מלחמת העולם השניה והשפעתה על ק. מוצקין

מלחמת העולם השניה שפרצה בשלהי 1939 באירופה, חרגה מתחומי יבשת זו כשצבא גרמני בשילוב בני הברית האיטלקים, החל בשנת 1940 לנוע בכיוון מצרים, תעלת סואץ וארץ ישראל.

עיקר הסכנה בימים הראשונים לא נשקפה דווקא מצד הגייסות היבשתיים המשולבים שנעו לחוף צפון אפריקה, אלא מחיל האוויר האיטלקי שמשימתו העיקרית באזור הייתה לפגוע במתקנים חיוניים בעורף הצבא הבריטי, כגון נמל חיפה ובתי הזיקוק לנפט.

סמיכותם הפיסית של מתקנים אלה לקרית מוצקין, עוררו את הצורך להיערכות הגנתית ומהלכים אחרים, הבאים לידי ביטוי במסמכים, בדיונים ובהחלטות של פרנסי הקריה.

מקלטים נגד "הפצצות אוויריות"

 ביום 23.05.40 גרוסמן : "האנשים הדרושים לנו לעזרה ראשונה וכו' יש לנו, אבל יש צורך דחוף להגנת האוכלוסיה נגד התקפות אויריות. מחר עומדת להתקיים פגישה בקרית חיים בדבר הקמת מקלטים, יש צורך בתקציב הוצאות הכרחיות".

אלנבוגן : "השתתפתי בישיבות הג"א. הדעה הכללית שיש לסדר בהקדם מקלטים נגד התקפות אויריות. תמיכה כספית מהג"א לא נקבל. כן הוברר שלא יהיה פינוי מאונס. עלינו להקציב חומרים למקלטים כגון עצים. במפרץ אפשר להשיג עצים משומשים ובזול. רצוי שנכין 5 מקלטים ציבוריים לדוגמא והקהל ילמד כיצד לעשותם".

גרוסמן : "אפשר לקבל עזרה מהממשלה. לעמוד על המשמר ולהציג דרישה ל 100 אלף שקים לחול".

פשר : "בקריה נמצאים כמה מרתפים שאפשר להכשיר אותם למקלטים שיכולים לקלוט כ 500 איש. יש צורך למקלטים לעוד 1400 איש".

גולדברג : "בכל השאלה הזו צריכה לטפל ועדת מומחים כי לכולנו אין ידיעה מספקת בענינים הללו".

מחליטים למנות ועדת חירום מיוחדת ולהקציב 5 לא"י להוצאות הכרחיות".

 "מס התגוננות"

 ביום 16.06.40 דנים בהטלת מס לשעת חירום. לאחר ויכוח נוקב באשר לדרך בה יוטל המס על התושבים, ישירות או באמצעות העלאת מחיר המים, מחליטים "להטיל מס לשעת חירום בשם מס התגוננות בשיעור של 250 מיל לחדר. במס חייבים להשתתף גם חברים וגם דיירים. חברים הגרים מחוץ לקריה חייבים לשלם את המס גם אם הדיירים כבר שילמו אותו. לשם גביית המס תוקם ועדת כספים מיוחדת שבסמכותה לנקוט בכל האמצעים עד כדי סגירת המים למשתמטים".

 הבטחת חשמל

 ביום 16.06.40 "להתקשר עם חברת חשמל ולהיודע על דבר הסדורים שהכינה כדי לספק את הזרם במקרה של הפסקת עבודה בתחנה הראשית".

 עזרה רפואית ו"צרכי תחבושת"

 ביום 20.11.40 פרוש : "יש צורך הכרחי להגדיל את העזרה הרפואית. כן יש בדעת המרכז הרפואי לפתוח כאן באגף ביה"ס החדש סניף לבית חולים לשעת חירום. תפקידנו להקצות 15 לא"י. יש לגייס אנשים וחובשים לשם איסוף צרכי תחבושת. יש לחדש את גבית מס ההתגוננות.".

