סיפורו של אתר – המרכז המסחרי

להתמצאות בפרשת בנית המרכז המסחרי, רצוי לעיין בסדרת הכתבות בנושא תעסוקה מסחר וחנויות בקרית מוצקין.

ביום 03.07.35 מנדלסון : "השטח שיש לא יספיק למרכז מסחרי. למשוך אנשים מבחוץ להכניס חיים בשכונה".
קפלן : "לא להפקיע מגרשים מחברים בשביל המרכז".
צ'רבינסקי : "הכביש צר ויצטרכו להרחיב אותו ויוקטן שטח המרכז. לשם זה להפקיע מגרשים".
ברקוביץ : "לסדר חנויות סיטוניות, חנויות מכולת יבקשו בכל רחוב. אין לחשוב שמישהו יסכים למסור את מגרשו. את המרכז יצטרך הועד בעצמו לבנות בהלוואה, אח"כ נחכיר את המרכז ונשלם את ההלוואה. לירקות לסדר שוק מיוחד".
מנדלסון : "המרכז צריך להכניס חיים בקריה, להכניס אנשים מחוץ לקריה ולסדר את כל הענפים של המסחר".

ביום 23.07.36 מחליטים לבנות מרכז מסחרי מסודר "שבו אפשר יהיה לבנות גם קול-נוע".

ביום 09.09.37 קפלן : "הגיע הזמן לבנות מרכז מסחרי. המרכז יהיה רכוש הקריה, החנויות תוחכרנה וההכנסות תהיינה לטובת הקריה. לפי שעה להסתפק בקומת קרקע. החוכרים ישקיעו 50% וישלמו שכ"ד 4 לא"י לחודש".
לוטרשטיין : "50% השקעה פרטית זו דרישה שהצבור לא יכול לעמוד בה. להתאים את ההשקעה למצב".
אלנבוגן : "לקבוע קו פרינציפיוני וטוב שנשמעה הדעה שהמרכז יהיה רכוש הקריה".
מחליטים "המרכז המסחרי יבנה ע"י ועד הקריה וישאר רכוש הקריה".

ביום 02.01.39 "למסור זיכיון לבנין 10 חנויות על מגרש המרכז המסחרי בתנאי שבעל הזיכיון רשאי יהיה להשתמש בחנויות רק ל15 שנה. אח"כ תעבורנה החנויות לרשותה ורכושה של הקריה".

ביום 09.08.40 ממכתבו של בורוכוב לקק"ל : "שאלת החנוונים תוכל להיפתר, רק ע"י הקמת בנין מתאים על מגרש המרכז המסחרי של ק. מוצקין, אשר כידוע לנו, לא הונחה בו עדיין אף אבן. אין בשום אופן להסכים כי קק"ל תוסיף מגרשים מסחריים, בזמן שהמרכז המסחרי ריק מבנינים. נא להודיענו על טיפולך בדבר".

ביום 08.04.45 ברייטמן : "נתקבלו מכתבים מאנשים המעונינים לקבל חנויות ומשרדים במרכז המסחרי". מחליטים "לפרסם במודעות שבמשרד האגודה נפתחה הרשמה של המעונינים בקבלת יחידות כאלה במרכז המסחרי. על התנאים לסגירת ההרשמה נודיע בנפרד".

ביום 11.11.45 גרושקביץ : "לפי מצב העניינים יש צורך לגשת ברצינות לשאלת הקמת מרכז מסחרי בקריה, היות והרבה מהחברים אחרי המלחמה מודאגים למצב פרנסתם והמרכז המסחרי יכול לעזור בשאלה זו".
מחליטים : "להודיע לנרשמים לחנויות במרכז המסחרי להכניס דמי קדימה 100 לא"י כל אחד ואז יבואו בחשבון בתור מועמדים לחנויות. אחרי זה ידונו באגודה על מועמדותם ויחליטו למי לתת חנות".

