ביום 11.07.45 גרושקביץ : "האגודה פנתה לקק"ל בבקשה לשטח נוסף עבור שכון חדש. ארגון המעמד הבינוני שנפגע ע"י פניתנו הישרה לקק"ל, מחה נגד זה והודיע לנו שקבלת קרקע מקק"ל, כמו תמיד צריכה להיות ע"י הארגון. הייתי בכינוס חבר המועצות ובישיבה יצאתי בדרישה גלויה לקבלת 500 דונם אדמה מקק"ל בתור שטח להרחבת ק. מוצקין. חבר המועצות קיבל החלטה לדרוש מקק"ל לספק את הדרישה הנ"ל. קק"ל שהסכימה להענות לבקשה, טענה שהיות והדרישה באה משני מקורות, מהאגודה ומהארגון, אינה יודעת למי מהן למסור את השטח והחליטו לסדר ועדה משותפת. הישיבות צריכות להתקיים פעם אחת בארגון ופעם בקריה. נודע לי שהארגון לא שומר על ההחלטה".

ביום 30.01.46 ברייטמן : "באנו לפגישה עם קק"ל ורצינו להעמיד על סדר היום, את שאלת החוזים על המגרשים של המרכז המסחרי והקולנוע, ובעיקר את שאלת קדיחת הבאר החדשה. ב"כ הקק"ל בורוכוב ואוסישקין לא הסכימו בשום אופן להצעת סדר היום שלנו, והתחילו לדון בשאלת היחסים בין ועד הקריה ובין ארגון המעמד הבינוני. למרות הערותינו שאין צורך לדון בכך, היות והיחסים הם פחות או יותר סדירים והשאלות שלנו יש בהן צורך חיוני, המשיכו לדון בשאלת היחסים והביעו רצונם למסור פונקציות חשובות של ועד הקריה לידי ועד הארגון".
סגל : "ב"כ הקק"ל דרשו מאתנו לשתף פעולה עם הארגון בענין הקמת המרכז המסחרי. אנו התנגדנו בנימוק, שהארגון לא מביא שום תועלת למען הנ"ל ורק ישתמש בו בתור מקור חדש להכנסות בלתי מוצדקות. ענו לנו שבמשך שבועיים עלינו לבא לידי הסכמה עם הארגון ובמקרה שזו לא תגיע, הקק"ל תפעל בנושא זה כרצונה. אפילו עד כדי מסירת הקמת המפעל למי שתרצה. יו"ר הארגון אטקס, העיז להודיע כי במקרה שלא נקיים פגישה אתם עד יום א', הנהלת הארגון תקבל מהקק"ל את הרשות לבנות את המרכז המסחרי תוך שנה".
קצנלן : "הופתעתי בהיכנסי לישיבה כשראיתי את חברי הארגון. הארגון חותר תחתינו ורוצה להבנות מחורבננו. עשיתי להם חשבון שעד שנת 39 לא התרבתה האוכלוסיה במוצקין עד כדי צורך במרכז מסחרי וב39 כבר היתה מלחמה. עכשיו אחרי המלחמה התחלנו לטפל בשאלה. הקק"ל מביטה עלינו בעין לא טובה מכמה סיבות. א'. קיום המועצה המקומית הוא למורת רוחה. ב'. היחס לחברים מהמעמד שלנו".
סגל : "הם אמרו שהועד הלאומי מתנגד למועצה המקומית בקרית מוצקין".
גרושקביץ : "מציע לקרוא לישיבה משותפת של המועצה המקומית וועד האגודה, לטכס עצה על המתהווה כאן. איפה נשמע שמוסד עברי הפועל כבר 5 שנים בישוב עברי, לא יהיה מוכר ע"י הקק"ל? אנו כאן בזכות ולא בחסד. היחס אלינו החריף בחצי השנה האחרונה והחלו לנשב רוחות חדשות ורצון להשתמש בשיטה הידועה, של הפרד ומשול ולהכניס טריז בינינו לארגון. הדברים האלה לא יזיקו לנו אם נדע לשמור על אחדות ולכוד פנימי. יחס מבייש כזה מצד הקק"ל עוד לא ראיתי. אין אנו צריכים לבטל את עצמנו, עלינו לשמור על חזית אחידה".
קפלן : "הדברים ששמעתי אינם חדשים בשבילי. הטענות של הארגון, בזה שיזם את ההתישבות, וכפי דבריו הוליד אותנו. עד מתי ילדים נמצאים ברשות הוריהם? עד שגדלים. אז עומדים ברשות עצמם, אם רוצים, תומכים בהורים, משלמים מס הורים. וגם מאתנו לא יכול הארגון לדרוש יותר מתשלום מס". מחליטים לקיים פגישה עם הארגון.

ביום 17.06.46 גרושקביץ : "שאלת היחסים עם הארגון דורש פתרון. היחס אלינו הוא של חוסר אהדה, אלא התנקשות באינטרסים החיוניים שלנו ושל תחרות. השיתוף פעולה בזמן היו"ר ליפצר המנוח היה טוב. אחריו הגיע המצב שהעבודה איתם היא ללא נשוא. אנשים יושבים שם בלי בחירות, בלי שום מסירת דין וחשבון וללא שום יפוי כח לסחיטת כספים מהחברים. עלינו מוטלת חובה להגן על החברים, מפני שאנו שולחים אותם אליהם. התקנון מחייב להיות חבר בארגון ולכן חובתנו לדאוג שהארגון יהיה ראוי לשמו. יש לדרוש ועדת חקירה שתחקור את עניני הכספים של הארגון".
סגל : "לקרוא לאספה כללית של הארגון ולאסוף יותר ממאה חתימות".
קצנלן : "מתנגד לאמצעים דרסטיים. אסיפה כללית ודרישת דין וחשבון, מספיקים".
קפלן : "לפני 3 שנים בפגישה בבית הקפה רכטשפנר, אמרתי שאם הארגון הוא מתווך בינינו לקק"ל איננו זקוקים למתווך".
החלטה "לקרוא לאספה כללית לדון בדרישה לקרוא לאספה כללית של הארגון".

ביום 21.07.46 גרושקביץ : "היחסים בינינו לארגון החריפו מאד. הם עושים מעשים שלא יעשו. הפעולות שלהם מוכיחות שמצבם הכספי כזה, שרוצים להשאר בינם לבין עצמם, ששום איש חוץ מהמשפחה שלהם לא תהיה לו דריסת רגל בארגון".
מחליטים "להשתדל בכל האמצעים שבידנו שאספה הכללית של הארגון תקרא בהקדם האפשרי".

המשך יבוא