נושא: סיפורי מייסדים - 1939- 1933

סיפורי מייסדים – פרוש חיה וזאב
(כפי שהועבר ע"י בנם יעקב)

זאב בר רבי נפתלי פרוש נולד בירושלים בשנת 1901, נצר למשפחה ענפה בארץ, שראשה היה מתלמידי הגר"א, שעלו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19. את ימי ילדותו העביר בירושלים, את חוק לימודיו עשה בישיבת "עץ החיים" בירושלים. בתום לימודיו הסדירים, המשיך בישיבה בלימודי הסמכה לרבנות, עד להסמכתו ע"י הרב צבי פסח פרנק ז"ל כתלמיד מצטיין.

עם תום לימודיו בירושלים, עבר לפתח תקווה, שם החל וסיים את לימודיו בבית המדרש למורים, בהנהלת הד"ר ב.מ. לוין. בתום לימודיו בשנת 1924, עברו שניהם לחיפה, כאן הצטרפו לסגל ההוראה בבית הספר "נצח ישראל", תוך שהוא מסייע לד"ר לוין בעבודת העריכה במפעל ההוצאה לאור "אוצר הגאונים".

לעבודת ההוראה הקדיש 27 שנים רצופות, תחילה כמורה מן המניין ואח"כ, כמנהל בית הספר בין השנים 1945-51. הטביע את חותמו על ביה"ס, העמיד דורות של תלמידים ופרסם מאמרים רבים בנושאי חינוך. באותה שנה עם פרישתו מניהול ביה"ס, מונה לסגן מנהל מחלקת החינוך בעיר חיפה. בתפקיד זה כיהן עד יומו האחרון ותרם רבות להרחבת והטבת רשת החינוך בעיר.

אופקיו הרחבים ובינת המעשה, הובילו אותו גם לעשייה ציבורית ענפה, מעבר לתחום המקצועי חינוכי. מראשית ימיו בחיפה, הצטרף אבי להסתדרות "הפועל המזרחי" ונמנה על מנהיגיה. היה חבר הנהלת סניף הסתדרות המורים וחבר הנהלת "מסד", בנק הסתדרות המורים. נבחר פעמים רבות לשמש כנציג הסניף החיפאי בוועידות הסתדרות המורים.

לאחר נישואיו לרעייתו חיה לבית סולוביצ'יק, והולדת שני בניו נפתלי ויעקב, החליטה המשפחה להעתיק את מגוריה לקרית מוצקין, והייתה לאחת המשפחות הראשונות בשכונה החדשה. בשנת 1935 נבחר אבי לראשונה לכהן כחבר הוועד והנהלת הקריה הצעירה כנציג הסיעה הדתית "הפועל המזרחי". בתפקידו זה כיהן שנים רבות לסירוגין ואף זכה לעמוד בראשה בין השנים 1937-8. כמו כן זכה לכהן כחבר המועצה המקומית הראשונה שמונתה ע"י שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1940.

ביוזמתו רבים מרחובות הקריה הותיקה נושאים שמות תנכיים, כגון דבורה, יעל, ברק, השופטים (היום גושן) ואיילון הזבולוני, או ע"ש ישובים בהם ישבה הסנהדרין לאחר חורבן ירושלים, יבנה ואושה, כמו גם הרחוב ע"ש הרב קוק זצ"ל. (לימים זכה גם אבי לרחוב הנקרא על שמו, רחוב פ"ז (פרוש זאב).

בין יתר פעולותיו כאיש ציבור, פעל לבניית ביה"ס הראשון "אחדות", בניית ביהכ"נ המרכזי הגדול בשד' השופטים, בניית מרכז ההנצחה לבני הקריה "יד לבנים", והיה בין יוזמי ההחלטה למינויו של הרב הראשי הראשון בקריה, הרב מרדכי פוגלמן ז"ל. תוך כדי עשייתו הציבורית, קבע עיתים לתורה ונתן בכל שבת בביהכ"נ שעור גמרא. בנוסף היה מתנדב פעיל בארגון "ההגנה" ושימש כחבר במפקדת הנפה.

למרות בריאותו הלקויה בשנותיו האחרונות, המשיך לעסוק בענייני ציבור ובהתנדבות עד לפטירתו בכ"ח ניסן תשי"ד, 1954.

אני בנו יעקב, נולדתי בחיפה בשנת 1935, מספר חודשים אח"כ עברתי עם הוריי לקרית מוצקין. בה גדלתי עד גיוסי לצה"ל. משנות ילדותי בקריה, זכור לי היטב ה"סליק" של ההגנה בחצר הבית בו הוטמן נשק שנרכש בגניבה, כהכנה למאבק על עצמאות המדינה. את שירותי הצבאי עשיתי בנח"ל, לאחר מכן השלמתי לימודי ב.א. ומ.א. במתמטיקה, כלכלה וסטטיסטיקה. לאחר השלמת לימודיי בארה"ב, התחלתי בעבודת ההוראה באוניברסיטת בר אילן עד לפרישתי בשנת 2002 כפרופסור מן המנין.
נשוי לרעייתי שרה לבית גולדברג, אב לשלושה (זאב, יוספה ותמר), וסב לשישה נכדים.