נושא: סיפורי מייסדים - 1939- 1933

סיפורי מייסדים – בן ציון שבתאי
מזיכרונות שבתאי בן ציון מתוך חוברת יובל החמישים לקרית מוצקין
שבתאי בן ציון היה מותיקי שכונת הצריפים ומעסקניה הפוריים.

השתייכתי לקבוצת פועלים בחיפה שהתארגנה כדי להקים שכונת מגורים שקטה, טובלת בירק וגינות נוי.
תחילה גרנו בצריפים בהדר הכרמל, בשטח שהיה שייך לגרמני. ב1933 נמכר השטח לוועד הדר הכרמל כדי לבנות בו את השוק המרכזי לעיר.

בעקבות רכישתו נדרשנו חברי הקבוצה ע"י וועד הדר הכרמל לפנות את הצריפים. משהתנגדנו, פנו אנשי הוועד למושל הבריטי של חיפה והוא איים שאם לא נסתלק בעצמנו, הוא יוריד את הצריפים בכוח ויפנה את השטח כדי שבעליו יוכלו להשתמש בו בהתאם לתכניותיהם.

כאשר גברו הלחצים פנינו אל מנהיגי הישוב דאז, ביניהם מנחם אוסישקין, יצחק בן צבי וברל כצנלסון. פנינו למר מנחם אוסישקין שהיה אז במשרד הראשי של הקרן הקיימת לישראל ובקשנו כי יוקצבו לנו שטחי קרקע כדי שנוכל להקים את בתינו. המשא ומתן היה ארוך ומיגע, ולא פעם נקרא השמש של מר אוסישקין כדי לסלק אותנו מהמשרד שלו כדי שנפסיק להטרידו.
פנינו ליצחק בן צבי והוא הבין אותנו והבטיח לעזור לנו.
פנינו גם לברל כצנלסון שהיה חבר בדירקטוריון של הקרן הקיימת, וגם הוא נרתם לעזור לנו.

בסופו של דבר קיבלנו שטח אדמה ליד כביש חיפה עכו ובשלב מאוחר יותר (03.09.1947 (מ')), נבלענו בקריה החדשה, קרית מוצקין והיינו לחלק בלתי נפרד ממנה.
חברי השכונה שהיינו פועלים וחברי הסתדרות, גרמנו לפחד מסויים אצל ארגון המעמד הבינוני שהיה האפוטרופוס של קרית מוצקין, אבל אנו בסופו של דבר קיבלנו את הקרקע בשולי הקריה המתוכננת.

ברבות הימים נספחנו לאזור שיפוטה של המועצה המקומית, יחד צעדנו לקראת הקמת העירייה, כאשר
ברבות הימים עמד בראש הקריה ראש עיר חבר הסתדרות.
אמות הסיפים לא רעדו והשמים לא נפלו עלינו.