אנג'ל : "בנוגע לסדור סניף לבית חולים בביה"ס. אם נוותר על שכ"ד אז לכל הפחות יגישו לנו עזרה יותר ממשית במובן הרפואי שנוכל לקמץ בהוצאות".

מחליטים "להרשות לממשלה לעשות שמוש בביה"ס. תמורת זאת לבקש הגדלת העזרה ברופאים וצרכי תחבושת. לחדש את הגביה למס התגוננות. להקציב 15 לא"י לצרכים דחופים של ועדת המצב".

 המלחמה מתקרבת !

 ביום 14.05.41 בצל המצאות צבא רומל בפאתי מצרים. גרושקביץ : "דרוש תקציב לשעת חרום. חסרים לנו : הגנת מפעל המים, חמרי רפואה, מקלטים ציבוריים, אנשים למכבי אש, כלי עבודה. צריך להביא את כל זה בפני הצבור. דורש אספה כללית יוצאת מן הכלל, תקציב שעת חרום".

בו יהודה : "מתנגד לאספה כללית למס זה. תפקיד זה מוטל על המועצה המקומית, צריכים להשתתף גם הדיירים".

גרושקביץ : "המושל סרב לאשר את המס ע"י המועצה המקומית. יש לדאוג לאבטחת המים אם חלילה יקרה אסון".

סוכובולסקי : "קשה לחברים לשלם מסים נוספים, אולם לאור המצב מוכרחים לדרוש בתוקף שישלמו המס הזה".

גרושקביץ : "צריך למצוא אמצעים להכריח את התושבים לשלם. המים הם רכוש האגודה, את הקריה בנו חברי האגודה. בעל המים אחראי להספקת המים. תוקף חוקי יש רק לאספת החברים".

מחליטים "האגודה תקרא לאספה כללית להטיל מס להבטחת מכון המים. ינוכה ממס ההתגוננות שיוטל על כולם".

 ביום 18.05.41 ישיבת הועדה הטכנית (נייר) בנושא תקציב לשעת חירום לקראת האספה הכללית.

פרוש : צריך להקציב בשביל ביצור הבאר, כדאי שביצור הבאר יוכל לשמש גם עמדה. לקנות משאבות יד, לקדוח בארות, מכשירים לכיבוי שרפות, מקלטים ציבוריים, חלקי צנורות ומעבירים, כלים לפינוי הריסות, ציוד לעזרה ראשונה, צריך גם לדאוג לבטחון הפנימי, כמו הכנת מזון וכדומה. ההוצאה תהיה בהתאם להכנסה.

וואהל : ביצור הבאר רק הקירות נגד רסיסים עד לתקרה, לבנה אחת נוסף לבנין יעלה בערך 45 לא"י. צריך לקנות תיכף 2 משאבות יד, וצריכים אחת לדוגמא וזה יתן לחברים דחיפה שיסדרו משאבות כאלה על חשבונם. יש לבנות עוד 2 מקלטים ולתקן הקיימים.

התקציב הכולל הוא 730 לא"י לכל הסעיפים. את הכסף לגבות מהתושבים דרך חשבון המים או המיסים.  כמו כן מחליטים לכתוב מכתב למכבי אש בחיפה שישלחו איש להתייעצות בקשר עם כיבוי שרפות ולהתקשר עם הג"א לשם התייעצות בקשר עם כלים לפינוי הריסות והפסקת זרם החשמל.

 גביית המס נתקלת בקשיים

ביום 22.05.41 גרושקביץ : "מס ההתגוננות בשנה הקודם לא הצליח. במקום 250 לא"י נכנס רק 100 והאגודה הוסיפה 54 לא"י. באספה הכללית האחרונה לא אושרה ההצעה להטיל חובה על אלה שלא שלמו אז שישלמו עכשיו. המצב השתנה, צריך לעשות לחץ על כל תושב". מחליטים לקרוא לאספה כללית נוספת לשם אישור הטלת המס מחדש גם על החייבים.

