מלחמת העצמאות בקרית מוצקין

בעת ההכרזה במרכז האומות המאוחדות (האו"ם), על הקמת מדינה ליהודים בא"י, מנה הישוב היהודי בארץ כ600 אלף נפש. חלקו בריכוזים עירוניים גדולים וחלקו בישובים קטנים מבודדים, באזורי ספר או בסמוך לערים הגדולות כדוגמת ק. מוצקין הסמוכה לחיפה.

מרקם היחסים בין הישוב היהודי לאוכלוסיה הערבית התאפיין עד אז בעליות ומורדות. בצד מעשי שוד, ביזה וטבח כגון חברון, תל חי או בתי הזיקוק בחיפה, היו תקופות של שקט יחסי, מסחר ושיתוף פעולה. כעת השתנה המצב ולרעה. האוכלוסייה הערבית הצמיחה מתוכה כנופיות פורעים מאורגנות וחמושות היטב, שמטרתן הייתה שיבוש מהלך החיים התקין של הישוב היהודי ומניעת הקמת המדינה היהודית.

למודי ניסיון, היו רוב הישובים היהודיים מאורגנים להגנה עצמית. עיקר פעילות הכנופיות הופנתה לפגיעה בצירי התנועה וחסימתם. באזור המפרץ פעלו לניתוק הקשר בין חיפה למפרץ והגליל המערבי, בנתיבי התחבורה, ניתוק קווי טלפון ואמצעי קשר אחרים. גם לתחבולות וחבלות אלה נמצאה תרופה והקשר נשמר ולא נותק גם לשעה אחת.

בק. מוצקין נמצא ה"מומחה" לקשר מורס, צבי פרוינד. כאן בקריה על גג מגדל המים, נפתחה תחנה שיצרה קשר קבוע עם ישובי הצפון, ביום ובלילה. ביום באמצעות מכשיר ההליוגרף ובלילה בעזרת פנסי איתות בשפת המורס. קשר אלחוטי לא היה קיים באותם ימים בין הישובים.
סיפור מעניין בקשר להליוגרף, הוא הקשר שנוצר בין התחנה לבין אניית המלחמה הבריטית האחרונה שעזבה את הארץ מנמל חיפה, כשעל סיפונה הנציב העליון. היה זה מברק ברכה מאת אנשי הישוב לבריטים העוזבים, השמור בארכיון ההגנה בק. חיים. המברק אמנם נשלח ממגדל המים של ק. חיים, אך השולח היה צבי פרוינד שהיה בין היחידים שידע להשתמש בסימני המורס האנגלי.

ביום 17.03.48, טרם סיום המנדט וכחודשיים לפני הקמת המדינה וצה"ל, התקבלה במפקדת ההגנה ידיעה, על שיירת נשק ערבית העושה את דרכה מלבנון לחיפה ותעבור בסמוך לבתי ק. מוצקין. הנשק והתחמושת שהובילה השיירה היה נחוץ מאד לערביי חיפה במאבק על העיר. בה במידה ניתנה חשיבות עליונה על ידי מפקדת ההגנה לעצירת השיירה ומניעת הגעתה לחיפה. במידת האפשר, לקחת שלל את כל חומרי הלחימה שנשאה איתה.

תוך כדי ההיערכות לחסימת השיירה, רצו שליחים בין בתי הקריה ובקשו מהתושבים להישאר בבתיהם, לפתוח חלונות ודלתות, על מנת להקטין את הנזקים הצפויים במידה ומטען הנשק והתחמושת שהשיירה הובילה יתפוצץ במהלך הקרב, מה שאכן קרה.
עלילה זו, (הסיפור המלא בכתבה נפרדת), הייתה פעולה חשובה ביותר ובעקבותיה שוחררה העיר חיפה.

במישור האישי, רבים מתושבי הקריה היו חברים בארגונים השונים הן בהגנה והן באצ"ל והלח"י, רבים התנדבו לפעילויות שונות כגון שיירת יחיעם או כיבוש משטרת נבי יושע בגליל. חלקם של הסיפורים ניתן לקרוא בכתבות המספרות את סיפוריהם וזיכרונותיהם האישיים של ראשוני הקריה.

