקק"ל כי לא נסכים לשותפות על המרכז המסחרי. הקרן לא עשתה עימנו חסד בנתינת האדמה, זו זכותנו. אנו מוכנים לתת יד לארגון בענין בית השבים אך לא במרכז המסחרי.
לא ייתכן שלנבחרי הציבור לא תהא השפעה על עניני המקום".
בריטמן : "הסכסוך הוא חריף. יש לעבד תכנית מחושבת ולתבוע דרישות במפורש. הם מעכבים התפתחות קריה גדולה בישראל".
קצנלן : "כוונותיהם נגדנו גלויות. מה שאינו סובל דיחוי זה דווקא עניני האגודה, הבאר, המרכז, הקולנוע והחוזים. אסור לערבב עכשיו שאלות הנותנות לקק"ל אפשרות להשתמש בהן נגדנו".
מחליטים לקיים פגישה עם הקק"ל.

ביום 03.03.47 גרושקביץ : "יש לקרוא את הקק"ל לסדר. זה פשע שהוא מנצל את מעמדו נגדנו. אני מציע לשלוח טלגרמות לאוסישקין, סרלין, זוכוביצקי ועוד, וכך לתת מכה לבורוכוב שגורם נזקים חמורים לקריה".
גולדברג : "החוקה שלנו מתאימה למצב הקודם. כדאי לעשות רביזיה בחוקה ולהבטיח את הסוברניות של המועצה".
דוארמן : "אם הקק"ל רוצה לקמץ בהוצאות המשתכנים, להפנות אותם לארגון שלא יקבלו מחיר גבוה על המגרשים. הקק"ל הם אנשים קטנים שאינם מבינים את ערך המוסדות המוניציפאליים. אין להתווכח עם יעלי, לפנות למוסדות העליונים".
החלטה פה אחד "לכתוב מכתבים חריפים לדירקטוריון של הקק"ל ולשאר האישים שהוזכרו".

ביום 03.08.47 המתיחות עם הממונה מטעם הקק"ל אברהם יעלי, צוברת תאוצה. קפלן : "יעלי דוחה את הפגישה משבוע לשבוע. הפגישה יכולה לצאת לפועל בשעות לפנה"צ. החברים שלנו אין להם אפשרות להפסיק באותו זמן את עבודתם. התקשרתי ליעלי להסביר לו אבל הוא המטיר אש וגפרית עלינו, אמר שאנו רוצים לקחת את המונופולין על אדמת הקק"ל".