 ביום 16.09.41 : "אי אפשר למסור את הגביה של מס ההתגוננות לפישר, היות והוא עמוס עבודה. למסור לועדת המצב החלטה זו". ביום 13.07.42 בתשובה לדרישות ועד המצב להשתתפות כספית עונים : "ידונו בבקשתם כשיכנסו הכספים מהמגבית לשם התגוננות".

 שאננות ואדישות

 ביום 28.09.41 בשם הג"א מר גרוסמן : "המצב השורר בקריתנו, אדישות ושאננות. גם בענין הכסף וגם חוסר באנשים. האזור שלנו מסוכן יותר ממקום אחר, יש בכל מקום פעילות, מה שאין כן אצלינו. מציע ליצור מוסד עליון לשעת חירום". גרושקביץ : "יש לנו מוסד כזה. יש אדישות מצד הקהל, האגודה עוזרת תמיד".

מחליטים "מקבלים לתשומת לב הצעת גרוסמן, ונדון בזה".

 ביום 15.10.41 גרושקביץ : "בישיבת ועדת המצב האחרונה הודגש שועדת המצב לא פעלה לגמרי, החלט לארגן הועדה מחדש. השאננות מצידנו היא בלתי מוצדקת, חטא גדול. צריך למסור לנציגים סמכות גם בעניני כספים, שיוכלו להחליט מבלי לשאול את המועצות. בתכנית העבודה, גיוס, ציוד, התגוננות ויתר הענינים הקשורים במצב". כך מחליטים.

 ביום 22.06.42 בן עמי : "המצב אצלנו חמור מאוד בענין הבטחון. יש דברים דחופים שמן ההכרח לעשות אותם. החלט כל מיני החלטות, כל ההחלטות נשארו על הנייר. מחליטים להעביר את ההחלטה לאספה הכללית הקרובה.

 תרומה למאמץ המלחמתי

 ביום 20.01.42 מאשרים "הוצאה בסך 10 לא"י להקלת סבלות הלוחמים בצבא הוד מלכותו – ע"י מר בונה".

 מי אחראי לבטחון ?

ביום 22.06.42 קיסל : "מיום שגרוסמן עזב את הקריה, נמסרו כל עניני הג"א לידי דיירים ולא בידי חברים בעלי בתים. אלה אין להם קשר לקריה ויעזבו. הדברים האלה טעונים תיקון". מקבלים את ההערה לתשומת לב.

 ביטוח נגד הפצצות

ביום 07.09.42 ברקוביץ : "מציע ליצור ביטוח הדדי, של כל בעלי הבתים בקרית מוצקין, נגד הפצצות הבתים. כל בעל בית יכניס לקופה 3 לא"י בתור קרן יסוד, ואח"כ 500 מיל לחודש. במקרה של אסון חס וחלילה להוציא מהקופה רק 50%. הכסף יהיה מונח בבנק על שם נאמנים, כל הפעולות בהתנדבות בלי כל הוצאות. על נחיצות הדבר למותר לדבר, אסור לדחות".

סגל : הממשלה סרבה לאשר תקנות חברות שכאלה, בגלל זה שהיא מבטיחה לשלם את כל הנזקים. חושב שנגרום לעצמנו הפסד שע"י יסוד חברה שכזאת הממשלה לא תשלם את הנזקים".

גרושקביץ : "השתתפתי בכינוס בת"א. הוחלט לכנס אספות בכל מקום ולדרוש מהממשלה שתוציא חוק בקשר עם חיוב של ביטוח בתים נגד הפצצות. השאלה הזו היא כללית בכל הארץ. צריך לטפל ולהתענין בזה. בתור עזרה הדדית אפשר לדון בהצעת ברקוביץ, אולם בכל אופן היא לא מעשית".

מחליטים : "לקרוא לאספה פומבית של כל תושבי הקריה. על סדר היום :עזרה הדדית לשעת חירום".

