בשנת 1946 עם קליטת פליטי המלחמה מאירופה ושובם של החיילים המתנדבים, התעוררה בכל עוזה שאלת הדיור. בכל רחבי הארץ החלה תנופת בניה בסגנון חדש, ה"שיכון". גם על ק. מוצקין לא פסח המהלך והקריה החלה בשלב הראשון לשינוי פניה, מדירות "צמודות קרקע", לבתי שיכון. המהלך לא היה קל, הדיו מובאים בכתבה זו.

ביום 06.10.46 גרושקביץ : "המועצה פועלת עם הארגון לקבל את השטח בפס הירוק לצרכי בנית שיכון. השטח הובטח לארגון לפני 10 שנים ועד היום לא עשו שום דבר. חוץ מזה מסרנו להם 3 מגרשים לבתי השבים, כך שיש לנו הזכות לדרוש מהם את השטח הזה. כשקבלנו את השטח למרכז המסחרי, הקק"ל הודיעה שיש לבנות מעונות מעל החנויות. אמנם אפשר לעשות זאת, אבל אסור לוותר על שטחים אחרים. יש לנו מכתב מאגף הקליטה של הסוכנות שיש להם תכנית לבנות מעונות שיכון ב150 לא"י לחדר והם ישתתפו ב100 לא"י. עלינו לעשות הכל לקבל את השטח מהקק"ל".
רייס : "ידוע לי שהארגון יחד עם רסקו מעבדים תכנית לבנות שם בנינים גדולים מטיפוס קרית חשמל".
דוארמן : "בכל הארץ בונים ובונים, רק אנחנו לא בנינו שום דבר. מדברים הרבה אבל עד היום לא הוצאנו לפועל אף עבודה. יש לקדם בברכה כל עבודת בניה בקריה ולא להפריע. אסור להסתפק בזה, יש לפעול וליצור אמצעים כספיים ולגשת לבנין. יש לי הצעה ממשית. יש 9 מורים בעלי מגרשים בשטח הנוסף, להציע להם שימסרו את המגרשים, אנו נבנה עליהם מעונות שיכון ולהם תהיה זכות לדירה".
ברייטמן : "אסור לוותר על הפס הירוק, בזה נוותר על מהותנו. השטח ניתן לארגון לבתי השבים ולא למטרה אחרת. לשלוח מיד משלחת לירושלים ולא להסתפק בחלופת מכתבים".
זזובסקי : "אני בטוח שקק"ל תתחשב עם מוצקין כשנדרוש מהם את השטח. עלינו לעמוד על דרישתנו בכל תוקף".
רייס : "אם הארגון יקבל את השטח, יתכן שיתהווה מצב כמו בק. חיים עם ק. חשמל, שנפרדו מהשלטון המקומי.
קצנלן : "הארגון יכול לקבל שטח אחר או לפתוח נקודה חדשה. לנו אסור לקשור את השיכון עם השטח הזה".
החלטה "ועדת 2 חברים לעבוד תכנית תוך שבועיים. לשגר משלחת לי"ם. להודיע למושל על הכוונה לבנות".

