נושא: סיפורי מייסדים - 1939- 1933

סיפורי מייסדים – פוטופוביץ (אשד) חיה ומיכאל
(כפי שהועבר ע"י בתם מתיא דסקל)

חיה ומיכאל הגיעו ארצה עם עליית הנוער "הפועל המזרחי" בשנת 1925. התיישבו במושבה כנרת ועסקו בדייג. אח"כ עברו לעתלית ועבדו במחצבות "סולל בונה", שבנתה את נמל חיפה. שם התגבשה קבוצה שעברה להתגורר ב"מצפה", היום רחוב הס בחיפה.

בשנת 1933 עלו עם הקבוצה הראשונה לחולות שכונת הצריפים, טרם היות קרית מוצקין. מיכאל עבד בביח"ר שמן עד פרישתו לגמלה. כמשפחה מסורתית נימנה על עושי עבודת הקודש וממייסדי ביהכ"נ "יהודה וישראל". חיה עבדה שנים רבות בהתנדבות בחברה קדישא.

הבן הבכור צבי המשיך בדרכי האב, הן בשמירת המסורת והן בביח"ר שמן. שירת כנוטר טרם קום המדינה, ובמלחמת העצמאות שרת בצה"ל. לימים נישא לרחל-חיה ניצולת שואה, הורים ל2 בנות.

הבת מתיא בוגרת סמינר לגננות, בתום לימודיה פתחה את "גן מתיא" בשכונה והעמידה דורות של בוגרים, בני הקריות. נישאה למשה דסקל חבר ההגנה ואיש קשר במלחמת העצמאות, הורים ל4 ילדים.

אני מתיא הגעתי לשכונת הצריפים בהיותי בת 4. כעבור שנתיים התחלתי את לימודי בכיתה א' בביה"ס אחדות המחזור הראשון בבניין החדש.

רק 10 שנים לאחר הגעתנו לשכונה, החלו הצריפים אט אט להיעלם ובמקומם החלו לקום בתים, עם הזמן השכונה אף סופחה לקרית מוצקין.

החיים בשכונה לא היו קלים, כביסה עשו ביד ומים זורמים לא היו, את המים הרתחנו על גבי מדורה בחצר כי חשמל לא היה, אבל גם מפתחות לבתים לא היו כי לא היה בהם צורך. השכנות הטובה, העזרה ההדדית וחיי השיתוף המלאים בין הילדים ובין המבוגרים כאחד, יצרו אווירה נהדרת.
בנחל הקישון עוד זרמו מים נקיים ואפילו חיו שם דגים, חוף הים היה נקי ואפשר היה לשחות בהנאה, ממול נשקפו הגבעות של סביניה ועליהם את פריחת הכלניות והנרקיסים.
כמובן שמכל מקום, ראו את מגדל המים.

היום אני מתגוררת בקרית טבעון, אך שכונת הצריפים וקרית מוצקין, לעולם לא ישכחו מזכרוני.