שנת 1948 היא שנת המאבק לעצמאות, המשק במצב חרום והערכות למלחמה. מנגנוני השליטה עוברים לידי הועד הלאומי ומוסדות המדינה שבדרך, סדרי ההעדפות משתנים, הוצאות הבטחון עומדות בראש סדר העדיפויות. העיקר, המטבע משתנה, הלא"י (לירה ארץ ישראלית) הבריטית, מפנה את מקומה לטובת מטבע חדש, ל"י, לירה ישראלית.

השינויים כמובן, אינם פוסחים גם על קרית מוצקין.

ביום 28.02.48 גרושקביץ : "שנת התקציב עומדת להסתיים, בקשר למצב החדש שנוצר בארץ רצוי כי נתחיל מיד לעבד תקציב. בקשר להוצאות הגדולות שאפשר לראותן כבר עכשיו, רצוי להחליט על הגדלת אחוז המיסים. אצלנו המיסים הם הנמוכים בארץ, גם בעתונות העירו על זאת, אבל יחד עם זה העירו כי גם השרותים כאן במקום הם נמוכים מאד ויש הכרח לשפרם. יש להגדיל את ההקצבה לבטחון ובאותו זמן לדאוג לאיזון התקציב".

זכס : "אסור להעלות את המיסים. הישוב נושא בעול הרבה מגביות. לחכות כמה חדשים ואם יהיה הכרח, נגדיל את המיסים. בקשר להקצבות, יש להקציב רק כמה שנוכל, היום יש לדאוג רק לבטחון".

פרחי : "לעבד תקציב בהשמטת כמה סעיפים. לעבור את התקופה הקשה ולהקטין את התקציב". החלטה "למנות ועדה".

 ביום 14.03.48 אנג'ל : "מצאנו שהגביה מוזנחת. צריך לאחוז באמצעים. לפנות לחייבים במס ולשלוח להם חשבונות. ועדת הגביה לא צריכה להופיע בפגישות עם קהל, רק לתת הוראות לפקידות לסגירת מים. אמצעי אחרון פקודת ועד הפועל". "גרין הגובה נסע ולא ידוע מתי יחזור". החלטה "לקבל את תורג'מן בתור גובה זמני ולשלם לו 10% מהסכום שיגבה".

 ביום 18.04.48 החלטה "לאחוז באמצעים אחרונים נגד החברים שחובותיהם מגיעים לסכומים ניכרים. לתת פקודה לאחד המכונאים לסגור להם את המים ביום רביעי בשעה 7 בבוקר, אם לא יקבלו מהמשרד הודעה אחרת. העתק הפקודה ימסור המכונאי למסרב ביום ראשון והוא יחתום עליה. במקרה שיסרב לחתום גם על הפקודה ימסור המכונאי המידע למשרד".

לוטרשטיין יו"ר ועדת הגביה : "רצוי גם שכל הנבחרים למוסדות האגודה והמועצה יסדרו את מיסיהם".

מיד אח"כ דנים בתקציב לשנת 1948-9. הוצאות 8056 לא"י, הכנסות צפויות 8152 לא"י, עודף 96 לא"י".

 ביום 09.05.48 גרושקביץ : "השנה הובא התקציב לאשור מוקדם באופן יחסי. נתחיל לדון בהוצאות ואחרי זה בהכנסות".

זכס : "בהתחשב עם המצב המדיני לדחות את הדיון, עד שנדע מה המצב כדי שנוכל לבנות תקציב ריאלי".

גרושקביץ : "הצעה זו אי אפשר למלא. זה יערער את כל התקציב. יש להמציא למשלמי המיסים חשבונות כדי שנוכל להתחיל בגביה מאומצת. מוטלת עלינו עבודה רבה בעצוב פני המדינה, ולא נוכל לשבת כל כמה חדשים לדון בתקציב".

מתקיים דיון ללא החלטות ומחליטים להמשיך בישיבה הבאה.

 ביום 13.05.48 המשך הדיון בתקציב. נושא הגדלת תקציב ביה"ס מתקבל לאחר ויכוח ארוך, בהצבעה ברוב קולות. בסעיף הגדלת המיסים, הדיון נדחה לישיבה הבאה.