ביום 07.04.46 גרושקביץ : "הראשון בתור לתכנית הפעולה של הקריה הוא המרכז המסחרי. הוקצה 6 ורבע דונם. יש לגשת לענין בפרספקטיבה רחבה. לקריה יש אופי של בית מלון. החברים עסוקים רובם בעיר ובאים הביתה רק לפנות ערב. אם רוצים בפיתוח הקריה יש לדאוג למקורות פרנסה בקריה. זה אפשר רק ע"י הקמת מפעלים גדולים. יש סיכויים ליצור כאן את המרכז של המפרץ. כאן יכולה וצריכה להיות עיר המפרץ. אני מקווה ש10,000 אוכלוסיה בקרית מוצקין בזמן הקרוב, אינו הזיה. המפעלים הנחוצים הם, בית מרחץ, בית המכבי, קולנוע, ומרכז מסחרי שאם לא נזדרז נאחר את המועד. בבנין בית השבים אחרנו, הארגון לקח על עצמו וזכה באהדה מכל המוסדות. אם נזניח את הענין, יהיה זה בכיה לדורות. זה יכול להראות כמעשה נועז, אך זה מעשה טבעי. במרץ ורצון, נגיע להגשמת הדבר באופן בטוח ללא סכנה".
סגל : "להחליט הערב, אם אנו רוצים להיות מעשיים. נחליט פה אחד לבנות את המרכז המסחרי וקולנוע".
קצנלן : "נכון שאסור לשבת בחיבוק ידיים. אבל קודם כל קולנוע שיכניס כסף מהחכרת הזיכיון. אח"כ המרכז המסחרי. אנו זקוקים ל30-40 חנויות שכל אחת תעלה 500 לא"י. כל אחד יכניס 250 לא"י שזה 50% מערך הבנין".
מחליטים פה אחד "לגשת בהקדם להקמת המרכז המסחרי וקולנוע ושלוח משלחת לקק"ל לקבל הסכם".

ביום 30.04.46 גרושקביץ : "הייתי בפגישה בקק"ל. הרושם של הפגישה טוב והתוצאות בחלק הגדול חיוביות. בנוגע למרכז המסחרי, הם כבר לא מעמידים אולטימטום בענין השותפות של הארגון, אלא רק ברור השאלה בועדה מיוחדת".

ביום 19.08.46 גרושקביץ : "הענין נגמר בכי טוב, הכרזנו על הרשמה מחודשת בתנאי שיפקידו 100 לא"י ויחתמו על הצהרה שייכנעו לכל ההחלטות שלנו בנידון זה וגם להגרלה".
מרוקו : "אלה המחזיקים חנויות בלתי חוקיות בקריה, צריכים לקבל הודעה מהועד שיכנסו למרכז המסחרי".
סגל : "אי אפשר להחליט שכולם יכנסו למרכז המסחרי. אם מישהו בקצה הקריה יצטרך לקנות, ירוץ עד למרכז?".
מחליטים, להקים ועדה לענין המרכז המסחרי.

ביום 27.01.47 וואהל : "43 מועמדים הכניסו 100 לא"י ונרשמו ליחידה במרכז המסחרי. עלינו לסדר לפי דרישת קק"ל את ביטול החנויות הבלתי חוקיות שבקריה. יש לנו 6 מגרשים וה7 מוטל בספק. לכן שטח הקרקע לפי חוקי הבנין של 20% יהא קטן מלהכיל הכל. יש להשתדל במקומות המוסמכים שירשו לבנות 50%, יש סיכויים שלשם המרכז המסחרי יתנו לנו הרשות הזאת. אח"כ יש צורך להזמין תכנית בנין. לעשות התחרות פומבית לא כדאי לנו, זה יעלה הרבה ויש סכנה שהמומחים לא ישתתפו בהתחרות. בועדה הטכנית יש שתי דעות. אחת התחרות פנימית בין אדריכלים, שניה למסור את התכנית לאדריכל שנחליט עליו. דעתי שכדאי לבחור 54 אדריכלים טובים בתנאי שמקבל פרס ראשון ישתף בעבודה את זה שקבל פרס מדרגה אחרת לפי רצוננו". החלטה "להזמין את המעונינים לאספה ולמסור להם את האינפורמציה".
ביום 04.03.47 וואהל : "פנינו לאגודת המהנדסים. הסבירו לנו כי ההבדל בין התחרות אדריכלים פנימי או פומבי יש חסכון של 50 או 100 לא"י. תחרות פומבית תמנע הרבה תלונות. בתחרות פנימית מצומצמת מישהו ימצא עצמו נפגע".
החלטה " להביא להחלטת האספה הכללית".

