סיפורו של אתר - בית ויצו - 1948 - 1937
על פי תפישת העולם הפוליטית של מקימי הקריה, תנועת הנוער – היא של מכבי (ראה כתבה נפרדת), קופת חולים צריכה גם היא להיות מכבי (ראה כתבה נפרדת), הטיפול בתינוקות ובילדים, מטבע הדברים ארגון ויצ"ו.
ביום 22.06.37 בנושא טיפת חלב מחליטים "למסור את הטיפול בטיפת חלב לידי סניף ויצ"ו בקריה".
ביום 01.08.37 "מקציבים 5 לא"י לשם הקמת מחנה לילדים הנמצאים בחופש תחת הדרכתו של ויצ"ו במקום".
ביום 16.06.38 "להשתתף בסך 4 לא"י בהתקנת הגנון אשר ויצ"ו רוצה לעשות, ע"ח התקציב שלה".
ביום 24.01.39 "לענות לויצ"ו שאין מגרשים פנויים. אולם אם ויצ"ו תצליח לקבל תקציב למטרת הבנין, יהא אז מקום לדון בדבר שיתוף פעולה של בנין על המגרש המיועד לצורך גני ילדים צבוריים אם עסקני הגן יסכימו לכך".
ביום 02.07.44 גרושקביץ : "מציע שהאגודה תחתום על חוזה חכירה עם קק"ל וויצ"ו תחתום על חוזה משנה עם האגודה לתקופה של 49 שנים, על פי תנאים מיוחדים".
מחליטים "למסור לויצ"ו את המגרש ע"י ביתו של טורקלטוב (הקרוב לשביל). (היום הרב קוק(מ)).
ביום 08.04.45 "היו"ר קורא את מכתב הקק"ל לאגודה מיום 15.03.45, כי החוזה על חכירת המגרש ע"י ויצ"ו, צריך להחתם בין ויצ"ו לבין הקק"ל, בניגוד לדעת האגודה שבנוגע למגרשים ציבוריים, החוזה צריך להחתם בין הקק"ל לבין האגודה". מחליטים "לכתוב מכתב תשובה לקק"ל, שאין אנו משלימים עם העובדה שרואים בה זלזול כלפינו, ויחס של אפליה כלפי קריתנו בנידון זה לרעה".
ביום 29.05.46 "הגיעה משלחת של הסתדרות ויצ"ו, גב' חלפון, פרחי ומנדלברוט עם המהנדס גורפינקל והביעו דרישתם למסור להן את המגרש השני הגובל על המגרש שנמסר להם בשביל הקמת בית ויצ"ו".
מחליטים "להיענות לבקשה".
ביום 01.04.47 "משלחת ויצ"ו מבקשת להראות למועצה את תכנית בית ויצ"ו שיוקם בקריה. מודיעות כי יבנה גם גן ילדים צבורי ומבקשות הקצבה לבנין". "אחרי ויכוח, הוטל על קצנלן ופרחי להתקשר עם ויצ"ו ולברר אם ישנה אפשרות כי ניתן להם שכ"ד לכמה שנים והאולם שיבנה עבור הגן, יימסר למועצה שתפתח בו גן ילדים ציבורי".
ביום 01.07.47 גרושקביץ : "יש להתחיל בסדורים כדי שהגן יפתח בזמן. למנות ועדה שתטפל בהרשמה, ציוד לגננות וכו'. מכיוון שעשינו הכל בשתוף עם ויצ"ו, לבקש מהם לשלוח נציג לועדה". מתקבל.
ביום 04.08.47 "ליפות את היו"ר לחתום על החוזה ולקבוע את שכר הלימוד, לקבל גננות, רכישת ציוד וסדור הגן".
ביום 03.09.47 "הוקרא מכתב הסתדרות הנשים ויצ"ו סניף ק. מוצקין מיום 01.09 ש.ז. בו הם מסתמכים על המשאלה שהובעה באספה הכללית להקצבת סכום ניכר לבית ויצ"ו ומבקשות אישור הלוואה בשביל גמר הבנין".
החלטה "עליהן לסדר את הפורמאליות לשם קבלתן בתור חבר האגודה. מאשרים הלוואה 200 לא"י להשלמת הבנין".
ביום 02.11.47 גרושקביץ : "יש לי אינפורמציה לא נעימה. הסתדרות המורים דרשו להעסיק את ז.כ. הועדה פנתה למשרד המפקחים והם החליטו כי אינה מתאימה לתפקיד. חשבנו שבזה גמרנו את הבעיה, אולם הם עומדים על דרישתם. המפקחת באה בדברים אתם והבינה כי אין שאלת מקום עבודה, אלא פיצויים. עם הסתדרות המורים אין כל מקום להסברה ושכנוע. הם החליטו ואין כח שיוכל להתנגד להם. דורשים פיצוי עבור 12 שנים בערך 500 לא"י ושנמצא עבורה דירה במקום אחר".
