ק. מוצקין והקרן הקימת לישראל (קקל) - ח' תם ולא נשלם - 1935 (2)
חסיד : "לא הגישו לקק"ל אפילו תכניות לאשור. רוזין יוכל לתת אינפורמציה רק על 34 תכניות שהוגשו לו".
ברייטמן : "באופן קונקרטי יש לדרוש אישור התכניות שהוגשו. ביחס לעתיד, קק"ל מרשה להזיז את קו הבנין בקבוצה. אין אנו יכולים להסכים שהקק"ל תשלול מהחברים את אפשרות הרחבת הבנין בכוון לחזית".
קפלן : "אנו מעונינים בצורה אסטיטית של השכונה. צריכים להבטיח שלא נצא מאותו קו שנקבע על ידיה".
(בהמשך הדיון מתנהל במקביל גם בענין המחלוקת עם הקק"ל בנושא הרישוי לחנויות (ראה כתבה נפרדת)).
ברקוביץ : "יש לדעת על מה מותר לותר ועל מה לא. אם חבר התחיל לבנות ועכבו לו אץ האישור, יש לדרוש את האשור ולותר על קו הבנין. לתת לחברים לבנות איפה שרוצים. אין לתת לרוזין רשות להתערב".
אבלביץ : "צריכים להחליט איך להלחם בקק"ל. היא רוצה את הייפך ממה שאנו רוצים. יש להזהיר את הקק"ל ואם לא תענה, יש צורך בכינוס ארצי".
מחליטים לשלוח משלחת. לאחר ויכוח סוער בדבר הרכב המשלחת נבחרים 3 נציגי פשרה.
ביום 24.07.35 מתקיימת ישיבה בהשתתפות א. יעלי הממונה על המחוז מטעם הקק"ל. יעלי : "יש שתי שאלות. א. תכניות. ב. טאבו. יש להבדיל בין 1. אנשים שלא נגשו לבנין. 2. אלה שבנו. מבקש רשימה והקק"ל בודאי תאשר".
גבירצמן : "אתה מיופה כח לגמור?". יעלי : "כן". מנדלסון : "ואלה שרק חפרו יסודות, מה אתם?".
יעלי : "תסדירו רשימה פרללית. איני אומר כי הקק"ל צודקת בכל, אבל אנשים הוזהרו. קק"ל רוצה להתערב בעצם הבנין. לרוזין אין הוראות לשנות שום דבר. הכל תלוי בקלמן והוא בחו"ל. אני מזהיר אתכם שתמלאו את אשר מוטל עליכם. השאלה השניה : טאבו. הרכוש הקרקעי הוא של הקק"ל ואין לועד רשות לעשות בו כבתוך שלו. רציתי כי הפרצלציה תעשה בהקדם והועד מפריע. מבלי להתיעץ עם הקק"ל מסר את הענין לאחר. אין אנו מתנגדים לאחר אבל הייתם צריכים לשאול. תפנו לכן לקק"ל שהדבר יסתדר. יתכן כי הדבר יימסר לאוסישקין. אינני מתנגד, זה שקר".
גבירצמן : "אנחנו רוצים לגמור כאן על המקום". יעלי : "לא".
גבירצמן : "התקשרנו עם אחר כי לא ידענו כי עלינו לשאול קודם. קיבלנו טלפונוגרמה (מברק(מ)) בשם יעלי כי אם לא נסדר את הענינים עם מיופה מטעם הקק"ל, לא יחתמו החוזים".
מנדלסון : "חברים השקיעו כספים בבנין מלבד סדור התכניות ועלינו להגן עליהם. רשימה תבוא. תסדרו את הענין לשביעות רצונם של שני הצדדים. ביחס למי שהכין יסודות אין כל שאלה. זו יכולה להיות רק ביחס לאלה שהכינו תכניות ורק התקשרו עם קבלנים".
יעלי : "באטמוספרה זו אי אפשר לנהל ויכוח. יש כאן אנשים הפועלים בזדון".
ברקוביץ : "הבתים שנבנו, לא יהרסו. לא ידענו על הגזרה". יעלי : "גם אני לא ידעתי". ברקוביץ : "רצוננו בשלום עם הקק"ל וביחוד עם מר יעלי המוכתר שלנו. לשם מה דרושה הרשימה, לא ידענו. אנשים התחילו לבנות ואתם מחזיקים אותם. T.P.C אשרה. יעלי בלי הקק"ל – כן. אבל אנו רוצים לגמור עם הקק"ל. מבקשים כי יעלי ורוזין יעזרו לנו".
יעלי : "כן, בירושלים". ברקוביץ : "על כמה חברים הגישו משפטים". יעלי : "שיכנסו אלי ואסדר את הדבר. ביחס לבתים הגמורים עם קירות ויסודות תסדרו לי רשימה".
ברקוביץ : "לא ידענו כי להתקשר בענין זה עם הקק"ל". יעלי : "תמסרו את זה לקק"ל".
מחליטים (בלית ברירה), לפעול על פי הנהלים בשיתוף עם רוזין.
ביום 08.09.35 צ'רבינסקי : "קק"ל עכבה את הבנין ולאור המאורעות של היום, יש רושם כי רוזין מאשר יותר תכניות כעת, מבלי לחכות לגדולים".
צ'רבינסקי : "הקק"ל הם אידיאולוגים קנאים. כשהולכים למו"מ אי אפשר לעמוד ולא לוותר. לעמוד על המקח".
טויסטר : "קק"ל התרככה, או בתוקף המאורעות או בתוקף מלחמתנו". מחליטים לבחור ועדה להמשך ניהול המו"מ.
ביום 08.10.35 מנדלסון : "לבחור ועדה מוצקה בעלת דעה אחת אשר תבוא עם דרישותנו לקק"ל. 1. ביטול סעיף אישור התכניות ע"י הקק"ל, נסכים רק לאישור פורמלי. 2. לאשר את כל התכניות של כל הבנינים שכבר נבנו וכמו כן את כל התכניות המונחות בעיריה לאישור. 3. האישור הפורמלי יעשה בעד תשלום מינימלי".
ברקוביץ : "לדרוש ישיבה משותפת עם דירקטוריון הקק"ל ולפנות לכל אחד בכתב ולהסביר את המצב. אם זה לא יעזור לפנות למושל ואולי גם לנציב העליון".
מחליטים לדרוש כי אישור התכניות ע"י הקק"ל יהיה רק הליך פורמלי והתשלום עבור אישור לא יעלה על לירה אחת.
(המשך בדף הבא)