סיפורו של אתר – שכונת המורים
(גוש מגרשים ב"השטח הנוסף" – היום פינת הרחובות יעל, אהרון, דבורה)

ביום 10.05.43 דיון בדבר מתן זכות קדימה למורי ביה"ס לרכוש מגרשים ובתים בשטח הנוסף ובשיכון החדש.

ביום 25.05.43 "נתקבל מכתב מהמורים. מבקשים למסור להם מגרשים במקום מיוחד. שתהיה כעין שכונה של מורי ביה"ס. גם דורשים הנחה במחיר". מחליטים "להמליץ בפני הקק"ל לתת למורים מגרשים ברחוב אחד. על המורים לשלם אותו המחיר שמשלם כל מי שהוא אחר. רק נותנים להם הנחה בתנאי התשלום".

ביום 13.06.43 "נתקבל מכתב מהמורים בו הם מציעים לשלם רק 75 לא"י מזה 30 במזומן והיתר בתשלומים של 2 לא"י לחודש. דורשים את המגרשים ברחוב יעל ובלי הגרלה". מחליטים "המחיר למורים הוא 106 לא"י מזה 50 במזומן והיתר בתשלומים 2 לא"י לחודש. הסכום הנ"ל הוא סופי והמורים יהיו פטורים מכל תשלום נוסף, אף אם משתכנים אחרים יצטרכו להוסיף על המחיר עבור מה שתעלנה העבודות הציבוריות".

ביום 13.07.43 שוחטמן ב"כ המורים : "מורי ביה"ס קבלו חוזרים מהסתדרות המורים, הציעו להם להשתכן בחיפה בואדי רושמיה על אדמת הקק"ל, בתנאים יותר קלים ויותר נוחים מבקרית מוצקין. אולם המורים צריכים להשתכן במקום עבודתם. דרישת המורים לתת להם מגרשים ברחוב יעל בלי גורל, ולקבל מהם 75 לא"י ע"פ התנאים במכתב. מצב המורים בכלל ובזמן המלחמה בפרט, הוא קשה מאד. אין להם אפשרות להוציא סכומים כל כך גדולים. אינם חושבים להשתכן מתוך שאיפה של לוקסוס, כי אם מתוך פחד שאחרי המלחמה בעלי הבתים יוציאו אותם מדירותיהם, אם לא ישלמו שכר דירה מופרז. על האגודה להתחשב עם המורים שמשקיעים את מיטב מרצם ובידיהם מוטל הגורל של ילדי הקריה. אי אפשר להשוות את המורים ליתר המשתכנים. גם מצד הקק"ל מגיע למורים הנחות בגלל המרץ שמשקיעים באיסוף כספים בביה"ס".
שציגליק : "אם ביה"ס בקריתנו התפתח במורה כל כך יפה ונחשב בארץ בין בתי הספר הכי טובים, זה רק הודות למנהל ולמורים. המצב החומרי של המורים ירוד ועליהם לדאוג לדירה לעת זקנה. על האגודה להביט על המורים כעל פקידיהם ולעשות בשבילם את ההנחות היוצאות מן הכלל. אני בטוח שהמורים יהיו הראשונים שיגשו לבנות את בתיהם, תיכף כשתהיה האפשרות לכך".
פשפיורקה : "מציע לבנות בשביל המורים 2 בתים משותפים או בית אחד על מגרש ציבורי, שהבנין יבנה ע"י האגודה שלא יצטרכו המורים להסתבך בחובות".
שוחטמן : "מוסר בשם המורים שאחרי שדנו בהצעה כמו של פשפיורקה, באו לידי דעה לדחות הצעה כזאת".
שציגליק : "אחת השאיפות של המורים שיהיה לכל אחד גם גינה סביב הבית. אם לא יתנו את האפשרות, יצטרכו לעזוב".
סגל : "מתנגד לתת למורים הנחה. אין אנו יודעים כמה יעלו העבודות הציבוריות, ואפשר לחשוב שהסך 100 לא"י הוא מינימום. אם ביה"ס הוא למופת אין לזקוף את זה רק לזכות המורים, כי אם ע"י שכר הלימוד הגבוה שההורים משלמים. בענין המגרשים ברחוב יעל, צריך לדון על זה בכובד ראש, כי יש עוד מיוחסים. גם ד"ר דאורמן דורש מגרש בלי גורל".
זזובסקי : "תומך בדרישות המורים, עלינו לעזור למורים כמו לפקידי האגודה".
רזניק : "תומך בדרישות המורים מציע להעביר את זה לועדה".
אברמזון : "אם רוצים לקבור איזה ענין, מוסרים את זה לועדה. אפשר להחליט תיכף במקום".
סגל : "אם נחליט לתת הנחה למורים, רק בצורה של לתת להם פרס בעד עבודתם בביה"ס, בזמן שיגמרו לשלם את הסכום שעליהם יהיה לשלם, אם אז יכהנו כמורים בביה"ס. בספרים שיהיה רשום ששילמו את הסכום המלא כמו שאר המשתכנים".
זסלבסקי : "תומך בדרישת המורים, מצטרף לדעת סגל בענין הפרס".
זזובסקי : "מתנגד להצעת הפרס כי לדעתי זה עלבון".
מחליטים "המחיר על המגרשים בשביל המורים הוא 106 לא"י. על המורים להכניס במזומן 36 ועוד 45 בתשלומים של 2 לא"י לחודש בהתחייבות ביה"ס לנכות ממשכורתם מדי חודש. אחרי שיגמרו לשלם את 81 הלא"י, האגודה תזקוף לזכות כל מורה משתכן סכום של 25 לא"י בתור פרס בעד עבודתם בביה"ס, זה בתנאי, שהמורה יעבוד אז בביה"ס ויגש בעצמו לבנות את ביתו. אחרת, יצטרך להוסיף המורה או מי שיבוא במקומו את הסך 25 לא"י".

ביום 21.11.43 מאשרים את רשימת 42 הזוכים במגרשים ובהם מורים רבים. ביום 04.01.44 מושלמת הרשימה.

ביום 16.10.44 הנושא "שביתה בביה"ס". היו"ר מוסר אינפורמציה מלאה על כל המצב. (אין פרטים). כנראה על רקע אי קיום ההבטחה להקצאת שטח בניה המיוחד למורים (כתבה נפרדת סיפורו של אתר - בתי השבים)(מ)).

ביום 21.01.46 "מורי ביה"ס זיגל, רוזן, שוחטמן, הולנד, דוארמן, מבקשים לשחרר אותם מכל סכום נוסף שתקבע מועצת האגודה, אחרי שנקבע הסכום הסופי עבור עבודות ציבוריות". מחליטים "לתת להם מכתבי המלצה לקק"ל".