 ביום 17.05.48 "עברו על כל סעיפי תקציב ההכנסות. הנשיא מבקש לאשר את התקציב פה אחד". למרות נסיונות מספר חברים לדחות את ההחלטה לישיבה נוספת, התקציב מאושר, 5 בעד, 1 נגד, 1 נמנע.

 ביום 11.07.48 גרושקביץ : "סיימנו את השנה בעודף הכנסה של 200 לא"י. אולם ב3 החודשים האחרונים יש לנו גרעון למעלה מ1000 לא"י. לא נוכל למלא את התחייבויותינו. הסיבה שההכנסות ירדו, שטרם החלטנו בקשר עם המגוייסים לגבי המיסים שעליהם לשלם. לעת עתה עוד אין החלטה ארצית. בינתיים אלה שלא משלמים לא לוחצים עליהם. לפנינו שתי ברירות, להתאמץ בהגדלת ההכנסות או לקצץ בהוצאות. זימנתי את העובדים לפגישה והסברתי להם את המצב ושלא נוכל לשלם יותר מ60% מהמשכורת. גם ביה"ס ביקש הגדלת הקצבה ונהיה נאלצים לדחות את בקשתם".

סגל : "את משכורת המורים העלו, זה יגדיל את גרעון ביה"ס בזמן שאנו עומדים לקבלו לרשותנו".

זכס : "מ12 חברי מועצה אנחנו כעת 5, האחריות יותר מדי גדולה. אם נמשיך כך, נגיע לפשיטת רגל. לשם מה הוצאות לבטחון, יש לנו כבר צבא אחיד הדואג לעניני בטחון".

גרושקביץ : "אני מצטער שאין בישיבה הזאת קוורום, אחרת היינו מקבלים החלטה להפסיק תשלומים אלה".

 ביום 18.07.48 גרושקביץ : "תקציב שנה שעברה לא אושר ע"י המושל ונהגנו לפי תקציב 1946-7. השנה לא סדרנו תקציב. בחודש יוני לא היה לשלם לעובדים את כל המשכורת, אינני יודע מה נעשה החודש".

זכס : "עלינו לדאוג לעתיד. מה נעשה בחודש הבא או בעוד חדשיים? נחוץ לשחרר כמה אנשים עד שהמצב יסתדר".

סגל : "לשלוח מכתב לעובדים שבמקרה שהמצב לא ישתנה הם משוחררים מתפקידם". מחליטים לבחור ועדה מיוחדת.

 ביום 03.10.48 גרושקביץ : "לפי החוק יש צורך להגיש את התקציב לממשלה עד 15 לאוקטובר. למעשה אושר כבר ע"י המועצה. ממשלת המנדט לא דרשה את אישור התקציב על ידה, ממשלתנו דורשת הגשתו לאשור ויש כמה שנויים. מס שעשועים נקבע 1500 לא"י, לשם זהירות נכניס רק 1000. השתתפות קו 14 הכנסנו 600 לא"י, אני רואה שלא נקבל שום דבר מהם. מרסקו נקבל רק 3000 ולא 5000 לא"י". בהמשך דנים בהצעות נוספות לצמצום ההוצאות.

ברייטמן : "אני לא יכול להסכים לשיטה זו. אם לא נעיז לא נגיע לשום דבר".

גרושקביץ : "חבר המועצה צריך לדאוג שלא להכניס לתקציב הכנסות שלא נוכל לגבות".

סגל : "מציע לאשר את התקציב כפי שהוצע ע"י הנשיא".

זקס : "הערכת התקציב מוזרה. היה צורך למסור לחברי המועצה את ההצעה המתוקנת לפני הישיבה".

פרחי : "אין לי תמונה ברורה. האם תפקיד המועצה רק העסקת פקידים? יש לתקן כבישים ושפורים במקום".

גרושקביץ : "אם אינני טועה, מסרתי למועצה בזמן הדיון פרטים על המצב הכספי. 3 פעמים נקראה הישיבה ונדחתה מחוסר קורום. לפני הדיון קיבל כל אחד העתקה מהצעת התקציב, כעת עושים רק שינויים."

