לוטרשטיין : "הקריה יש לה רשות לנהל את עניניה באופן אוטונומי. הצעת הארגון אינה נתנת להתקבל".
פרוש : "די לנו אם אנו לא מקבלים חברים בלי אשורו של הארגון. אם נסכים להצעה לא נוכל להפקיע מגרשים".
ברייטמן : "אלה שאנחנו מכריחים אותם להסתלק מאגודתנו, ודאי שאין לנו לשלוח אותם לקבל אישור מהארגון, השאלה היא רק ביחס לאלה שעוזבים אותנו מרצונם הטוב. לפי דעתי סוג כזה של עוזבים אינו קיים לגמרי".
מחליטים "החברים העוזבים את הקריה יוכלו לקבל את כספם חזרה בהתאם לחשבון ובלי להמריצם להביא אישור לכך מהארגון. עמדתנו זו למסור בפגישה הקרובה עם הארגון".

בהמשך הישיבה "להפנות תשומת לב הארגון שמהיום והלאה ימציא לנו מלבד האישור גם את האסמכתות הנוגעות לחברים החדשים כדי להקל את בירורם".

ביום 10.12.36 "לפנות לארגון המעמד הבינוני ולציין שרבות הן התלונות מאנשים שונים, על כך שהוא מקשה את כניסתם לארגון וממילא לקריה, ולבקשו שימציא לנו רשימת האנשים שאושרו על ידו ואלה שטרם אושרו".

ביום 24.12.36 "לפנות עוד פעם לארגון שימציא את הרשימה. אם בתוך 5 ימים מתאריך מכתבנו הארגון לא ימציא את הרשימה, ישמש לנו הדבר כהוכחה שאין לו מועמדים כאלה ובמקרה זה, נהיה נאלצים לנהל את פעולות הרישום לקריה בעצמנו".

ביום 19.01.37 "לאחר ויכוחים ממושכים מחליטה ההנהלה לדון בבקשות שהוגשו באופן ישר, ומחליטה להמליץ עליהם בפני הארגון שיקבל אותם בתור חברים אן בלוק (כיחידה אחת (מ)), מבלי שיצטרכו לפנות לארגון באופן אישי. להוציא לארגון את הרשימה בצירוף שאלוניהם ולבקש אישורם בתוך 14 יום".

ביום 27.05.37 "ההנהלה אינה יכולה לעבור בשתיקה על תוכן המכתב ששלח ארגון המעמד הבינוני לקק"ל בענין ד"ר לויטס ומוצאת שיש במכתב זה נסיון לבטל את המסגרת הקיימת ולהתערב גם בענין עזיבת חברים, ודוקא בה בשעה שהועדה הפריטטית עוד לא הורכבה והארגון לא מצא לנכון למנות את נבחריו, למרות זאת שהקריה הודיעה לארגון את אנשיה היא. יש להגיב באופן חריף על המכתב הנ"ל ולהמציא העתקה גם לקק"ל".

ביום 14.06.37 מתעורר שוב העימות עם ארגון המעמד הבינוני בשאלה, מי הסמכות האחרונה לקבלת החלטות בעניני קרית מוצקין. פרוש : "לקבוע עמדה מסוכמת של נציגינו ולהתנהג לפיה".
לוטרשטיין : "יש רק שתי שאלות. הראשונה השטח הנוסף צריך להימסר מיד לקריה. השניה קבלת חברים תעשה ע"י ועד הקריה. לעמוד בתוקף על הדרישה שלקריה ישנו רק בעל בית אחד, ועד הקריה, שום כפילות לא תתכן".
זכס : "מצבנו הכספי קשה מאוד וההצלה היחידה היא השטח הנוסף".
אלנבוגן : "סדר היום שנקבע ע"י הארגון מוכיח עד כמה שהארגון יצא מהמסגרת".
זק : "ישנם גם אנטרסים לצד השני שאי אפשר לעבור עליהם בשתיקה, לדוגמא שאלת המסים לארגון. יש לסייע לארגון לגבות את מיסיו אבל לאחר שהארגון יראה במעשים שהוא מסייע לקריה".
מחליטים כי נציגי הקריה יתנהגו בהתאם לרוח הדברים.

ביום 13.07.37 לאחר 3 ישיבות משותפות שהסתיימו ללא הסכמה. פרוש : "התהוו חלוקי דעות ביחס לשטח הנוסף. הארגון רוצה שהכשרתו תעשה על ידו ועודף הכסף יחולק בין שני המוסדות. לזה לא הסכמנו".
לוטרשטיין : "השטח הנוסף כולו שייך לקריה וכל חבר שיתקבל עליו להכניס את הכסף עבור המגרש במלואו ישר לקופת הקריה והיא תוציא את הכסף כפי שתראה לנכון".
זק : "לעמוד בתוקף שהכסף שייך לקריה וצריך להכנס לקריה ולא לארגון שיעבירו אלינו. לא יכולה להיות שום שאלה בדבר הפרדת הפעולה הזאת מפעולות הקריה בכלל. המושג עודפים אינו קיים לגבי עבודות צבוריות".
ברייטמן : "שותפות עם הארגון בעניני עבודות צבוריות וחלוקת עודפים לא תתכן. ההפרשים שיועברו לארגון נושאים אופי של כפיה. חבר מרצונו הטוב לא יסכים שכספים שיכניס לטובת פיתוח הקריה ילכו למטרות אחרות".
אנג'ל : "יש לקיים בהקדם אספה כללית של הארגון ולעמוד על כל הענינים הדורשים תקון. אחד הגורמים שלחץ עלינו בדבר השטח הנוסף היה שעל ידו נוכל לקבל כסף הדרוש לנו להרחבת ביה"ס". (המשך בדף הבא)
ברקוביץ : "אילו היה היחס שלנו כלפי הארגון הוגן, היו הענינים מתנהלים בצורה הרצויה לנו. אין לשכוח שהמצב הכספי של הארגון הוא קשה למאד. אם שנוי היחס שלנו לטובה ישתפר גם המצב בכללו".
פרוש : "אנחנו יכולים להסכים שהארגון יהנה מהשטח הנוסף, בתנאי שאם ישאר עודף כספים זה יושקע במפעלים צבוריים בתוך הקריה ולא מחוצה לה. או שנחליט להפריש אחוז ידוע לטובת הארגון בכלל".
דוחים את ההחלטה עד לאחר שתתברר רשימת החברים בועדת הבוררות ומדד הסיכויים להצליח בה.
ביום 01.08.37 מסוכם נוסח מכתב התשובה לפנית הארגון בהתאם לרוח הדברים.
(המשך בדף הבא)