פוליטיקה מקומית א' – תקופת האגודה השיתופית

טרם דנים בסוגיית ניהול עניני השכונה, יש לזכור כי הייתה זו התנסות חדשה אצל כל הגורמים שעסקו בהקמתה.

ארגון הגג המיישב היה הקק"ל.
ארגון המעמד הבינוני היה היוזם אצל הקק"ל.
חברי האגודה השיתופית, שהם כלל הזכאים להתיישב בשכונה היו חברים באסיפה הכללית.
אסיפה זו בחרה מתוכה מועצה ולה יו"ר וסמכויות. היא זו שגם בחרה בהנהלה שגם לה היה יו"ר וסמכויות.
משהחלה ההתיישבות במקום נולד גם ועד מקומי לייצוג ענייני המתיישבים בפועל.
במחצית שנת 1937 ההנהלה הופכת להיות הועד הפועל.

בימים הראשונים התגוררו חברי ההנהלה בחיפה, שם גם היו משרדי האגודה. נכון בחלקו גם לגבי המועצה. הועד המקומי פעל בשכונה. רק בישיבת הנהלה מיום 25.11.35, כשנה לאחר הנחת אבן הפינה, מחליטים על העברת המשרדים לקריה ולא יאוחר מיום 01.01.36, הנימוק, קיצוץ בתקציב.

הגדרת התפקידים והסמכויות של הגופים הנ"ל, הייתה די מעורפלת. הכוונה הראשונית הייתה כי ההנהלה תייצג את השכונה מול גורמי חוץ, ואילו המועצה תנהל בפועל את ענייני השכונה ותטיל על ההנהלה מטלות עבודה.
הועד המקומי, הוא תולדה של אי שביעות רצון מעבודת המועצה וההנהלה גם יחד. עם הקמתו "התעלמו" המועצה וההנהלה מקיומו, אך בהמשך הדרך נאלצו להסתגל ולשתף עימו פעולה.

תמונת המצב זו, יצרה "אי הבנות" בחלוקת העבודה, אי העברת מידע בין הגופים השונים, כפילויות בפעילויות, תאום עמדות לקוי מול ארגוני העל, צווארי בקבוק ועומס יתר בעבודת חלק מהגופים וכד'.

המובאות מתוך הפרוטוקולים של ישיבות הגופים הנ"ל, מהווים עדות ממקור ראשון למתואר לעיל.

מועצה - 12.05.35 – היחסים עם ההנהלה !

נאום הפתיחה של מנדלסון יו"ר המועצה הנבחר : "קודם שררה תלישות בין המועצה להנהלה. כדי לשנות את המצב, הכרח שיו"ר ההנהלה יעמוד בקונטקט תמידי עם יו"ר המועצה כדי שנדע מהנעשה. יש לקחת בחשבון את החלטת האספה הכללית, שלפיה יש להקים ועדה מיוחדת לשנוי התקנות. עד שהדבר יוצא לפועל, לקבל החלטה שההנהלה לא תהיה רשאית להוציא כספים כל זמן שלא אושרה ע"י המועצה".
צ'רבינסקי : "הצעת מנדלסון נכונה, אלא יש בה תקלה גדולה, אין לעכב הוצאות כספיות המוכרחות להעשות לרגלי העבודות שהתחילו בהן ושיש עליהן התחייבויות מקודם. עבודות חדשות יש להביא לאשור המועצה".
שפירא : "אין בכלל תפקידים למועצה כי אין ההנהלה רוצה לשנות את שיטתה, אם נצטרך תמיד לוותר מה ערך לפעולותינו. יש לרומם את כבוד המועצה ולבחור ועדה לשנוי התקנות בשתוף פעולה עם ההנהלה. עד אז, לדרוש מההנהלה שתתווה לפנינו קווי פעולה מסוימים. בתקנות יש להכניס שהמועצה רשאית לעצור את פעולות ההנהלה".
זגגי : "ודאי שההנהלה צריכה להביא תכניותיה לאישור המועצה. למנות ועדה שתעבד את ההצעות ותשמש כמתווך בין ההנהלה למועצה".
טויסטר : "בדרך של ועדות לא נצליח, ההנהלה צריכה להביא פעולותיה לאישור המועצה".
קפלן : "אם נכריח את ההנהלה שלא תעשה כל פעולה בטרם שהמועצה מאשרת, נשיג תוצאה הפוכה ממה שרוצים, נגרום לשתוק הפעולות. כל זמן שהועדה לא עשתה כלום בנושא התקנות ואין גם בטחון שהאספה הכללית תסכים לשנויים, אין אנו רשאים להתנהג כאילו התקנון שונה".
ברקוביץ : "חברי המועצה נגשו למלחמה בטרם הוברר אם יש צורך ללחום עם ההנהלה. ההנהלה תמלא תפקידיה והמועצה את תפקידיה. אם חושבים לעכב את פעולות ההנהלה, זה יפגע בשכונה ולא בהנהלה. לקבוע יחסים הגונים בין ההנהלה לבין המועצה".
סגל : "תפקיד המועצה לזרז את מהלך העבודה בשכונה ולהחיש את בנינה, בדבורים ובויכוחים לא נצליח".
שפירא : "אם למועצה אין השפעה על מהלך הענינים, אין כל תועלת בישיבותינו".
מנדלסון : "בין שתי ההשקפות הקיצוניות, לחפש שביל זהב. למנות איש שיבקר את החשבונות ושבלי חתימתו אי אפשר יהיה להוציא כספים. עבודות שהולכות ונגמרות אין המועצה מעונינת לבחון מחדש. אבל אם אפילו יש לעשות שנויים, אינם יכולים להעשות בלי אשור המועצה, על אחת כמה וכמה עבודות חדשות שעוד לא התחילו. לשם קמוץ בזמן ולא לגרום לעכובים, צריכה ההנהלה לעבד הצעות ולהביאן לאשור המועצה. אחרי שהמועצה תאשר היא לא תכנס לפרטי ההוצאה לפועל".
קפלן : "לפי ההצעה, תצטרך המועצה להתאסף כל שבוע. יש בהצעה שנוי תקנון ותקנות אין משנים דרך אגב".
ברקוביץ : "רבוי שיטות וכפילות תקשה על העבודה ותכניס ערבוביה, מציע שהמועצה לא תקבל החלטות ברוח שנאמר כאן, כי ההנהלה לא תסכים לעבוד לפי תנאים מגבילים".
(המשך בדף הבא)