בהצבעה וברוב של 4 בעד מול 2 נגד, התקציב מאושר.

 ביום 17.10.48 גרושקביץ : "התקציב שאושר, טרם העברנו, היות ואחרי ברור עם דבשני, יש לעשות שינויים נוספים".

ברייטמן : "אין בסדר היום דיון על התקציב. החלטנו בישיבה האחרונה על התקציב, למה שוב לדון בשינויים".

גרושקביץ : "בלי מנגנון נמשכת העבודה בתנאים קשים ואין להקשות עלי בקשיים מיותרים. טענת ברייטמן בלתי מוצדקת. השינויים קטנים ואין צורך לדון עליהם באריכות. אני מבקש את ברייטמן לא להפריע לנו ע"י הערות כאלו".

ברייטמן עוזב את הישיבה. התקציב מאושר ברוב של 5 בעד ו1 נגד.

זקס : "אני מתנגד ומוחה שהנשיא אסר על ברייטמן את רשות הדבור בקשר להערותיו לתקציב".

גרושקביץ : "איני שולל את זכות הדיבור מאף חבר, אבל ברייטמן התנהג בצורה לא חברותית".

זקס : "יש צורך בבחירות. אחרת ברצוני להתפטר. מתי תהיינה הבחירות למועצה המקומית?".

גרושקביץ : "הממשלה פנתה אלינו בשאלון בקשר לזה. ההחלטה על הבחירות תלויה בממשלה".

 ביום 05.01.49 גרושקביץ : "בידי מכתב השרים גרינבוים ופישמן, שעל רשויות מקומיות להמשיך בגבית מיסי כנסת ישראל, עד שינוי החוק ולא יאוחר מיום 31.03.49. זה מקל על המצב הכספי. כתבנו לשלטון המרכזי בקשת הקצבה".

סגל : "לא להטיל מיסים אלא להתרכז בגבית פיגורים".

גרושקביץ : "וויתור על מיסים איננו מעשי. ההוצאות גדולות, שולמו משכורות ויש לשלם עוד מפרעות".

 ביום 27.03.49 גרושקביץ : "שנת הכספים תסתיים בגרעון 1000 ל"י. לא הלכנו בדרך שמועצות אחרות בחרו ולא הנהגנו מס חד פעמי לאיזון התקציב, מס חדרים או כד'".

 ביום 11.04.49 גרושקביץ : "מתנגד להטלת כל העול על התושבים. חושב שבעלי הרכוש ישלמו רק חלק מההוצאות, השאר יבוא ממקורות אחרים. מציע להבדיל בהטלת המס בין בתים ישנים לחדשים, וגם להחליט על מס חדרים".

סגל : "מציע חוק עזר לפי תנאים אלה : להבדיל בין בתים שבניתם נגמרה עד תאריך מסוים לבין אלה שנבנו אחרי זה. לדאוג שבעלי בתים גדולים ישלמו מס מוגדל". פה אחד, ההצעה מתקבלת.

 ביום 29.05.49 דיון בתקציב. סה"כ תקציב ההוצאות 52910 ל"י. בין הסעיפים השונים, רפרזנטציה לנשיא (הוצאות ייצוג לגרושקביץ) 125 ל"י. הוצאת אשפה 1344, סניטר 72, נקוי רחובות, 25, מאור רחובות 200, ועדת תרבות 100, ספריה 200, עזרה סוציאלית 1500, נטיעות 500, רב 360, דיין 180, שוחט 225, משגיח 174, ועד למען החייל 120, מקווה 250, בחירות 250, ו ... סעיף חדש "יום העצמאות !!" 70 ל"י". סה"כ תקציב ההכנסות 52,000 ל"י, היינו גרעון של 910 ל"י. בין סעיפי ההכנסה, כנסת ישראל 600 ל"י, מס אשפה 1800, מס שעשועים 4000, הענקת ממשלה 3200, רשיונות אופניים 75, שלטים 50, כלבים 5, ספריה דמי קריאה 100, משרד החינוך 4000, בריאות 700, סעד 550, דתות 2070, חוקי עזר תיקון כבישים 4000, שכר לימוד 7550". התקציב מאושר ברוב של 5 בעד, 1 נגד, 1 נמנע.

