נושא: סיפורי מייסדים - 1939- 1933

סיפורי מייסדים – שציגליק בלה וזאב
(כפי שהועבר ע"י בתם נורית וידן)

היה זה בשנת 1936 עת הורי בלה וזאב שציגליק, עלו ארצה ממדינת בסרביה. שניהם היו בוגרי גימנסיה עברית, קוראים, כותבים ומדברים עברית שוטפת. עם הגעתם ארצה החלו ללמוד בסמינר למורים בית הכרם בירושלים, לאחר שנתיים סיימו את לימודיהם והוכשרו כמורים.

בשנת 1938, קיבל אבי משרת הוראה בביה"ס אחדות בקרית מוצקין, בעקבותיה מגיעים השניים לקריה הצעירה, תחילה הם מתגוררים בשכירות ואח"כ בונים כאן את ביתם. מאז, ובמשך כל שנות חייהם, שזורים חייהם בתולדות הקריה והתפתחותה ובעיקר בתחומי החינוך, התרבות והחברה.

אבי היה היוזם ומקים הספריה הציבורית הראשונה, שפעלה תחילה באחד מחדרי בית הספר אחדות, אחר כך עברה לבית התרבות ולימים הועברה לבית גרושקביץ, עד המעבר למקומה הנוכחי והמודרני היום. אימי ניהלה את הספריה משך שנים רבות בסיועו של אבי, שפעל בהתנדבות להעשרתה והרחבתה.

במסגרת עבודתו בביה"ס שימש אבי כמורה במגוון רחב של מקצועות. החל מעברית, דקדוק ותנ"ך, ועד חשבון, פיסיקה וטבע. יותר מכל אהב אבי את שיעורי הטבע והחקלאות. מהיותו חובב טבע מושבע, פעל רבות לקירוב הילדים והנוער אל לטבע.

אימי התנדבה לפעולות חברתיות רבות ומגוונות, תחילה במסגרת ויצו, מאוחר יותר בארגון אמהות עובדות. לימים ריכזה במשך כ35 שנה את כל פעילות האגודה למלחמה בסרטן. יזמה והקימה תחנות לגילוי מוקדם בקריה ובקריות הסמוכות, ריכזה את נושא הטיפול בחולי הסרטן, ואת מבצעי "הקש בדלת" באמצעות מתנדבים רבים. עקב פעילותה זו, זכתה להערכה רבה ואף עוטרה בתואר יקירת העיר קרית מוצקין.

אבי יזם וארגן מבצע ביטוח קבורה שווה לכל נפש לכל תושבי הקריה, לבל יהיה הבדל בין עשיר לעני, עוד בטרם נוסדו שרותי הקבורה הממלכתיים.

הורי שניהם כאחד, היו פעילים מאד בוועד למען החייל ובפעולות חברתיות ותרבותיות שונות. אבי גם יזם וארגן את לוח הזיכרון לחללי בית הספר, המצוי בו עד היום.

כאשר הוקם לימים בית ספר נוסף בקריה, בית הספר ויצמן, התמנה אבי למנהלו הראשון. גם שם יזם והקים חדר ללימודי טבע ותרם מוצגים רבים מאספיו הפרטים.

בשנת 1939, שבועיים טרם פרוץ מלחמת העולם השניה, נולדתי אני בתם, נורית. גדלתי ולמדתי בקריה ונישאתי לאלי וידן (וידנפלד), אף הוא בן הקריה. כאן גידלנו את שלושת ילדינו, ואנו מתגוררים כאן עד היום.

בשנת 1945, נולד אחי אבישי המתגורר כיום בחיפה עם שלושת ילדיו.
בשנת 1973, נפטר אבי בגיל 63, בתאונת דרכים.
בשנת 1997, נפטרה אימי בשיבה טובה בגיל 87.