ביום 17.04.47 קפלן : "להגדיר את התנאים למסירת החנויות של המרכז למקבלי החנויות. כגון מספר השנים של החוזה הראשוני, ההשקעה של בעלי החנויות, דמי חכירה והאחיזה שיש לאגודה במפעל הזה".
וואהל : "מה הוא הדין במקרה שמישהו מבעלי החנויות לא יעמוד בהתחייבות".
נוימן : "אינני מאמין שבעלי חנויות ירצו להשקיע את כספם במרכז בזמן שהאגודה תשאר בעלת הרכוש של הבנין. יש למסור לחוכרים אדמה ל49 שנים ושיבנו על חשבונם".
זק : "אין לדבר על בעלות, בעלת הקרקע והבנין היא קק"ל. אנו נחכור מקק"ל ונמסור לבעלי החנויות חכירת משנה, ההפרש בין מה שנשלם למה שנקבל, יהווה את רווח האגודה. בצורה כזאת לא נצטרך להכניס את ראשנו בהלוואות".
קפלן : "לא לשכוח שצריכים להכניס את בעלי החנויות ללא רשיון בקריה למרכז המסחרי".
אנג'ל : "לא מוצא שאנו צריכים להיות שושבינים להעביר החנויות ללא רשיון למרכז המסחרי. לפי החשבון לא נוכל להנות מהמפעל הזה 530 שנים. את ההחכרה יש לקבוע ל40 שנה".
וואהל : "יש לתת הטבה לבעלי חנויות קומת הקרקע, שהם יקבלו אותה אחרי שיבנו קומה שניה ואולי שלישית. ברור שלשם בנין קומות יצטרכו לבנות יסודות יותר חזקים וזה ייקר את קומת הקרקע".
נוימן : "כדאי לייסד חברה בת שתהיה אחראית בפני האגודה. במקום פיצוי לקומת הקרקע נשתמש בכספים לשיפור הבנין".
חלפון : "אנו נהיה נאלצים להשתתף בהעברת החנויות הבלתי חוקיות, כי בלי זה לא נוכל לבנות את המרכז".
מחליטים "לבחור ועדה מיוחדת".

ביום 09.06.47 וואהל : "לא יכולנו לבא לידי הסכמה עם ב"כ המוענינים, כי דרישותיהם היו מופרזות וחד צדדיות. היינו, שיהיו חוכרי משנה של קק"ל ל49 שנה בלי להשאיר זכות לאגודה. לא רק החנות אלא גם הקומות עליה תהיינה שייכות לבעל החנות. הבניה לפי האמצעים המינימאליים של בעל החנות. לא רצו לקבל דרישות האגודה 2 לא"י למטר בנין, לפי חשבונם רצו לתת 57 גרוש למטר. הסכימו רק ל5% משכר הדריה המשוער שלנו. היה ברור שלא נוכל להתקדם וממילא לא לבנות את המרכז. לא נשאר לנו אלא לגשת לבנית המרכז בתור נכס של האגודה וישנה אפשרות לזה".
קפלן : "דברתי עם בן אדם בר סמכא שיכול לתווך בינינו לבין בעלי עסקים גדולים בחיפה, שיקחו את החנויות בתור סניפים שלהם במוצקין. הכספים שלהם בדמי חכירה יספיקו בשביל בנין המרכז. ואנחנו נזכה להתקדמות גדולה ביכולת האספקה והתפתחות הקריה. אפשר גם להבטיח זכויות החברים בחלק של המרכז".
ברקוביץ : "מצד המעונינים לא באו רק דרישות מופרזות אלא גם דרישות צודקות. התקוממו שהתיחסו אליהם בזלזול. לא הסכימו לזה שעל חשבונם יבנו יסוד ל3 קומות שיעלה להם ביוקר. יש ביניהם מועמדים רציניים ואי אפשר לסלק אותם".
וואהל : "יש להתחשב עם הענינים של החברים. אי אפשר להביא את המסחר הסיטונאי מפני שלא ישאיר מקום לקמעונאים".
פרידמן : "המעונינים יארגנו גוש ויוכלו להשפיע על השאלה באספה הכללית. צריכים להתחיל בעבודה".
כצנלסון : "היחס למעונינים היה דמוקרטי יותר מדי, אבל הם רצו במונופול במידה כזאת שאי אפשר לתת להם".
החלטה "להטיל על הועדה הטכנית לעבד הצעה מפורטת להקמת המרכז".

