קליבנוב : "הופתעתי לטובה ממהלך הישיבה, בזמן האחרון הייתי רחוק מעניני הקריה. אולם הפנים הייתי חרד לעניני הקריה והייתי תמיד על המשמר, רציתי תמיד לדעת מה מתרחש בפנים. חושה שכל ענין יסוד המועצה המקומית במוצקין היה מוקדם מדי. אינני מאשים בזה, הכוונה היתה טובה, חשבו שע"י זה יצילו את הקריה מהתקפה מצד קרית חיים, אולם זה היה פחד שוא, קרית חיים לא חולמת אפילו על מועצה מקומית. כל עוד שאין לקרית חיים הבטחון המלא שאפשר לה להשתלט על כל הענינים בקריה, לא תתן שהממשלה תתערב והסימן שעד עכשיו אין שם מועצה מקומית ועוד זמן רב יעבור עד שקרית חיים תסכים שהממשלה תתערב בענינים שלה. הסכנה נשקפת לקרית מוצקין והיא חמורה מאוד, אנו בעצמנו לא מלוכדים מפני כל מיני סיבות, מוכנים לפגוע באידיאלים שלנו, אין לנו כל משמעת, אין עלינו שום מרות מלמעלה. בכדי שהכיוון של המעמד הבינוני ישמר בקרית מוצקין, יש לנו תרופה אחת, להיות בטוחים בעצמנו ששום רוח לא תוכל לפגוע בנו וזה האגודה. אבל זה אולי מתנגד למעצה המקומית, האידיאל צריך באמת להיות שכל הענינים יעברו במשך הזמן למועצה המקומית, אבל כשיהיה לנו הבטחון המלא שעתיד הקריה בטוח לפי האידיאלים שלנו.
הקריה הולכת ומתפתחת לעיר, הייתי רוצה שתשאר קריה של המעמד הבינוני, למעשה הכיוון הוא הפוך. הרבה חברים גרים מחוץ לקריה, השכנים הם לגמרי ע"פ רוב מסוג אחר והמצב ילך ויהיה יותר גרוע. כל אחד ירצה להעלות קומה על ביתו, וגם קומות, והקריה תהפך לעסק של בעלי בתים, כמו ת"א וההשפעה תעבור לאט לאט לאנשים מקריים. על הקריה לשמור על היקר לנו כמו על שמירת השבת, השפה העברית. המועצה המקומית תתפתח וגם בתי קפה וריקודים. כל זמן שאין לנו בטחון שהצביון של הקריה ישמר, עלינו לשמור על קיום האגודה, רע מאוד, אם בתוך האגודה יהיו פילוגים, צריך לעשות לזה עבודת תעמולה, הסברות, לא לדחות את מיסדי הקריה, לא לשנות את הועדים מדי פעם בפעם, זה יתן לכם את האפשרות לשמור על צביון הקריה. בקשר לארגון, זה מוזר שאנשים מבחוץ יש להם את המושכות, בכל זאת, זה לא כל כך רע. הארגון מלבד בקרית מוצקין לא הצליח בדברים אחרים, אבל בכל זאת צריך לשמור עליו. עוד תהיה הזדמנות לבניה רחבה, ואז נצטרך לארגון. מי מפריע לאנשי הקריה שיקבלו לידיהם את ההנהלה, מדוע אינכם פועלים בארגון הזה? נכון הדבר שהמושל אינו יכול להכריח את האגודה למסור את הענינים למועצה המקומית, אך הכונה היתה שהמועצה המקומית כן תקבל לידיה את כל עניני האגודה. אבל השאלה מתי? באיזה אופן? ובאיזה צורה? אפשר להסביר למושל שעדיין לא הגיע הזמן. אנו מוכרחים לשמור על צביונה של הקריה והמושל יבין את זה. העיקר לשמור על האידיאלים שלשם זה נוצרה השכונה".
לאספה אין החלטות ואין סיכומים.

ביום 10.05.43 גרושקביץ : "ביום שישי שעבר נתקבלה הודעה טלפונית שביום א' יבוא לבקר אצלנו מר בלומנפלד. הוא הקריא בפנינו את מכתבו של מושל אזור חיפה ורושם האגודות, בו מעיר על דו-השלטון בקריה, על ערבוב הגבולות של הפעולות בין שלושת המוסדות האגודה, המועצה והקהילה. המושל דורש ביטול המועצה המקומית או חיסול האגודה או התמזגות. הוא בא באופן מיוחד בשביל זה, כל החלטות לא התקבלו. הציע לשלוח לנו הצעה של תקנות מחודשות ויוציא מתוכן כל הנוגע לענינים מוניציפאליים. השם ישתנה ויהיה "אגודה שיתופית להספקת מים, שרות ציבוריות ופתוח בקרית מוצקין". כל הרכוש ישאר של האגודה, אבל את הנהלת הענינים הציבוריים צריך יהיה למסור למוסדות המוסמכים לכך. אני הסברנו לו שזה לא רצוי בשבילנו. אחרי שימציא את התקנות החדשות, יבוא בדברים איתנו".

לאחר כמה שנים של שקט בענין זה, קמה מדינת ישראל העצמאית. למדינה אינטרסים משלה לצירוף הקריות ובתוכן קרית מוצקין לעיריית חיפה.
ברמה המדינית זקוקה המדינה לרוב יהודי בקרב ציבור הבוחרים בעיר חיפה, על מנת להבטיח את בחירתו של ראש עיר יהודי בעיר מעורבת, שאוכלוסייתה הערבית לא נמלטה ממנה כולה.
ברמה הפוליטית זקוקה מפלגת מפא"י בחיפה לקולות מצביעי ק. חיים ושאר תומכיה בקריות האחרות, על מנת להחזיק ברסן השלטון בעיר ובמדינה כולה.
על המשך המערכה של קרית מוצקין לעצמאות ניהולית, בכתבה נפרדת.