ק. מוצקין והקרן הקימת לישראל (קקל) - ג' כועסים - 1934
מכתב מספר 1289
(מכתב מוועד ארגון המעמד הבינוני לקרן הקימת לישראל מיום 23.02.1934)
בהמשך לשיחתנו עם ה' בורוכוב השבוע, שלא הביאה לע"ע לתוצאות ממשיות, אחרי הביאורים ששמענו בצרוף חשבונות מספריים, לא מצאנו באלה נימוקים הגיוניים שבגללם יש צורך לקרוע משטח שכונתנו 2 טורי מגרשים, 88 במספרם.
אחרי כל ההסברות אין להצדיק בשום פנים ואופן יחס כה מעליב כלפי אנשי המעמד הבינוני.
שבועות דנתם על התכנית החדשה של שכונתנו מבלי התערבות מצדנו. הנתונים היו בידכם, אתם הצגתם את גבולות השכונה והשתדלתם שהתכנית שלנו תאושר בזמן. אחרי כל אלה הנכם פתאום מנסים שוב להכניס מבוכה בתוכנו, הפעם בצורת קריעת שטחים.
אנחנו הסכמנו לדרישת קה"ק בשעתה להשאיר לרשותה 25% מהמגרשים, בטענה כי יש להשאיר מספר מגרשים בשביל עסקני קה"ק אשר מפני סבות שונות לא יכולים להכנס לארגונים קיימים ומאבדים ע"י כך את ההזדמנות לשיכון.
בהשקפה זו תמכנו, אבל לא עלה על דעתנו, שהזכות הזאת, אשר לפי חשבון צריכים להיות 20 או 25 מגרשים, תהפך למטרה אחרת לגמרי. קודם היה מדובר שמועמדים אלה יהיו חברים בשכונה ויעזרו להתפתחותה, עכשיו לפנינו כוונה מהופכת לגמרי, לא לישב אותם בתוכנו, אלא לגזור גזרים בשביל איזה גוף נבדל מציבורנו. הוכחה לכך יכולה לשמש העובדה, כי השטח אשר קה"ק רוצה מאתנו מרוכז במקום אחד ונמצא על גבול השכונה לצד דרום ........ (ק. חיים (מ')).
יש לנו הרושם כי יד נעלמה עובדת בחריצות, כדי לשים אבני נגף על דרכי בנינה של השכונה ולהכשילה בכלל, וקה"ק במקום לרסן את אנשי צרי העין ולהתנהג בתקיפות עושה את ההיפך, מנסה לתת להם פיצויים על חשבוננו, על חשבון כבשת הרש.
נגיד את האמת. יש לנו חשש שהדרישה המוזרה איננה אחרונה. לפי נסיונות המו"מ עם הקה"ק, איננו יודעים לנחש מה יביא לנו היום ומה צפון למעננו בכנפי המחר, הננו ביד קה"ק כחומר ביד היוצר ונתונים לחליפות ותמורות בלתי פוסקות. יתכן, שנקבל הוראה חדשה לותר גם על חלק המרכזי בשכונה.
המצב כיום: קבוץ השומר הצעיר עומד עם צריפיו כמעט באמצע שכונתנו, במטרה להקים חיץ בינינו לבין שכונת עובדים ולמנוע התרחבות המעמד הבינוני לצד דרום. בימים האחרונים התגברה תנועת הבנין במחנה. ה"כבוש" הזה מוצא לפועל כאילו לפי פקודה מגבוה.
קה"ק במקום ללחום בהפקרות הזאת, באה אלינו בהצעה לגזור שטח בלתי נפרד משכונתנו.
הננו רואים באור בהיר, כי כאשר אנו מתקרבים למטרתנו מתרחש איזה דבר המרחיק אותנו שוב. מר בורוכוב עושה איתנו חשבון. חשבון גם אנו יודעים לעשות.
לפנינו שאלה פרינציפיונית : שנה שלמה אנו מטפלים ביסוד השכונה, אבל דא עקא היחס אלינו הוא כאל בנים חורגים. כאשר צריכים היו להעביר 25 צריפים (שכונת הצריפים (מ')) וקה"ק חיפשה בשבילם מקום, פנו לשכונת העובדים (ק. חיים (מ')), רובם של בעלי הצריפים שייכים להסתדרות העובדים, שכונת העובדים לא הסכימה כי ימצאו בקרבתם, קה"ק מצאה מקום בשכנות למעמד הבינוני. קבוץ השומר הצעיר היה זקוק לאדמה חקלאית ויש לזה אזור מיוחד ליד שכונת העובדים, שוב מצא את מקומו דווקא אצל המעמד הבינוני.
אנחנו רוצים לשים קץ לתופעה מחפירה זו, איננו רוצים לשמש יותר לכדור משחק בידי אחרים. אמנם המעמד הבינוני אינו המעמד המיוחס, אבל לא נסבול השפלת כבוד ולא נסכים שיתיחסו אלינו כאל נייטיבס.
נגיד ברורות : לא נסכים לשום שנויים חדשים ולא נרשה שום נתוחים. אם יש בדעת הקה"ק לתת למי שהוא פיצויים, לא על חשבוננו יתנו.
הננו דורשים לשמור על התכנית שלנו מכל פגיעה ולעשות חובתכם שלא תהיה לנו הפרעה במהלך העבודה.