נושא: סיפורי ראשונים - 1949 - 1940

סיפורי ראשונים – אבן טוב אסתר ואריה
(כפי שהועבר ע"י בנם משה (מוישיק) אבן טוב)

הורי אסתר ואריה עלו ארצה בשנת 1939 לאחר שעברו כל אחד בנפרד, הכשרה מיוחדת בעיר הולדתם שבפולין. עם הגעתם ארצה הועברו לקיבוץ יגור, שם הכירו ונישאו זה לזו. לאחר תקופה קצרה עברו להתגורר בחיפה, שם בשנת 1943 נולדתי אני בכורם משה.

בשנת 1948 בעיצומה של מלחמת העצמאות עברה המשפחה להתגורר בקרית מוצקין. לביתנו החדש ברחוב אהרון 10, הגענו מחיפה ברכב משוריין שהותקף ביריות מכל עבר בעת המעבר בואדי רושמיה במבואות חיפה. רחוב אהרון היה אז הרחוב הצפוני ביותר בקריה, הבית האחרון מס' 50, היה גבול הבתים ומעבר לו השתרעה הביצה הגדולה, בואכה מחנה הצבא הגדול כורדאני.

את דרכי החינוכית התחלתי בגן חיה, בסמוך לקולנוע אורות. שכני לבית שהיה לי חבר ילדות ויחד עשינו את כל הדרך מהגן ועד לבגרות, היה יורם גלובוס. היום מבעלי ג"ג (גלובוס גרופ) הפקות, ובעבר מבעלי קולנוע אורות בקריה. שכן ידוע אחר היה דני גור היום פרופסור בעל שם ואחותו האמנית הידועה אילנה גור.

שכנים אחרים ולא פחות ידועים היו משפחת גושן. ראש המשפחה משה גושן כיהן שנים רבות כראש מועצה וכראש העיר הראשון של קרית מוצקין.

כולנו רכשנו את השכלתנו ואת חינוכנו הבסיסי בביה"ס אחדות בקריה. היינו כיתה מאוד מגובשת שחבריה שומרים על קשר עד ימים אלה. בהם גם מי שלימים היה לגיסי, מיקי שטראוס. היינו כיתה מאוד פעילה, אני לכשעצמי הייתי מאוד פעיל בכיתה בתחום המוסיקה. בהפסקת 10 (ההפסקה הגדולה), הייתי אחראי להפעלת הפטיפון שהשמיע לתלמידים מוסיקה לריקודים (הורה כמובן), "שאבתם מים בששון", הורה ממטרה", קומה אחא" ודומיהם, חצר ביה"ס היתה אז מתמלאת במעגלי רוקדים.

זכורים לי גם שיעורי המוזיקה עם המורה ברזם, שיעורי החקלאות עם המורה גלנצמן שעצבן את כולנו ונהגנו להציק לו, רק כדי שיתעצבן בהונגרית, ויודיע לנו שיזמין לביה"ס את ה"חורים" במקום הורים, ואנו התפרצנו בצחוק. המורים יחזקאל רוזן ודבורה שגב שהעניקו לנו ערכים.

ההווי החברתי של הנוער היה מבוסס ברובו על מפגשי חבורות במוצ"ש ברחבת קולנוע אורות, סרט ופלאפל בקיוסק של מזרחי. אפנת בתי הקפה עוד לא היתה מספיק פופלארית. אמנם היה קפה פינתי בו אגב חגגו לי את בר המצווה, וקפה רכטשפנר (מול הצלם פרוייליך), שם רקדו ריקודים סלונים לצליל תזמורת. אני אישית זוכר איך התגנבתי לשם להאזין לתזמורת. לימים כשלמדתי לתופף, הצטרפתי כנגן לתזמורת שהופיעה באופן קבוע על בימות יום העצמאות בקריה, שנערכו ברחבה מול ביהכ"נ הגדול.

הביצה הגדולה יובשה עם הזמן והקריה החלה להתפתח. בשנת 1958 החלו להיבנות בתים פרטיים במקום בו שכנה הביצה ונסלל רחוב ההגנה.

הורי בנו אז את ביתם ברחוב ההגנה 10, אימי נפטרה בשנת 1994, ואבי עדיין מתגורר בבית עד ימים אלה.
מעל בית הורי, בניתי אני את ביתי ביחד עם רעייתי עליזה לבית שטראוס, בו אני מתגורר עד היום.