ביום 09.06.47 קפלן : "בפגישה עם רסקו התברר כי בעיקר מעונינים לקבל מים לבנין ואחרי גמר הבנין מים למשתכנים. המשתכנים הם מכל מיני סוגים., פליטים וחיילים משוחררים וגם יהיו אנשים שאינם פליטים או חיילים. בנוגע למשתכנים רגילים חברת רסקו לא דורשת הנחות, אבל בשביל פליטים וחיילים הם רוצים הנחות מקסימליות, ז.א. פרוטות. אחרי מו"מ ועמידה על המקח, התגבשה הצעה לתשלומים והחברה תשלם לנו תשלום חד פעמי של 50 לא"י, עבור כל בלוק המורכב מ6 דירות או 12 חדרים. לא התחיבנו לקבל הצעה זו או הצעה אחרת לפני אישור המליאה. המועצה יכולה לדון על זה באופן חופשי ולקבל החלטות שתמצא לנכון. עלינו רק לדעת שהקרקע קבלה רסקו מקק"ל ואין באפשרותנו לשנות את הדבר. גם בענין אספקת המים אין אנו מונופוליסטים כי גם זה יכולים לקבל ממקורות".
וואהל : "רסקו קבלה את הקרקע ליד כביש עכו מקק"ל והיא מתכננת לבנות 13 בלוקים בכל אחד 6 דירות 2 חדרים ו5 בלוקים בכל אחד 4 דירות ו2 חדרים. כל בלוק יהיה בנוי 3 קומות. גם יהיו בתי שבים עם דירות חדר אחד. סה"כ 196 דירות. מה הם רוצים? קודם כל מים, אח"כ שנחבר אותם עם הקריה ע"י סלילת כבישים בשני רחובות-סמטאות ברחוב דבורה. חברות באגודה יקבל רק אחד מדיירי הבלוק. הם גם מעונינים בביה"ס. אנו יכולים לדרוש מהם הלוואה להרחבת ביה"ס ולקידוח באר נוספת. הם מסכימים לתת הלוואה לדברים קונסטרוקטיביים. עלינו רק לפתוח להם את המים, כל החיבורים והשעונים על חשבונם".
פרידמן : "האם יספיק לנו מים?". וואהל : "לפי ועדת המים, יספיק".
חלפון : "רציתי לדעת אם הם יכולים לקבל מים מק. ביאליק מבלי שק. ביאליק תשאל אותנו. כידוע כביש עכו חיפה לא ישאר כמו שהוא. הממשלה תרחיב אותו עד 46 מטר רוחב, הוא יהיה מורכב מכמה כבישים מקבילים וביניהם גני פרחים. הבתים שיעמדו על הכביש יהיו מחויבים לשאת בהוצאות, עלינו להבטיח שדבר זה לא יוטל עלינו".
אנג'ל : "האגודה קבלה באספה הכללית החלטה נגד מסירת השטח הזה לרסקו, וזה מחייב גם אותנו. מבקש לדעת מה יחס המועצה לדבר הזה. בנוגע למשאלתם שנספק למשתכנים בי"ס, אני מעריך שנצטרך לקבל 200 ילדים כן ירבו, ז.א. להוסיף עוד 5 כיתות וזה ידרוש השקעה גדולה."

נוימן : "עלינו לראות את המצב לאמיתו, נעשה את חשבוננו וניווכח כי עלינו להכניס אותם תחת כנפינו. לו בזמנו ק. מוצקין לא היתה בועטת בארגון המעמד הבינוני, פני הדברים היו אחרים ממה שהם עכשיו. כדי לתקן את הדבר, עלינו לקבל החלטת חיוב על ההסכם עם רסקו. אם נחליט על ההיפך, לא יהיה זה לטובתנו".
וואהל : "מסכים שההלוואה לא מספיקה, אבל אסור להפריז בדרישות".
אלנבוגו : "איני רואה אפשרות להחלטה שלילית, אין אנו יכולים להכנס בריב עם הקק"ל".
דן שמחה : "בקשר עם המחאה של האגודה למסור את השטח לרסקו, הזמן לדון בזה כבר עבר. ברגע זה שום דיונים לא ישנו את העובדה. חברת רסקו כבר נגשת לעבודה. אנו מעונינים לקבל את כל הבניה הזו לתוך שכונתנו ואם לדון, אז רק על התנאים לקבלתם. בכל מקום, בנין דירות דורש בנין בתים ציבוריים. אי אפשר שיכון בלי בי"ס וכד'. לקבל הלוואה מרסקו".
ברקוביץ : "אנו לא יכולים לקבל בונים ומשתכנים. השאלה מה הסכום שנקבל. יש לא רק בי"ס אלא ביכ"נ ועוד בנינים ציבוריים, ובכל הדברים האלה יש להם צורך".
החלטה "לנהל מו"מ עם רסקו בדבר קבלת הבנינים בשכונתנו, ברוח הדברים שנאמרו כאן".

ביום 13.07.47 החלטה "מקבלים ומאשרים את ההסכם המוצע עם חברת רסקו".

ביום 11.04.48 אנג'ל : "בשעה שרסקו נגשה לבנות בנינים חדשים מצד השני של שד' השופטים, יצאה אי הבנה גדולה. חשבו שמחיר 30 מיל למטר קוב מים לבנין, כולל כל הבנינים, אלה שהיו בהסכם ואלה שיכול לבא עליהם הסכם אחרי כן. אחרי שלא הסכימו לתת להם מים, הם התקשרו עם חברת מקורות באופן קבוע לזמן של 10 שנים. היות וחברת רסקו זקוקה לעוד שרותים, אולי כדאי שנתקשר עם מקורות לסדר את הענין". מחליטים להתקשר למקורות.
ביום 10.06.48 "לשלוח תזכורת למקורות ולדרוש תשובה דחופה, או שנאחז באמצעים".

המשך יבוא...