נושא: סיפורי מייסדים - 1939- 1933

סיפורי מייסדים – צורי שמחה ויצחק
(כפי שסופר ע"י שמחה צורי)

הוריי הם רבקה ואברהם חיים צורי. משפחת צורי שמוצאה מיוגוסלביה, נמצאת רובה בארץ ישראל מזה למעלה מ-8 דורות. משפחתנו היא משפחה ענפה וותיקה בארץ ישראל, שרבים מתוכה התיישבו בעכו. לאות ולעדות יש בעכו רחוב הנקרא משה דרוויש צורי, לזכרו של סבי משה שנחשב בעייני הערבים וגם התורכים, למוכתר של יהודי עכו. יהודים רבים בקהילה פנו אליו לעזרה, החל מטיפול והשגחה על אסירים יהודים בבתי הכלא התורכים, ועד לעזרה וגיוס כספים להקמת בתי כנסת ושימורם.

אגב, אבא שלי אברהם הוא אחיו של יעקב צורי שהיה נשוי לדורה, והם ההורים של ראש העיר היום, חיים צורי.

לקרית מוצקין הגעתי בשנת 1936, הייתי כבר נשואה ואם לשני ילדים. המשפחה כולה החליטה לעזוב את עכו משום שאז בדיוק החלה תקופת המאורעות, והערבים החלו לפרוע ביהודים. הכבוד שרחשו בעכו למוכתר היהודים, נעלם כלא היה. לאבא הייתה תחנת דלק במבואות עכו, הפורעים הערבים השתלטו עליה וה"החרימו" אותה. גם תחנות הדלק האחרות שהיו בידי המשפחה, זכו לגורל דומה.

את בית המשפחה בנינו על מגרש ברחוב הרב קוק 95, בו זכינו בהגרלת המגרשים, אחי משה צורי ורעייתו מזל, (לאביה הייתה משחטת עופות בקריה), בנו את ביתם על מגרש ברחוב שד' השופטים 18 (היום שד' משה גושן), אחותי לבנה צורי ובעלה אברהם מזרחי, בנו את ביתם על מגרש ברחוב שד' השופטים 16, (הם היו בעלי קיוסק הפלאפל הראשון בקריה ליד קולנוע אורות, המתחרים העיקריים של הקיוסק קפה של מריו). יעקב ודורה צורי (הוריו של חיים), בנו את ביתם על מגרש בפינת רח' קק"ל ורחוב הרב קוק.

עם הגעתנו לקריה, הרחבנו וחיזקנו את גרעין המייסדים ה"ספרדי" הקטן בקריה, (נגרין, דניאל, עלמני, אלקיים ואחרים). אבא שקיבל מסבא משה את הדאגה להקמת בתי כנסת, ניהל ביחד עם שאר משפחות עדות ספרד, מאבק להקמת בית כנסת ספרדי. שנים רבות דחו אותנו כל הזמן בלך ושוב, בהתחלה קיבלנו חדר בבית הכנסת הגדול, עד שבסופו של דבר הוקם בית הכנסת הספרדי הראשון, הרמב"ן, אבי היה לחזן בית הכנסת.