נושא: סיפורי מייסדים - 1939- 1933

סיפורי מייסדים – ז"ק רבקה ויעקב
(כפי שהועבר ע"י הבנים : ישראל, מיכאל ויששכר).

יעקב ז"ק נולד ב- 1897 בקרסילוב, אוקראינה. צאצא למשפחות רבנים מהוללות, הן מצד אביו והן מצד אמו. בהם, הרב צבי אשכנזי המוכר בכינויו "החכם צבי" (אביו נקרא יעקב ז"ק), הרב יואל סירקיס הקרוי ע"ש ספרו "הבית חדש" (הב"ח), המהר"ל מפראג ואביו הרב ר' בצלאל אשכנזי ועוד, טרם היות תנועת החסידות. עם היווסד התנועה, היו בין דור המייסדים ואחרים מאבות המשפחה הצטרפו והיו בין מפיצי תורת החסידות. בהם, ר' דוב-בער המגיד ממזריטש, ממשיך תנועת החסידות לאחר פטירת המייסד, רבי ישראל בעש"ט. ר' יחיאל מיכל מזלאטשוב, מראשי התנועה בדורות הבאים , ר' אלימלך מליזאנסק, המגיד מטשרנוביל, המגיד מקוזניץ, כולם, ממייסדי ומפיצי החסידות.

בצעירותו, בקרסילוב ואח"כ גם בפולין אליה נמלט, היה יהודי חרדי. בבית המשפחה היה בית כנסת והתקיימו לימודי דת. עם זאת היה גם בית ספר, או כיתות לימוד לעברית ובבחרותו היה מורה לעברית. מעבודת הוראה זו התפרנס בהיותו בפולין אך בקושי רב, כפי שהוא מתאר ביומן שכתב בשנים 1922-23.

בשלהי מלה"ע הראשונה בתקופת המהפכה הרוסית, עקב הפרעות באוקראינה נמלט לפולין למשפחת אמו. שם למד לימודי דת בין השאר אצל סבו מצד אמו, הרב ישראל חיים גולדברג, הרב בסטוצ'ק (כ-65 ק"מ מווארשה). לאחר מות ההורים והסבים במגפות באוקראינה, עברו גם שלש אחיותיו ושני אחיו מקרסילוב לפולין והתפזרו בין העיירות שמצפון וממזרח לווארשה. אחות ואח, שפרה (בעלת החנות "מולדת") ונחום, זכו לקבל סרטיפיקטים ועלו לארץ.
לימים התגוררו בקרית מוצקין. שתי האחיות האחרות ואח נוסף ומשפחותיהם לא זכו ונרצחו בשואה, בפולין.

בסטוצ'ק נישא יעקב לחוה אלבאום ויחד עלו לארץ ישראל והתגוררו בחיפה, באחוזה ובהדר הכרמל, בצריף שרכשו בשכונת הצריפים (מעל רחוב ארלוזורוב כיום). היו אלה שנים קשות כלכלית, על גבול רעב מתמיד. אבא ניסה להתפרנס בעבודות מזדמנות ומגוונות, כמו הובלת חול ים על גבי חמור, לאתרי בנייה בעיר התחתית, בהדר ובמורדות הכרמל, ציור וצביעת שלטים ועוד. בחיפה נולד בנם ישראל חיים בשנת 1927, ושם נפטרה חוה בשנת 1930, בגיל 25.

בתקופה זו ביקש וקיבל אזרחות בפלסטינה (א"י) והחל לעבוד בחברת החשמל, בשנות הקמתה. במפעל חלוצי זה, התקדם ועלה לתפקיד בכיר בחברה והיה בין יועציו הקרובים של פנחס רוטנברג, ההוגה והמייסד של מפעל החשמל לפלסטינה א"י היא ארץ ישראל, ותחנות הכח בנהריים ובחיפה. כמו כן ניהל את הנהלת החשבונות בחברות בנות של חברת החשמל ולאחר מכן גם של בית החולים ליולדות אמהות, של ד"ר פ. רוטנברג, עבודה בה התמיד עוד שנים רבות לאחר שפרש לגמלאות מחברת החשמל, בשנת 1962. בתקופה זו גם לימד הנהלת חשבונות בבית הספר התיכון למסחר בחיפה, שם זכה להכרה רבה.

אבא נישא בשנית לרבקה גולדרייך, אותה הכיר כבר בסטוצ'ק שאף השתתפה במסיבת הפרידה שלו ושל חוה שנים אחדות קודם לכן, כשיצאו בדרכם לישראל.
בתקופה זו נוסדה קרית מוצקין ושם בנו את ביתם, אליו נכנסו לגור ב 1936. בקריה נולדו ילדיהם מיכאל ויששכר.

אבא היה פעיל ציבור בחברת החשמל, בקרית מוצקין, בפוליטיקה הישראלית וגם בהגנה. בקריה יסד את סניף התנועה הפרוגרסיבית, שהחל כסניף המפלגה הליברלית העצמאית. היה חבר פעיל והשתתף בפעילות ארגונית בליגה נגד כפיה דתית. עם זאת, היה מהפעילים בהקמת בית הכנסת הגדול בקריה, שותף לבחירת הרב הראשי ובעל מושב קבע בביכ"נ.

כמו כן, היה חבר הנהלת "האגודה" אגודה לאספקת מים לקרית מוצקין. חבר הליגה הימית העברית בחבל הימי לישראל. השתתף במבצע הנחלת הלשון לעם (תעודת המתנדב), ניהל ועדת מלוה עליה בקריה, ניסח וכתב מכתבים עבור פרטיים וגופים ציבוריים, כגון הסתדרות נשים ציוניות (ארגון של ויצו). כתב מכתבים למערכת, בעיקר לעתון הארץ, כאשר התעורר צורך בתגובה להתבטאויות בנושאים ציבוריים.
היה הנואם הפותח בימי זכרון לאישים בעמנו, למפגשי ימי השנה לפטירתו של פנחס רוטנברג, ולימי זכרון לנופלים במלחמות ישראל בארץ ובמלחמת העולם השניה. השתתף כמוביל בהקמת יד הזכרון לבני הקריה שנפלו במלחמת העצמאות ובמלחמות ישראל לפני ולאחר מכן. חבר מועצת הקריה ולעיתים אף שימש כראש המועצה.

אבא היה צייר אמן, בעיקר רישומים בשחור ובצבע, של פרחים, נופים ובני אדם. חובב ספר ואספן, וביתנו היה מלא ספרים, וכאשר המדפים בכל קירות הבית היו מלאים החלו להיאסף ספרים על השולחנות והכסאות וכל מקום שנראה פנוי. הוגה וחוקר בספרות הרוחנית ובמדעי הטבע והאדם. ארגן חוגים של מתעניינים שהיו מתאספים לרוב בביתנו, וקוראים ולומדים יחד.

נפטר ב- 1.11.1975 בחיפה.