 ביום 11.09.49 גרושקביץ : "לפי דרישת הממשלה יש לאזן את התקציב ויש צורך לסדרו מחדש".

לאחר דיון "בעד אשור התקציב בכללו בלי שרותי דת ובלי הקצבה לבי"ס תחכמוני הצביעו 8 (כל הנוכחים)".

 ביום 28.02.50 הנושא "תוספת לתקציב בלתי רגיל". זקס : "קודם לאשר את הדברים במועצה ואח"כ לפנות לממשלה. לקבל הלוואות זה קל, אולם לשלם זה קשה. אסור לקבל הלוואות בתקופה של עומס מיסים שכזה. לא ידוע כמה זמן תתקיים האגודה ואז המועצה תהיה אחראית לכל עומס החובות".

ברייטמן : "בראש וראשונה לסדר מה שדרוש לקריה ולא דברים דמיוניים. יש לדאוג לאישפוז. איני דואג מחובות יש לסדר השקעות לטובת כלל תושבי הקריה. אני מבקש לצרף את דעתי כדעת יחיד כשהדבר יועבר לאישור הממשלה".

זזובסקי : "מחובות אין לחשוש, הציבור אף פעם אינו פושט את הרגל".

זקס : "על הממשלה לשאת בהוצאות האלה. באם אנו רוצים לתת חינוך לילדי העולים, יש לבטל את ביה"ס התיכון".

גרושקביץ : "האם דאגה לבי"ס אינה דאגה לכלל? בקשר לבית חולים זה בלתי אפשרי. כמובן שגם מרפאה וגם אשפוז הם דברים נחוצים. מועצתנו כמעט ואין לה חובות ומתפקידנו ליצור מפעלים ובנינים".

החלטה "בעד התקציב 7 נגד 2. לבנות 3 כיתות נוספות בביה"ס".

 ביום 28.02.50 הנושא "תקציב". זקס : "מדוע יש לכפות עלינו חודש לפני תום השנה לאשר תקציב כזה. יש למנות ועדת תקציב. כמו כן להחליט כי בשנה הבאה, אסור יהיה לנשיא לעשות כל הוצאות לפני שהתקציב יאושר ע"י המועצה".

גרושקביץ : "מתנגד להביא את ההצעה לדיון, הדבר עושה רושם כאילו עשיתי דבר לא חוקי. אין כל הוכחה לדבר זה".

ברייטמן : "למה להכניס לתקציב סעיפים המכסים אחד את השני. דברים אלו הם חשבון עובר ושב. מתנגד לכל התקציב".

בהצבעה, 7 בעד, 2 נגד, התקציב מאושר.

 ביום 26.10.50 גרושקביץ : "סוף סוף הצלחנו להביא תקציב לשנת 1950-51. יש לקצץ בהוצאות במידת האפשר ולהגדיל את ההכנסות. יש גרעון של 2000 ל"י. בגובה המיסים שלנו לגבי שנה קודמת יש הורדה, גם בהשוואה לביאליק המיסים כאן נמוכים. לו יכולנו לאזן את התקציב היה טוב, אולם מכיוון שאין אפשרות כזאת, יש לדון בהעלאת המיסים".

ביום 31.10.50 גרושקביץ : "גובה המיסים כפי שמופיע בהצעה אינו מספיק, וכמה שהדבר אינו נעים לי, אני מציע להגדיל את המיסים ולאשר מס רכוש 10% ומס כללי 15%. בצורה זו נוכל לאזן את התקציב".

מסלובטי : "למעשה כבר הגדלנו את המיסים ע"י זה שכללנו את מס הכבישים. אני מתנגד להעלאת מיסים".

חשמן : "ענין הפגורים זו הזנחה. עבודת הגביה יכולה להעשות ע"י אדם אחד שיהיה מעונין בעבודה".

גרושקביץ : "את הפיגורים לוקחים בחשבון בתקציב. התלונה צודקת. אנו על כל פנים לא מוותרים על אף פרוטה".

החלטה "פה אחד לאשר את התקציב ולהטיל את המיסים הנדרשים".

 המשך יבוא ...