נושא: סיפורי מייסדים - 1939- 1933

סיפורי מייסדים – ליברמן אלקה ומשה
(כפי שהועבר על ידי בנם זאב)

הורי משה ואלקה ליברמן, אחותי סוניה ואנוכי, הגענו לקרית מוצקין ב1934. הורי רכשו את המגרש מקק"ל ובזיעה ועמל רב בנו את ביתם. הישוב היה קטן ומסביב ביצות וחולות, כולנו היינו משפחה אחת גדולה.
אבי עבד בבית החרושת "נור" לגפרורים והיה ממקימי המפעל. אימי הייתה עקרת בית ועסקה גם בעבודה ציבורית בהתנדבות עם הגב' פוגלמן אשת הרב הראשי.

אחותי סוניה הייתה בת 12 בהגיעה למוצקין, בית ספר טרם היה ולכן נסעה מדי יום ללמוד בחיפה ביה"ס ביאליק. אני הייתי בן 6 והתחלתי את לימודי בביה"ס בכיתה א' בדירת משפחת ברזילי ברחוב השופטים, כאשר במקום כסאות ושולחנות השתמשנו במחצלאות קש, והמורה הייתה רות בן דוד.
אחר הלימודים נהגנו להיפגש כל החברים ליד הביצות וממציאים כל מיני משחקים.

עם הזמן התפתחה הקריה ושנבנה בית הכנסת הגדול, הדבר מאד שימח את אבי שנהג להתפלל שם בקביעות.
לאחר נישואיי נשארתי לגור בקריה בשכונת "פנטגון" החדשה, עד 1956 אז נאלצתי לעזוב לחיפה בעקבות עבודתי.