להלן לקט החלטות מאותה תקופה בהקשר זה. (רצוי להעזר גם בכתבות בנושא בטחון הרלוונטיות לשנים אלה).

ביום 03.03.47 גרושקביץ : "את אשר יגורנו, באנו. לא נהיה בודדים במערכה ונקיים את אשר יוטל עלינו. עכשיו יש לדאוג כי מצב האספקה יהיה מסודר, שיהיה מלאי מספיק לשבוע לפחות".
גולדברג : "לדאוג לצרכים חיוניים וקמח למאפיות". מחליטים "להזמין את החנוונים ולהודיע להם להערך התאם".

ביום 04.08.47 גרושקביץ : "עלי להזכיר את אסוננו הלאומי. כל הדיבורים חיוורים לעומת המתרחש. יש לקוות כי שר האומה יגן עליה ונתגבר על המכשולים. אין יום בלי קרבן. נקווה כי הסיוט יעבור ונוכל להתמסר לעבודה".

ביום 02.11.47 גרושקביץ : "אנו חיים עכשיו בתקופה גורלית, מתרחשים מאורעות היסטוריים ועלינו לעמוד על הגובה כדי שהאנטרסים שלנו לא יהיו בסכנה. צו השעה הוא לכוד הכוחות. הבה נקווה כי כולנו נבין זאת וכל העם יתאחד, ויחד נקים את המדינה שאנו עומדים על סיפה".

ביום 14.01.48 גרושקביץ : "ועדת המצב החליטה לגבות מכל משפחה מס בטחון 300 מיל לחודש למימון ההוצאות שהזמן גרמן. כל מוסד שיוטל עליו לגבות את הכסף, צריך לשלם מפרעה מידית של 50% מהסכום".
זכס : "בישיבה שהתקימה לא מכבר, נשמעה דרישה להטיל מס פרוגרסיבי ולא אחיד, כנהוג בכל הארץ. ק. מוצקין שילמה במיטב כספה לכל המגביות. יש לדרוש השתתפות המוסדות".
גרושקביץ : "במקומות אחרים נהוג כי כולם משלמים אותו המס. בעלי אמצעים משלמים מס נוסף. תמיכת המוסדות לא נוכל לקבל, כי כל ההכנסה מוצאת על מגויסים פעילים, לצרכים מקומיים על המקום להמציא. נוצרה ועדת מצב גושית, דובר על הקמת בית חולים לשעת חרום ומטפלים בהקמתו. יש לרכוש משורין עבור הגוש".
פרחי : "חוץ מהדברים שדוברו כאן, יש לדאוג להסדר הספקה כי יש חשש שהמצב יורע ונסבול ממחסור".
גרושקביץ : "מכיון שנתקלנו בקשיים בשעה שיש צורך בתקון הפנסים ברחובות, ויתכן כי יהיה מצב שחב' חשמל לא יוכלו להגיע למקום, יש למסור את ההשגחה לאיש מקומי. מציע את קלמן יוסף. חשמלאי שחב' חשמל מוכנה להרשות לו לעשות את ההשגחה ואת התיקונים הדרושים". החלטה "לאשר".

ביום 19.01.48 חלפון : "בדיון בועדת בטחון מיום אתמול, מתברר שיש צורך בהרבה דברים : גדר תיל, חדר שמירה, חיזוק השמירה, להקמת בית חולים במפרץ. האגודה נתבעת לסכומים גדולים באופן דחוף". החלטה "לאשר 500 לא"י".

ביום 11.02.48 גרושקביץ : "התקבלה הוראה מהוועד הלאומי להרכיב ועדה שתפקידה להלחם בספסרות ולשפוט את העבריינים על צווי הוועד הלאומי בקשר לתקנות לשעת חרום". החלטה "להקים ועדה".
גרושקביץ : "בעניני אספקה המצב צולע במקצת ויש להתחיל לדאוג מיד לסדר את הענינים".
החלטה "להסדיר את ענין חלוקת המצרכים החיוניים. חלוקת נפט לא ע"י כרטיסים. לקבל הלוואה לשם קנית מצרכי מזון והחסנתם במועדון המכבי. לעודד גידול ירקות בקריה".

