ק. מוצקין והקרן הקימת לישראל (קקל) - ט' סיבוב נוסף - 1940
לאחר התלבטויות קשות ומאבקים ממושכים באשר למעמדה המוניציפאלי של קרית מוצקין (ראה כתבות נפרדות – עיר מפרץ או מועצה מקומית), בראשית חודש אפריל 1940 פורסם צו מאת הממשל הבריטי על דבר היותה של שכונת קרית מוצקין למועצה מקומית עצמאית.
ביום 07.07.1940 התקיים בקריה טכס חגיגי רב משתתפים לציון המעמד החדש. פרנסי ונבחרי המועצה המקומית החלו לפעול בהתאם למעמדם החדש.
לא הכל ראו בעין יפה את התנהלותה של המועצה המקומית, כל גוף או ארגון ונימוקיו איתו.
מכתב מס' 6זט 7949-50
(מכתב מאת כנסת ישראל הקהלה העברית חיפה אל נשיא הקק"ל אוסישקין מיום 22.12.40)
א.נ.
ר"פ אנו ממצאים לכב' החלטת המליאה של הקהלה בנדון קהלה נפרדת בקרית מוצקין.
נחוץ באופן דחוף לאחוז בכל אמצעי השפעה שבידיכם למנע אותם מצעד מסוכן והרסני זה, כי שמענו שהם כבר פועלים בכוון זה.
אנו בטוחים שתעריכו את הרצינו שבדבר ואת התוצאות שמי ישורן ותגשו מיד לפעולות נמרצות.
לתשובתכם הכבודה והמידית בדבר פעולותיכם ותוצאתן אנו מחכים.
בכל הכבוד והיקר
ועד הקהלה העברית בחיפה
מליאת הקהלה בישיבתה מיום 11.12.40 דנה על העובדה שמועצת קרית מוצקין אחרי שנפרדה ונתקה את כל קשריה עם עירית חיפה ע"י קבלת חוקת המועצה, מנסה בזמן האחרון להפרד גם מקהלת חיפה ולהקים בשכונת מוצקין קהלה נפרדת, צעד שיגרם לפרוד כוחו המאוחד והמלוכד של הישוב העברי בחיפה, והחליטה פה אחד :
א. כוחות עצומים במשך דור שלם ומעלה הושקעו ע"י ההסתדרות הציונית, קרנותיה ומוסדותיה וע"י הישוב עצמו במקום לקראת הרחבת גבולותיה של חיפה העברית ולבצורו וגדולו של הכח העברי בה, כי עוד מלפני רבות בשנים חזו לעיר עתיד זו את כל חשיבותה המדינית והכלכלית לארץ ולמזרח, לתחיה הציונית ולתקומת העם במולדתו.
ב. במסירות חלוצית ובהקרבה מתמדת חתר על כן הישוב החיפני על כל שכונותיו וקריותיו, שפרצו בשנים האחרונות לכל תחומי העיר ומחוץ להם, לקראת יצירת ישוב מלוכד ומאוחד מסביב למוסדותיו למען הגביר את הכוח העביר היוצר, אשר יגבש את היעודים הישוביים והמדיניים הנועדים לעיר העתיד ויוכל להטיל מרותו כלפי פנים ולעמד במלוא הכח וההשפעה כלפי חוץ.
ג. במסיבות האוכלוסיה המעורבת שבחיפה עם עיריה מעורבת נתלכד הישוב העברי מסביב ועד הקהלה, שהתהווה כמוסד העליון של כנסת ישראל במקום כלפי פנים וכמיצג הרפרזנטטיבי של האוכלוסיה העברית כולה כלפי חוץ.
ד. יתר על כן בשכונות והקריות טרם נוצרו התנאים המשקיים והכלכליים, שיאפשרו בידי התושבים במקום לספק לעצמם השרותים הצבוריים, והן מקבלות אותם בדרך ישרה ובעקיפין מהשרותים שנוצרו ומוחזקים ע"י המוסדות המרכזיים שבעיר.
ה. לנוכח העובדות הנ"ל מתבלטת הסכנה הישובית והכלכלית לעתיד חיפה העברית מנסיונותיה של מועצת קרית מוצקין להתבדלות ולפרוד. ועד הקהלה רואה הקמת קהלה נפרדת בקרית מוצקין כפרצה לאומית ישובית לאומית, בבנינה של כנסת ישראל המאורגנת המקיפה את כל חיפה רבתי והעלולה לערער את הלכוד והאחוד של הישוב, היסודות שעליהן נבנתה עד כה חיפה העברית. ועד הקהלה גם כן משוכנע שהמצב בשרותים הצבוריים שבשכונת מוצקין אינו מחייב בשום אופן ופנים הקמת קהלה נפרדת והיזמה לכך אינה אלא פרי אשליה עצמית ובלתי חושבת.
ו. ועד הקהלה דורש לכן ממועצת קרית מוצקין להסיר מעל פרק היום דבר הקמת קהלה נפרדת בשכונה ומצהיר שיאחז בכל הדרכים הצבוריים שלא יקום הדבר.
ועד הקהלה מביע את תקוותו שחברי מועצת קרית מוצקין יעריכו את האחריות הרבה בצעדם זה ואת התוצאות שאחריתן ישורן ולא יביאו לידי כך שיהיה צרך לאחוז באמצעים לביטול החלטה מזיקה זו.