זכס : "פרשה זו היא בלתי מוצלחת. הילדים שנרשמו עברו לגנים אחרים. עצם פתיחת הגן מול ז.כ היה הרס בשבילה, עושק אלמנה. מציע לקבל אותה עם עוד גננת צעירה וכך לצאת מהענין בכבוד ולא לעשות עוול לאלמנה".
קצנלן : "לקבל את ז.כ יהיה בניגוד לכל מה שצריך להיות. בתור גננת שניה אני לא בטוח שתסכים".
זזובסקי : "המפקחת שבאה לבדוק את עבודתה לא באה בעצמה אלא שלחה איזו גננת. ביום השני לפתיחת הגן היא היתה במקום איזה 10 רגעים. למיטב הבנתי אי אפשר להביע דעה על גננת בביקור כזה. יש לה נסיון רב והיא גננת מצוינת. בכל הסכסוך הזה התחילו חברות ויצ"ו, להן היתה דעה קדומה. יהיה זה חטא ופשע לא להעסיק אותה בגן שלנו".
רייס : "אנו חושב שהגננות כאן סדרו את כל הסכוך הזה".
פרחי : "כשנגשנו לפתוח גן לא חשבנו לסגור גן אחר, להיפך. יתכן שנוסף לגן שאנו רוצים לפתוח יש מקום לגן נוסף".
גרושקביץ : "לפנינו מקרה קשה. זו אלמנה שעבדה והתפרנסה במקום במשך שנים. אולם אי אפשר להתעלם מחסרונותיה. כדי לצאת מהענין יש לשלם לה פיצויים הוגנים. אי אפשר לוותר על גן ואי אפשר להכנע לכל דרישות הסתדרות המורים".
החלטה "היו"ר יבוא בדברים עם ז.כ ויודיעו בעתונים כי הסתדרות המורים מכשילה הקמת גן ילדים ציבורי".
ביום 03.11.47 פגישה עם "הגבירות מנדלברוט ופרחי בשם ויצ"ו". חלפון : "מקדם בברכה את גמר בנין ויצ"ו בקריה. הנהלת ויצ"ו מתלבטת בקושיים רבים כדי לשלם לקבלנים עבור הבית היפה הזה. חושב שהאגודה צריכה לבא לעזרת הנשים שהצליחו בהקמת הבית. יודע שקשה לעשות דבר ממשי במזומן אבל אפשר לערוב לקבלן לשלם אחרי שנה".
קפלן : "באספה האחרונה הבענו משאלה שהסכום שמקבלים מהקולנוע יחולק לבנינים צבוריים. נקח בחשבון גם משאלת ויצ"ו לעזור להם, אבל לפני האספה הכללית לא נוכל להחליט. החלטה "לקחת את דברי קפלן לתשומת הלב".
ביום 16.11.47 גרושקביץ : "נפגשתי עם ז.כ , אינה מוכנה לשום פשרות".
רייס : "אפשר לנצל את המועדון לשם פתיחת גן וע"י זה לפתור את בעית השגת גבול".
זזובסקי : "שלמנו 500 לא"י לויצ"ו ועכשיו נותר על זה ונעביר את הגן? אסור להעבירו יש לפתחו מיד".
גרושקביץ : "ההצעה הגיונית ויש לדון בזה. נוכל להשתמש בבית ויצ"ו כגן ציבורי נוסף. גברת ז.כ הודיעה כי לו היה הגן שלנו במרחק 20 בתים מביתה לא היתה לה כל התנגדות". החלטה "לזמן את הגננת לשיחה נוספת".
ביום 29.01.48 "לשלם לויצו קרית מוצקין לבנין בית ויצו 300 לא"י ועוד 200 לא"י לכסוי ההלוואה".
ביום 25.07.48 "מאשרים לתת לויצו תמיכה למועדון נופש של ילדי מתגייסים, 15 לא"י".
ביום 25.08.48 פרחי : "יש צורך להקים גן ילדים ציבורי. במיוחד בהתחשב עם ילדי המגוייסים. יש להשתדל לשחרר את בנין ויצו. אם אי אפשר לשחרר את הבנין, נוכל לקבל את הבנין על מגרש המשחקים. לדאוג שפתיחת הגן תהיה עם פתיחת ביה"ס ביום 14 לספטמבר".
גרושקביץ : "צריך לבחור ועדה לעבוד הצעה".
סגל : "לא נוכל להחזיק גן ילדים. הקצבנו 100 לא"י. נעמיד אותו לרשותם בתנאי שיקימו את הגן".
זזובסקי : "יש להקים גן זה. ילדי המגויסים דורשים גן ואין להם אפשרות לשלם לגן פרטי. ויצו מוכנה להקים גן ואין אנו יכולים להפריע. אם לא יעלה בידי ויצו לארגן את הגן, נמסור להם את הקצבתנו שתחלק למשפחות המגויסים הזקוקות לסדור ילדיהם בגנים פרטיים".
גרושקביץ : "התאמצנו בהקמת הגן. עלינו גם לעזור עכשיו. נבחר ועדה שתעבד הצעות תוך 10 ימים".
המשך יבוא ...