נושא: סיפורי מייסדים - 1939- 1933

סיפורי מייסדים – שניידר חנה ואליהו
(כפי שהועבר ע"י רות שוס בתם)

הוריי חנה ואליהו שניידר נישאו והתגוררו בחיפה, שם נולדו שני אחיי הגדולים, בנימין וחיים. את הבית ברחוב רנ"ס 25 (אז בפאתי הקריה), החלו לבנות ב1935, עד לסיומו כעבור 3 שנים. כך ב1938 עברה המשפחה להתגורר בקריה.
לבקשת אימי, בנה אבי בצמוד לביתנו דירה קטנה נוספת להשכרה, זאת עקב חששה ממגורים בבדידות בקרבת מאהלי הבדואים השכנים שבסמוך. בבית זה בשלהי 1938 נולדתי אני רות בתם הצעירה, משחק ושעשוע לאחיי הבוגרים.

פאזל תמונות נוף ילדותי מגוון ומורכב מאוד. מגדל המים הסמוך והשדות שמעבר לו עם מאהלי הבדואים. צריף תנועת הצופים ומגרש המשחקים הנושק לו. ביה"ס "אחדות" ש"נועל" את הרחוב מצידו השני, מסדרי הבוקר בביה"ס בליווי שירת "אדון עולם", בדיקת ציפורניים והתעמלות בוקר. התורנות במסעדה ולפתן הקישואים אותו למדנו לבשל. הילדים ניצולי השואה שהפליאו בהישגיהם בלמודים. התופרת השכונתית, הובלת תרנגולות לשחיטה על ה"רמה" של האופניים, כשמקורן מנקר בברכיים. "קפה פינתי" של משפחת שטראוס, מוקד עליה לרגל לזלילת גלידה, או להתרמת החיילים הבריטים יושביו הקבועים, ל"יום סרט".

כך גם פאזל תמונות נוף נערותי, התגנבות חבורת הנועזים ואני בתוכם, להציץ באמוני הקפא"פ (קרב פנים אל פנים), של כתת פלמ"ח בהשתתפות מורתנו האהובה דבורה שגב. ציור קוביות משחק ה"קלאס" לאורך הרחוב. בתום מלה"ע הצטרף למשחקי ה"קלאס" ילד חדש, שרוליק, קרובו של הרב פוגלמן, לימים הרב לאו.

הווי רחוב רנ"ס הושפע גם מאירועים עולמיים. המקלט המשותף במלה"ע ה2 עם משפחות סגל, שניידר וגרינברג בבית גוטפריד, או בחצר האחורית של סגל במלחמת העצמאות. הכרזת האו"ם על הקמת מדינת ישראל, עת ככר העיר הוצפה בנחשולי אדם שמחים ורוקדים, חגיגת המונים שהפכה למסורת חגיגות ימי העצמאות הבאים, במגרש שבין בית הכנסת ו"מגרש המשחקים" בשד' השופטים.
אני עדיין חשה בעצבות ובהלמות לבם של מלווי החללים בני הקריה שנפלו בקרב, או נרצחו בדרך מעבודתם בחיפה או ב"מפרץ" לביתם. ההלם הנורא עם מות בן כתתנו דניאל מלצר ואחיו מפיצוץ מוקש בחורשה ליד פסי הרכבת, ופציעתה של חברתי נחמה פוסק באותו אירוע.

חצר ביתנו היה עולם ומלואו. הדשא ו2 האורנים הירושלמים בחזיתו, עצי הפרי השופעים, הרימון שענפיו עמוסי פרי פלשו אל המרפסת האחורית, משקיפים עלי בלילות הלימודים לבחינות הבגרות. 3 התרנגולות שלמענן הוקם לול קטן למרגלות עץ התות הגדול, שאת פריו נהג אבא לקטוף בבוקר שבת להנאתנו. העגבניות מהגינה שנשתלה בהשראת המורה לחשבון ו... חקלאות מר שצ'יגליק. הסוכה היפיפייה בחצר האחורית המרוצפת בשיש וורוד, בה אהבנו להמתיק סוד ולשחק 5 אבנים.

המורה לפסנתר בבה פקטורית מרנ"ס 19, הטביעה חותמה על השכונה. בביתנו עמד פסנתר עוד לפני שהבית רוהט, פרט לשולחן ומיטות. אנו 3 הילדים למדנו אצל בבה, כך גם לאה בת הרב פוגלמן, מרנ"ס 21, דני גוטפריד שביתו נשק לחצר האחורית שלנו משד' השופטים ויגאל קרפר מרנ"ס 19. ממול נשמעו צלילי כינורו של וולפגנג פאלק. הדומיננטיות של אימי בחינוך הילדים, בתוספת אמביציות ודגש על הישגיות הטביעו את היטב חותמם. קונצרט התלמידים השנתי בבית העם בק. חיים והמבחנים במכון דוניה וייצמן בחיפה, היו חלק מן ההווי המשפחתי והשכונתי.

ב1954 נפטר אבי בגיל 54 וחיינו השתנו. לפרנסת המשפחה, "ייסדה" אמי את "מלון רנ"ס", בדירה הקטנה הנוספת. בין ה"אורחים" הראשונים היו מהנדסים גרמנים שעזרו בהקמת קרית הפלדה בעכו. ב1982 נפטרה אמי.

לאחי בנימין ולי, היתה הנגינה בפסנתר למקצוע. שנינו בוגרי האקדמיה למוסיקה בת"א. אני הוסמכתי לתואר מאסטר ב- Northwestern Universityבשיקגו, אילינוי. אחי ורעייתו שוש אחות במקצועה, מתגוררים בק. ביאליק. עד פרישתו לגמלה, היה מורה למוסיקה ולפסנתר ושנים רבות עסק בפעילות התנדבותית למען הקהילה. להם 3 ילדים : ליאורה, תמי ואלעד. אחי בנימין נפטר לאחר מחלה ממושכת בשנת 2004.
אחי חיים היה מראשוני קבוצת מכבי מוצקין, בוגר מכון וינגייט כמורה לחנוך גופני, עבד במקצועו עד גיל 63. אז נפטר ממחלת הסרטן. השאיר אחריו אישה, אביבה מורה לחנוך גופני, ובן, אלדד.
אני נישאתי לזאב שוס פרופ' למתימטיקה, ומתגוררת ברמת-השרון. לנו 3 ילדים, אורון, נירית ונעם.

אי שם בשנות ה-80, נמכר הבית ברחוב רנ"ס ובמקומו נבנו 3 קוטג'ים חדשים. אך אלה לעולם לא יעלה בידם למחוק את זיכרון רח' רנ"ס 25 ההיסטורי ומשפחת שניידר קודמתם.