נושא: סיפורי ראשונים - 1949 - 1940

סיפורי ראשונים - אברמזון פסיה ורפאל
(כפי שהועבר על ידי בתם אילה כהן)

לקרית מוצקין הגעתי בהיותי בת חצי שנה עם אחי התאום עפר ושני אחי הגדולים, מוליק ואיתמר, אחותי מלכה הצטרפה למשפחה לאחר תקופה. ביתנו היה הבית האחרון ברח' הרב קוק, כשמסביב היו רק חולות. לימים בתקופת מלחמת העולם השניה, בסמוך לביתנו הוקם המחנה הבריטי בו ישבו חיילים וקצינים בריטים ומשרתיהם הכושים.

אחי מוליק התגייס לבריגדה היהודית בעידודם של הורי. מששב הביתה בתום המלחמה ולאחר תקופה קצרה התגייס לצה"ל שהיה בשלבי ההקמה הראשונים. אחי איתמר התגייס לפלמ"ח.

גדלתי בבית ציוני ממעמד הפועלים "הגאה". בית בו הקנו לילדים את אהבת ארץ ישראל ואהבת הספר.

אבי רפאל החל דרכו כפועל ואחר כך התקדם לדרגת מנהל הנגריה בנמל חיפה. אמי פסיה היתה עקרת בית על מנת לסייע בכלכלת הבית, טפחה בחצר הבית גינת ירק לתצרוכת הבית. גם פרחים גדלו בגינה מהם נהגנו בכל יום שישי לשזור זרים ולמכור לתושבי הקריה.

דרך אחרת להגדלת ההכנסה שהיתה מאוד מקובלת באותם, היתה השכרת אחד מחדרי הבית לדיירי משנה. כך עשינו גם אנו ומאחר והדירות היו קטנות, נאלצנו לא אחת לחלוק את המקלחת והשירותים עם הדיירים האחרים.
בזמן שלאחר מלחמת העצמאות משהחל גל העליה הגדול, אמצה אימי עולה חדש ערירי ו"אספה" אותו אל ביתנו, כשהוא משוכן על מיטה בסלון, עד שיסתדר בארץ.

משך שנים רבות היה אבי ז"ל חבר בהנהלת בנק הפועלים ומעורב בכל הנעשה בקריה, כל פעולותיו היו בהתנדבות ומאופיינות בצניעות רבה. יושרו האישי והציבורי הלך לפניו. אני זוכרת איך פעם אחת בתקופת הצנע והמחסור במצרכי מזון, הצליחה אימי לרכוש כמה מוצרי מזון בשוק השחור (מה שהיה מקובל אצל רבים), אבי לכששמע על מקור המצרכים השליך הכל לאשפה, למרות החוסר והעלות הרבה.

כחבר מפלגת מפא"י ההיסטורית היה אבי חבר אישי של אבא חושי ראש עיריית חיפה ומקורב לדוד בן גוריון.