 לצורך השלמת התמונה רצוי לעיין בכתבות העוסקות בסיפוריהם האישיים של ראשוני ומייסדי הקריה, על תקופת המלחמה בארץ ועל קורות משפחותיהם שנותרו באירופה

 מן הראוי לסכם נושא זה, במספר מובאות מתוך הדוחות השנתיים של נשיא המועצה המקומית מר גרושקביץ כפי שהוגשו לאספה הכללית.

מתוך הדוח לשנת 1942. "שנה נוספת של מלחמה עומדת מאחורינו, הנותנת אותותיה בכל ענפי החיים שלנו והעמידה אותנו במצב קשה. בשעה שכתבנו את הדוח הקודם, האויב עמד קרוב לשערי ארצנו והישוב העברי התכונן לימים מרים שהיו עלולים לבא. אבל בא המפנה, האויב נהדף משערי אלכסנדריה והסכנה התרחקה. בכל החזיתות היוזמה עוברת לידי בעלות הברית ואנו מצפים, לנצחון הסופי על כוחות הרשע , אשר יבוא בבטחון גמור. גם לחיילינו העבריים חלק בנצחון הזה, מועצתנו תמכה בתנועת הגיוס וכעת מגיע מספר המגוייסים מקריתנו ל65.

 בעוד שהידיעות על "חזית הבית" משמחות, באו אלינו בשורות רעות על גורל אחינו באירופה המנואצת. נדהמים וחפויי ראש אנו עומדים לשמע הידיעות הנוראות על הטבח ההמוני וההשמדה השיטתית של אחינו בני ישראל בגולה ואין מילים לבטא את אבלנו. יחד עם כל הישוב היהודי בארץ ישראל הבענו את אבלנו ואת מרירותנו לעמים המאוחדים אשר בידיהם להקל את הסבל של אחינו באירופה והם מסתפקים בכמה מילים של השתתפות והצהרות ריקות מתוכן ואינם עושים מאומה לעזור לנרדפים.

 ב-3 לספטמבר 1942 הופצץ אזור חיפה ע"י האויב ורוב הפצצות נפלו באזורנו. 4-בתים נפגעו במישרין אולם אנו שמחים לציין שבדרך נס לא קרו אסונות בנפש. כ-48 תביעות לפיצויים הוגשו בסך כולל של 5000 לא"י.

 מתוך הדוח לשנת 1943. "עומדים אנו לפני השלבים האחרונים של נצחון כוחות הברית על ממשלת הזדון והרשע. שמחים אנו על הנצחונות שהרחיקו את המערכה מגבולות ארצנו ושבקרוב יכריעו את גורל העולם. יחד עם שמחה זו אנו זוכרים בכאב לב מר, בדאבת נפש עמוקה את הקהילות היהודיות בתפוצות הגולה שנהרסו ונשמדו ואת האבדות הגדולות והאיומות של עם ישראל, נשים וילדים, ישישים ועוללים, שיד הרוצח לא חסה ולא חמלה עליהם.

 אנו מביעים בזה את תודתנו והערצתנו לחיילינו אשר יצאו חלוצים לקחת חלק במלחמת מצוה זו.

הננו שמחים לציין כי בשנה הזו נהנתה הקריה משקט גמור. לא נערכה שום הפצצה על מחוז חיפה ולא אירעו שופ אסונות בקריה".

 מתוך הדוח לשנת 51944. "השנה התרחשו מאורעות כבירים במלחמה נגד גרמניה. צבאות הברית פלשו ליבשת אירופה, שחררו את צרפת ושטפו את אדמת גרמניה. הושג הנצחון הסופי ועם ישראל השתתף כאחד הלוחמים. בהזדמנות זו, אנו מדגישים את הדרישה הכללית של הישוב, לפתוח את שערי הארץ בפני אותם השרידים המעטים שהצליחו להמלט מידי האויב ולהשאר בחיים. יחד עם דרישה זו אנו עומדים דום לזכר קורבנות ישראל הקדושים שנהרגו ביד אכזרית ובלי רחם, ולזכר קורבנות החי"ל, לוחמי הגטאות וחיילי ישראל שנפלו על קדוש שם עמם והרמת כבודו".

 סוף !