ביום 28.02.48 גרושקביץ : "המשמר האזרחי מבקש כי היות ובמשרדנו ישנה עמדה, לא יעבדו שם אחרי השעה 7 בערב והישיבות תתקימנה במקום אחר. מתקבל. ועדת המצב רוצה להחרים את המועדון לשכון נוטרים. הצענו לחלק את האולם לשנים ולא הסכימו לזה. הודענו כי המועצה מתנגדת להחרמה כזו מכיוון שהמקום מיועד לחינוך ילדים". מתקבל.

ביום 18.07.48 גרושקביץ : "יצא חוק שכל אחד מחויב לבנות מקלט. הודענו לציבור על החוק הזה והעמדנו ללא תשלום מהנדסים מקומיים, שמקבלים קהל למתן הוראות איך לבנות את המקלטים".

ביום 25.08.48 גרושקביץ : "בישיבה האחרונה של ועדת המצב, הוחלט על פירוק מרצון".
זקס : "לפי החוק הממשלתי אין להחזיק בנשק. מה סודר אצלנו?".
גרושקביץ : "תפקידי הועדה יועברו למועצה. חברי הועדה העמידו עצמם לרשות המועצה ומוכנים להשתתף באותם תפקידים. בזמנו הוקמה קרן לנפגעים מכספים שנגבו ממכירת בשר. לפי הערכתי יש בחשבון 140 לא"י ויעבור אלינו. דחיפות הקרן פחתה היות והוקמו מחלקות ממשלה לטיפול בנזקי גוף ורכוש. האם לפרסם את חסול הועדה בעתונות?".
סגל : "בהתחשב עם המקרים בחיפה ובטבריה, כדאי לא לפרסם הודעה לפני השלמת הדו"ח הכספי. נקנו כלים ויש לבדוק איפה הם נמצאים. נאמר לי שנרכשה מכונת יריה ב 1000 לא"י".
חשמן : "ראיתי את מחסן הנשק בהיותי בשמירה ומצאתי מספר קטן של כלים בלבד".
סגל : "ועדת המצב קנתה טנקים לנפט".
גרושקביץ : "יש לפרסם בעתונות הודעה שועדת המצב נמצאת בחיסול והענינים הועברו למועצה. יש צורך בהודעה זו היות וועדת המצב ידועה בציבור בתור כתובת". החלטה "לנסח הודעה בזהירות לפי הצעת הנשיא".

ביום 21.09.48 גרושקביץ : "קבלנו מכתב מהג"א בקשר לבדיקת המקלטים. קיסל פנה בדבר אישור מינויו למפקד הג"א ע"י המועצה".
פרחי : "לאשר את מנוי קיסל עם אחד מחברי המועצה". חשמן : "אם המנוי תלוי במועצה, אין קיסל רשאי לקבלו".
גרושקביץ : "קיסל ימלא תפקידו תחת פקוח המועצה". זקס : "קיסל ימלא את תפקידו בנאמנות ויתמסר לענין".
גרושקביץ : "נזמין את קיסל לברור ואם ידרוש, נאשר את מנויו. נזמין גם את המהנדסים ווהל וגורפינקל".

ביום 05.01.49 זקס : "מוסר שעניני הג"א אינם בסדר, לא מטעם החברים ולא מטעם הצבא. רוצים לערוך כל מיני גיוסים אשר מכבידים על הקהל. אין באים לשמירה ויש צורך בעזרה מוסרית מטעם המועצה".

ביום 19.10.49 החלטה "כפי שנהוג בכל הארץ, לשחרר את החיילים מתשלום מס כללי וחינוך, עבור תקופת גיוסם".

מלחמת העצמאות תמה, כעת יש לדאוג לקליטת העולים הרבים ולכלכלת המדינה הצעירה. על כך בכתבות נפרדות.

סוף!