נושא: סיפורי מייסדים - 1939- 1933

סיפורי ראשונים – גרינפלד דבורה ונחום
(כפי שהועבר ע"י בתם רעננה)

שלום לכולם, אני מצרפת כמה מילים על משפחתי שהייתה בין המשפחות הראשונות בקריה. אין בסיפור שחנו שום דבר מיוחד ואולי אפילו לא מעניין, סיפור קטן על משפחה חמה וטובה.

משפחת גרינפלד הגיעה לקרית מוצקין בשנת 1935 מחיפה. המשפחה כללה 4 נפשות, האבא נחום, האמא דבורה ושני הילדים שלמה וכרמלה. את ביתם בנו בשד' השופטים (היום משה גושן) 19. בכל הקריה היו אז אולי 10 בתים והרבה חולות.

אבי עבד אז בעיריית חיפה במחלקת עבודות ציבוריות ואימי הייתה עקרת בית. לאחר כשנתיים, נולדתי אני הבת הצעירה, רעננה.

לימים נוספו לביתנו שתי הסבתות והמצוקה הייתה קשה מאד. הבית היה קטן, הריבים היו גדולים, ופרנסה בקושי הייתה.

משהגיע אחי הבכור שלמה לגיל 18, התנדב לפלמ"ח, וכעבור שנה מצא את מותו בקרבות בית אשל ליד באר שבע. המשפחה נהרסה, ואני שהייתי אז ילדה בת 10, הלכתי לאיבוד בין הוריי שהתקשו להתגבר על האובדן. אחותי הגדולה עזבה את הבית בגיל צעיר, נישאה ועברה לגור בתל אביב, כשבגרתי גם אני מעט, עברתי לקיבוץ נירים במסגרת השירות בנח"ל.

הוריי נשארו בגפם, והמשיכו לסבול את כאבי נפילתו של אחי. אימי נפטרה מצער וממחלת ריאות קשה צעירה יחסית, בגיל 64. אבי נשאר שוב לבד בקריה, לאחר שנפגע בליבו הבאתי אותו אליי לקיבוץ נירים, כאן נפטר בגיל 82.

זו היא פרשת משפחת גרינפלד בקרית מוצקין, אין לנו את מי לבקר שם. אבל בכל פעם שבכל זאת מזדמן לי להגיע, הכל חוזר וזיכרונות הילדות וריחות העבר, חוזרים ומציפים אותי.