ביום 13.07.47 וואהל : "הפעולה של המרכז מורכבת מ2 חלקים. 1. הכנות לבנין.2 סדור הסכמים עם חוכרי החנויות. מה שנוגע לשאלה הראשונה, עומדים בדרכנו הרבה מכשולים שיש להתגבר עליהם. אם ניגש לבנין על שטח לפי חוקי העיריה לא נוכל לעשות שום דבר. הודות למר חלפון הצלחנו לקבל הבטחות שירשו לנו לבנות על שטח יותר גדול מהמותר ע"פ החוק לבניה רגילה. בשביל זה צריכים לסדר התחרות וכדאי שאחד מחבר השופטים יהיה חבר ועדת בנין ערים".
חלפון : "לפי דברי המהנדס וודסון, יש לתת לאדריכל ידיים חופשיות ולא לעמוד שהבניה תהיה מוגבלת בשטח המותר".
החלטה : להעביר לועדה הטכנית".

ביום 31.03.48 החלטה "על מר זק לנסח מכתבי תודה לשופטים בתחרות לעיבוד תכנית למרכז המסחרי בקריתנו".
בהמשך "בהתאם לתנאי התחרות ולהחלטת חבר השופטים, לשלם לבעל תכנית מספר 8 גליקסון פרס ראשון 240 לא"י, מספר 19 רטיג 150, מספר 33 המהנדס חיפה פרס שלישי 80 לא"י. לחבר השופטים 30% מסכום הפרסים 165 לא"י".

ביום 09.05.48 ווהל : "התחרות הפומבית עלתה 800 לא"י. זו השקעה ראשונה ויש להמשיך עד שנוציא את המרכז לפועל. כשאנו עוברים ברחובות הקריה ובפרט בשד' השופטים, צצים בכל פעם חלונות ראוה חדשים וחדרים בחזית נהפכים לחנויות. מזה אפשר להיווכח שיש צורך במרכז חנויות. בזכות התחרות הפומבית הסכימה עיריית חיפה להגדיל את שטח המרכז. עכשיו צריך לסדר תכנית כספית למימון המפעל. את הרעיון שנוכל לבנות את המרכז ע"י כוח החברים נאלצנו לעזוב. האגודה תבנה את המפעל או שלא ייבנה כלל. לפי הספציפיקציה המשוערת, חנות בינונית בינונית 30 מ' תעלה 900 לא"י. נצטרך להלוואה 20 אלף לא"י".
לוטרשטיין : "להזמין את אלה שהכניסו 100 לא"י להרשם ולהיווכח אם הם עוד מועמדים רציניים בתנאים החדשים".
אלנבוגן : "מציע להזמין אותם רק אחרי זה שיעובד מצע סופי למסירת החנויות". החלטה "לבחור ועדת מימון".

ביום 27.02.49 גרושקביץ : "קיימת עכשיו הזדמנות גדולה. הממשלה הקציבה 2 מיליון לירות למימון תכניות. המלחמה מסתיימת בקרוב ועל כל הגורמים לדאוג למניעת חוסר עבודה. באנו בדברים עם האגודה השיתופית לשם שתוף פעולה בהקמת מפעלי פתוח, לרבות המרכז המסחרי. ייגשו להקמת המרכז בכוחות משותפים לבנין החנויות, משרדים ואולי שיכון עולים. לאגודה יש תכניות מושלמות שנרכשו בהתחרות פומבית. עירית חיפה מתנגדת לשיכון בשטח המרכז".

ביום 02.03.49 ווהל : "נפגשנו עם ב"כ המועצה המקומית. שאלתנו הראשונה היתה, עד כמה ישנה רצינות בהצעת המועצה המקומית לממן את המפעל הזה. התנאים מצדנו : הזכות העדיפה של חבר האגודה במקרה והדרישה על החנויות תהיה יותר גדולה ממספר החנויות. לשמור על רווחים מצומצמים לאגודה והמועצה. ההשקעה צריכה להתכסות במשך מספר שנים ואחרי שההשקעה הוחזרה, יעבור המרכז לרשות האגודה. לסעיף 3 המועצה התנגדה, היות והיא שמשקיעה את הכסף הרכוש צריך להיות שייך לה. חוץ מזה הם דורשים שבקומה השניה יבנו דירות, לזה אנו התנגדנו". החלטה "להמשיך במו"מ".

ביום 31.03.49 ווהל : "האדריכל גליקסון הביא לעיריה לועדה לבנין ערים את התכניות המתוקנות של הכביש המקשר של המרכז המסחרי, אך עדיין לא אושרו ההנחות באחוזים של הבניה".

המשך יבוא ...