נושא: סיפורי מייסדים - 1939- 1933

סיפורי מייסדים - זוזובסקי אסתר ומרדכי
(כפי שהועבר ע"י בתם פנינה (זוזובסקי) אמיתי)

אימי נולדה בקייב שברוסיה בבית מסורתי. בבגרותה הצטרפה לאגודת "חובבי ציון" ולמדה את השפה העברית. היות ושאיפתה היתה לעלות ארצה, למדה לשם כך את מקצוע הגננות, על מנת לטפל בילדי ישראל. כמו כן החליטה, כי את ילדיה לא תלד בגולה, אלא בארץ ישראל.

קרוב למהפכה הרוסית, נישאה לאבי ובפרוץ המהפכה, מצאה סיבה טובה לעזוב את רוסיה. כך ב1920 גנבו יחד את הגבול לרומניה ובאניה הגיעו לנמל יפו. היות ואמא קבלה עבודה כמורה בגמנסיה הרצליה, נשארו בתל אביב. אבא עסק בעבודות מזדמנות, היות ולא היה ביקוש למקצועו, עו"ד. אמא שנחנה גם בקול ערב, נמנתה על זמרי תל אביב הקטנה כסולנית ובמקהלה.

ב1922 נולדתי אני ושנתיים אח"כ עברנו לעתלית, שם אבא מצא עבודה בברכות המלח. משהתקבל ע"י רוטנברג לעבוד בחברת החשמל, עברנו לחיפה. אמא עבדה כגננת בגן "נצח ישראל". גם כאן הצטרפה למקהלה של אבילאה.
ב1929 בעת הפרעות בחיפה, גרנו בהדר, כאן אמא פתחה גן פרטי.

ב1937, בן דודה של אימי, פטישי, בנה את ביתנו בקריה ברחוב הרב קוק 71, אז הגענו לכאן, כשאתנו גרים הוריה של אימי. את זכות העלייה של הוריה מרוסיה, "רכשה" אימי ב1000 לא"י, הרבה מאוד כסף אז. גם כאן פתחה בבית גן פרטי, גן אסתר.

ביתנו היה על גבול קרית מוצקין קרית חיים, בינינו לבינם השתרעו משטחי חולות רחבים. אני שהמשכתי את לימודי בביה"ס הריאלי בחיפה, לא היו לי כאן חברים רבים, הייתי חברה במחנות העולים בקרית ביאליק.

למרות עיסוקיה הרבים מצאה אימי זמן גם לפעילות ציבורית, הייתה מיוזמי קלוב התעופה לנוער בקריה. לימים חלק מחניכיה שהיו לטייסים, הזמינו אותה לטיסה בשמי הארץ. כמו כן היתה בין מקימות סניף ויצו בקריה. מעבודתה בגן הילדים פרשה בהיותה בת 65 והצטערה על כך רבות.

אבא היה פעיל מאד בביהכ"נ, לעיתים מזומנות הנעים בקולו כחזן לפני התיבה, לימד ילדים את דרשות בר המצווה. כמו כן היה פעיל בועד הקריה.