נושא: סיפורי מייסדים - 1939- 1933

סיפורי מייסדים – פלונסקי ציפורה ואברהם
(כפי שהועבר על ידי כלתם עדינה פאר)

אברהם פלונסקי נולד בעיר ברלין שבגרמניה. משפחת פלונסקי הייתה משפחה אמידה מאוד ומרובת נכסים. ביתם בברלין היה בית גדול ומפואר, (בסמוך למקום שלימים היה לחומת הגבול שחצתה בין ברלין המזרחית למערבית).

אברהם היה הבן הצעיר במשפחה אח לשתי אחיות בוגרות ממנו, ילד דשן, מפונק ויודע שפע. בנערותו, נהג להתרועע בחברת בני נוער גרמנים והיה מאד מקובל ואהוב עליהם. בבגרותו למד הנהלת חשבונות והצטיין מאד בלימודיו.

חברותו ומעורבותו בחברה הגרמנית, היא זו שהצילה את חייו. בעקבות מידע חסוי שהגיע לידיו על המלחמה העומדת לפרוץ באירופה, עזב בחיפזון את ארץ הולדתו ונעקר ממשפחתו. היה זה חבר טוב (גרמני), שהתגייס לשורות המפלגה ה"נאצית", שמסר את המידע לאברהם. אותו חבר אמר לו "אברהם, אתה חייב לברוח מגרמניה מיד, היום אתה חבר שלי, מחר אני יכול לקבל פקודה לחסל אותך אז ברח מכאן מיד".
מיד לאחר ששמע את הדברים האלה, אסף וארז במהירות את מעט החפצים שיכול היה, ושעות ספורות לפני סגירת שערי המדינה בפני היוצאים, עזב את גרמניה.

הבחור המפונק שהיה מורגל בחיי מותרות ולא ידע מחסור, עבר תלאות רבות בנדודיו בדרכי אירופה. פעמים רבות סבל חרפת רעב עד כדי אפיסת כוחות. למחייתו נאלץ לעבוד בעבודות מזדמנות מפרכות וקשות, אפילו במכרות.

תחנתו האחרונה בדרך נדודיו טרם עלייתו ארצה הייתה צרפת. שם בצרפת פגש את ציפורה, בת למשפחה שהיגרה לפולין ממונגוליה ונולדה בפולין. גם היא נמלטה ברגע האחרון מצפורני הנאצים ממש ערב כיבוש פולין על ידי גרמניה.

לאחר היכרות קצרה השניים נישאו עלו יחד לארץ ישראל, ובאו להתגורר בקרית מוצקין, בבית ברחוב התכלת (היום אח"י אילת) 3. הבית בו גרו כלל שלושה חדרים גדולים, בכל חדר גרה משפחה, סה"כ שלוש משפחות כאשר המטבח והשירותים היו משותפים לכל שלוש המשפחות.

את ראשית דרכו בארץ עשה אברהם בשרות הצבא הבריטי כ"גפיר". את מלאכתו זו ביצע במסירות ובנאמנות רבה.
בשנת 1938 נולד בנם הבכור אהרון. עם לידתו חלתה אימו ציפורה ורוב זמנה הייתה רתוקה למיטת חוליה.

במהלך הזמן וכתוצאה ממצבם הכלכלי הדחוק, הן עקב המצב הכלכלי הקשה בארץ בכלל והן עקב מחלתה הקשה והממושכת של אשתו, נאלץ אברהם לחפש לעצמו מקורות פרנסה נוספים לכלכלת ביתו. כך החל לעבוד בעבודות מזדמנות נוספות ומכל הבא ליד, גינון ניקיון וכד'. לא זו בלבד אלא שהיה נאלץ ללוות כספים בריבית קצוצה.

באותה תקופה חלה אברהם עצמו במחלת הסוכרת ובמחלות אחרות נוספות. הייתה זו תקופת ה"צנע" בארץ ובעקבות מצב בריאותו הרעוע החל לקבל הקצבת מזון מיוחדת "נקודות". מה שסייע גם להאכיל את המשפחה כולה.

בנם אהרון, הילד הקטן, אומץ לחיקן של משפחות רבות ברחוב התכלת וגדל כשהוא נהנה ממתת חסדן של משפחות טובות אלה. ציפורה האם נפטרה בהיותו בן 9 שנים. האב שלא יכול היה עקב מחלתו לעמוד במשימת גידולו, העביר אותו למוסד "אהבה" בקרית ביאליק, שם שהה כשנה.

באותה תקופה אירע בקרית מוצקין "אסון הילדים". חמישה ילדים מרחוב התכלת, חבריו הטובים ביותר של אהרון, נהרגו מפיצוץ חומר נפץ אותו מצאו בשדה שליד המחנה הבריטי הסמוך לקרית שמואל.
האסון ארע ביום שבת. רצה הגורל ובאותה שבת היה אהרון חולה ומרותק למיטתו במוסד אהבה. משום כך לא יצא את המוסד כדרכו מדי שבוע לביתו לשהות עם אביו ולהיפגש עם חבריו וכך ניצל מהאסון.

בחלוף שנה לפטירת האם התחתן האב אברהם בשנית, עם הגב' מרגוט רייך. אז חזר גם אהרון לחיות בחיק משפחתו.

עם השנים החלו הדיירים שגרו בחדרים הצמודים לנטוש את הבית ועברו להתגורר בבתים משלהם, המבנה נשאר והיה לבית משפחת פלונסקי. המשפחה התאוששה מבחינה כלכלית, אברהם התקבל לעבודה כמנהל חשבונות (המקצוע אותו רכש בגרמניה), במפעל "וולקן / פיניציה", הצליח מאד והמשיך כדרכו ביושר בהגינות ובמסירות .

אברהם פלונסקי נפטר בגיל 65 מסיבוך בריאותי .מרגוט פלונסקי/רייך נפטרה בגיל 89.
הבן אהרון אשר עברת את שמו לפאר, הקים משפחה לתפארת הצליח מאד בעיסוקיו זכה לנחת מאשתו ילדיו ונכדיו, נפטר בגיל 66 ממחלה קשה בטרם עת, בזמן כתיבת שורות אלה.