נושא: סיפורי מייסדים - 1939- 1933

סיפורי מייסדים – אלעזרי (ברט) שושנה ואהרון
(כפי שהועבר על ידי בנם עמנואל)

נתבקשתי לרשום ולהעביר "זכרונות - ילדות" על ראשיתה של קרית-מוצקין. קשה לשבת, להיזכר ולרשום. ניסיתי לעשות זאת בעבר, ולא קל היה הדבר.

נולדתי להורי אהרון ושושנה ברט בקרית מוצקין בשנת 1937, בבית המשפחה ברחוב אילון הזבולוני 6 (אפילו ותיקי מוצקין לא כל כך יודעים איפה זה...).

אחי, אלעזר ברט, נפל במלחמת השחרור בקרב על משמר-העמק ביום 09.04.1948. לאחר נפילתו של אחי, שינו הורי ז"ל את שם משפחתנו מברט לאלעזרי, על שמו ולזכרו. באותה עת, טרם הוקמו ארגונים ומוסדות כגון "יד לבנים" וכד' שמתפקידם לסייע למשפחות שכולות שנקלעו למצב נפשי קשה. הורי שנאלצו להתמודד בעצמם עם הכאב והמצוקה הנפשית, מצאו דרך מיוחדת ל"ריפוי עצמי בעיסוק", פתיחת "בית-לינה", בלשון ימינו אלה "מלון".

כוונתו של אבי הייתה לספק לאמי תעסוקה ובמסגרת הבית. בשנת 1950 נפתח "בית הלינה", שנוצר למעשה כתוצאה מהרחבת הבית הקיים עם עוד כמה תוספות. "בית הלינה" כלל 2 חדרים ובכל חדר 4 מיטות, ועוד "מרפסת סגורה" עם 2 מיטות. המקום היה מיועד ללינה בלבד, ללא ארוחות.

בשנה 1952, בנו הורי תוספת גם לבית המגורים שלנו, אשר כללה 2 חדרים עם 2 מיטות בחדר, ועוד "1/2 חדר" ובו מיטה אחת.

"בית הלינה", אשר פעל למעלה מעשרים שנה, הוכר במשך הזמן בכל הקריות כ"מלון אלעזרי". (מאוחר יותר הקימה משפחת שניידר מלון נוסף בקרית מוצקין, בביתם ברחוב רנ"ס, שנודע כמלון רנ"ס). "מלון אלעזרי" שימש בעיקר כמקום לינה לעובדי החברות השונות, אשר עסקו בעבודות עפר ופיתוח כבישים בכל האזור וגם צפונית לקריות, וגם לאורחים אשר הגיעו מחוץ לקריה להשתתף באירועים משפחתיים אצל תושבים מכל הקריות.

בשנה 1973, בהגיעם לגיל 70, החליטו הורי לסגור את "מלון אלעזרי".

הבית "המקורי" אשר שימש כ-"מלון אלעזרי", נהרס בשנת 1987, ובמקומו ניבנה בית דירות העומד עד היום.

מבחינה היסטורית ברצוני להוסיף כמה מילים באשר למסילת הברזל, עורק התחבורה הראשי מקרית מוצקין ואליה, בימיה הראשונים.

המסילה (הצרה) לעכו נבנתה ב1913 כ"שלוחה" של "הרכבת החיג'אזית". זו הסתעפה מקו חיפה – עבר הירדן "רכבת העמק" בכפר "באלאד א שייך", (היום תל-חנן). התחנה הסופית היתה ליד חומות עכו, (היום ביה"ס לקציני- ים).
תוואי המסילה היה קו ישר מ"באלאד א שייך" עד לגשר על נחל קישון (מקום הגשר הנוכחי), ומשם לעכו בתוואי הקיים עד היום. הנסיעה מחיפה לעכו (וחזרה) היתה במסלול : חיפה – באלאד א שייך – עכו.

ב1930, עם בניית בתי המלאכה של הרכבת במפרץ–חיפה (היום אזור ביה"ס הטכני ו"חוצות המפרץ"), סללו הבריטים מסילה חדשה (מסילה תקנית "רחבה", משולבת עם המסילה החיג'אזית ה"צרה"), מתחנת חיפה (מזרח), ליד גשר "פז" עד בתי המלאכה. מפגש המסילה "החדשה" עם המסילה הצרה "הישנה", היה לפני הגשר על נחל הקישון. אז הופסק השימוש בשלוחת באלאד א שייך והנסיעה היתה ישירה מחיפה לעכו וחזרה, על המסילה "הצרה".

ב1937 המשיכו הבריטים את המסילה התקנית "הרחבה", בשילוב המסילה "הצרה" הקיימת, מבתי המלאכה במפרץ עד קרית מוצקין. אז גם נבנתה תחנת הרכבת של קרית מוצקין, השמורה כ"מוצג מוזיאוני" ליד התחנה החדשה של הקריה. ההארכה הנ"ל נעשתה עקב הקמתם של מחנות הצבא הבריטי, ליד קרית – שמואל, וצפונה.

ב1942 (מלה"ע השניה) המשיכו הבריטים את המסילה התקנית "הרחבה", מקרית מוצקין עד טריפולי בלבנון (תוך כדי חציבת מנהרות ראש הנקרה). תוואי מסילה זו היה של המסילה "הצרה", מקרית-מוצקין עד גשר נחל הנעמן, לפני עכו. בנקודה זו נבנתה הסתעפות, (עכו – נהריה, ראש הנקרה - לבנון). תוואי המסילה עד נהריה משמש את "רכבת ישראל" עד היום.

השימוש במסילה "הצרה" הופסק לקראת 1947, עקב המצב הבטחוני בארץ, לקראת הפינוי הבריטי הצפוי.
לא ברור מתי פורקו קטעי המסילה מבאלאד א שייך עד מפגש הקישון, וממפגש נעמן ועד ביה"ס לקציני ים בעכו.