נושא: סיפורי מייסדים - 1939- 1933

סיפורי מייסדים – צרבינסקי יצחק
(כפי שסופר על ידו – 18.10.83)

סקירה על בהלת שווא – שקרתה בימי המאורעות בקרית מוצקין.

באחד הימים מופיע אציל הגפיר נורקין, בסבר פנים חמור ובפיו הסיפור הבא: בהיותו בתפקיד השמירה על סוסו, ראה לפניו לפתע, עשרות פרשים בדואים שחומי עור, דוהרים על החולות בקרבת תחנת הרכבת (הצריף) של קרית מוצקין, קרית ים עוד טרם נבנתה וגם השטח שמיועד לה שימש לפרשים לאזור רכיבה.

אותה עת, אוכלוסיית קרית מוצקין הייתה זעירה והאנשים גרו במפוזר, איש איש בביתו הפרטי. הייתה זו שעת צהריים, הגברים רובם היו בעבודה מחוץ למקום ובדירות נשארו רק עקרות הבית. רוב הילדים היו בגן ובבית הספר.

נורקין הביע חשש שבימים טרופים דאז, מסוגלים הרוכבים הבדואים לפלוש לדירות המאוכלסות, לצרכי ביזה ושוד. לאחר התייעצות, התקשרתי עם תחנת המשטרה הבריטית שהוקמה זה לא מכבר בקריית חיים. הודעתי לתורן, סרג'נט בריטי, על התופעה של הרוכבים הבדואים, ביקשתיו להגיע למקום. התורן – הסרג'נט, חקר אותי לשמי, לתפקידי, לשם הוריי, למקום מגוריי ועוד שאלות משאלות כאלו. בסיום החקירה הודיע לי, שאם יגיע עם כח שוטרים למקום ולא יימצאו הרוכבים, אני איאסר על הוצאת דיבה.

למרות הסיכון, החלטתי לעמוד על כך שהשוטרים יגיעו. ואמנם, כעבור זמן לא רב, הגיע טנדר בראשות הסרג'נט ועובדת הרוכבים הבדואים אומתה.

מסתבר, שבשפך נחל הנעמן לים, היו נוטים מאהלים של שבט בדואי (ערב-אל-גורנה), ואחת החמולות שלהם חגגה חגיגת נישואים. לכבוד החגיגה, ערכו "פנטזיה" נלהבת אשר גרמה לנו חששות לבטחון האוכלוסייה.

נפרדתי לשלום מהסרג'נט הבריטי ועברנו לסדר היום.

יצחק צ'רבינסקי היה מהנדס הקריה בימיה הראשונים ופיקח על רבות מעבודות הבנייה בשנים הראשונות, החל ממגדל המים, בית הספר אחדות, בית הכנסת הגדול וכלה בבתי התושבים. מתוקף כך, נוכחותו בקריה הייתה יום יומית. שמו מוזכר בפרוטוקולים רבים של הנהלת השכונה מימיה הראשונים, בעיקר בנושאי בנייה ותשתיות.