נושא: סיפורי מייסדים - 1939- 1933

סיפורי מייסדים – סקוברוניק (עפרוני) בלהה וטוביה
(כפי שהועבר ע"י בני המשפחה בשמו של אבי המשפחה טוביה)

נולדתי בשנת 1910 בעיר הבירה וורשה שבפולין. בהיותי נער צעיר בן 15 בשנת 1925 עליתי ארצה והתגוררתי עם הורי ואחי בשכונת בת גלים בחיפה. בחודש דצמבר 1935 נישאתי לבלהה והמשכנו לגור אצל הורי. לאבי היה אז מזנון בכניסה למחנה האנגלי הגדול בבת גלים, וכל הזמן הייתי בסביבת חיילים וקצינים אנגליים.
בשנת 1933 התחלתי לעבוד במכס בנמל חיפה מול פקידים אנגליים וגם ערבים.

בשנת 1936 התחלנו לבנות את ביתנו בקרית מוצקין ברחוב רנ"ס 13, הבית היה אחד הבתים הראשונים ברחוב.
בשנת 1937 עם תום בנית הבית עברנו אשתי ואנוכי להתגורר בקריה.

בשנת 1938 הייתי בין שבעת התושבים ובהם בני משפחת אנגל, וורם, כספי וסגל, את "האגודה השיתופית" של הקריה שניהלה את העניינים השוטפים של תושבי קרית מוצקין.
"האגודה השיתופית" קנתה אז מהמנדט הבריטי, את זכויות אספקת המים לקריה וגבתה מהתושבים מיסי מים ומיסי אחזקה שוטפת של הקריה. היינו גם חברים בוועדה שניהלה את המשא ומתן להקמת בית הקולנוע בקריה.

זכורה לי כמובן היטב התקופה הקשה של מלחמת העולם השנייה, בעיקר מתקפות המטוסים הרבות על הקריות כשכולנו רצים לתפוס מחסה במקלטים בחצרות, את עמיקם התינוק סחבנו למקלט בתוך פיילה לרחצה עשויה מתכת.

אחרי ההחלטה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, הייתי בין מקימי המשמר האזרחי בקריה ובין חבריו הפעילים. בלילות היינו מפטרלים ברחובות הקריה ובעיקר ברחובות הקרובים לכביש עכו-חיפה. הנשק שעמד לרשותנו היה רובים צ'כים שקבלנו מהנשקיה שהייתה ממוקמת במגדל המים. שמרנו כל לילה שני כ3-4 פעמים בשבוע, המשימה העיקרית הייתה למנוע מהכנופיות הערביות להגיע מאזור עכו לרחובות הקריה.

באותה היה זה די צפוי כי מדי פעם נערכו התקפות ירי של ערבים על האוטובוסים שנסעו מהקריות לחיפה, ולכן הוסיפו אוטובוסים משוריינים לקו הנסיעה.

שלושת ילדי, נולדו בקרית מוצקין (בבית חולים בחיפה), חיה בשנת 1937, יחיאל בשנת 1942, ועמיקם בשנת 1947. שלושתם למדו בבית הספר "אחדות" שהיה קרוב לבתינו.

בשנת 1958 העבירו את משרדי המכס לירושלים, ואנו נאלצנו לעבור לשם למרות הקושי הרב להתנתק ממקום כמו קרית מוצקין בו הקמתי את ביתי הראשון ובו הקמתי את משפחתי ונולדו ילדי.

אשתי ואנוכי גרים בנהריה מאז 1968, תחילה בדירה שלנו ליד הים, ובארבע השנים האחרונות בבית אבות "משכנות היובל" אשר בנהריה.

מאז ימי קרית מוצקין , גדלה משפחתנו לעץ גדול ומסועף המונה 8 נכדות ונכדים ו16 נינות ונינים.