מיסים וארנונה – זה לא מהיום

 נושא גבית מיסים למימוש פעולות ציבוריות וכסוי הוצאות מנהלה, גילו כמעט כגילה של ההיסטוריה האנושית. תוצר הלוואי הטבעי של החלטות בדבר הטלת מסים, הוא הניסיון הטבעי והאנושי של המחויבים במס, לעשות כל מאמץ להשתמט ממנו, אתמול היום וכנראה גם בעתיד.

מטבע הדברים, סדר העדיפויות של האזרח בשאלה כיצד לכלכל את מעשיו בכל הקשור לכספו, הוא "מעט" שונה מזה של השלטון. המשחק של "חתול ועכבר" ותופעת ההשתמטות, אילצה ומאלצת גם כיום את הרשויות ליזום חוקים שונים ומתחדשים, שמטרתם אכיפת והגברת קצב גביית המסים.

ראוי לציין כי חלקם של המשתמטים באותה תקופה, לא עשו זאת "בכוונה" אלא כאילוץ מהמצב הכלכלי הקשה.

להלן לקט דיונים והחלטות בנושאי ארנונה, מיסים ותקציב, להנאתכם !

ממציאים את ...הארנונה !

ביום 02.10.35 ברייטמן : לפי התקציב שהכינה ועדת המסים אפשר יהיה לכלכל את כל הענינים בקריה אם יעלה בידנו לגבות מס בשעור 400 מיל לחודש מכל מגרש. בהוצאת התקציב נכללה גם משכורת של גובה אשר יטפל אך ורק בעניני גבית המסים. בהתאם לכך יהיה צורך לפנות בחוזר לכל החברים ולהסביר להם את ערך המסים, במקרה של השתמטות נצטרך אולי לפנות למשפט או להשתמש גם בלחץ של הספקת מים.

לאחר ויכוח קצר, מחליטים להקדיש ישיבה מיוחדת בנושא ולהכין תקציב לאספה הכללית.

להלן ... צו המיסים !

 ביום 22.10.35 ההנהלה מאשרת את דרגת המסים כפי שעובדה ע"י ועדת המסים :

1)      כל חבר וחבר בעל מגרש בשכונה, בין אם בנה (עד 3 חדרים ונוחיות) בין אם לא בנה, משלם מס חדשי מינימלי בסך 400 מיל לחודש.

2)      המס הנ"ל נותן רשות לכל חבר שכבר בנה להשתמש במים לצרכי בית וגן ולא לבנין בלי תשלום נוסף בתנאי שהשימוש במים לא יעלה על 10 ממ"ע לחודש.

3)      חבר שבנה יותר מ-3 חדרים ונוחיות ישלם עבור כל חדר נוסף 100 מיל לחודש וזה מזכה אותו להשתמש ב-3 ממ"ע מים נוספים לכל חדר נוסף.

4)      מחיר כל מטר מעוקב מים שחבר או שכנו של החבר ישתמש למעלה על הנ"ל הוא 10 מיל.

5)      עבור מים לבנין משלם כל חבר לחוד.

לאשר ע"י אספה כללית ולהזמין אותה בהקדם. ביום 15.01.36 ההצעה מאושררת להצגתה בפני האספה הכללית.

 יש כבר משתמטים!

ביום 26.12.35 "מטילים על המזכירות לגבות את החובות המגיעים מהחברים בכל הדרכים והאמצעים. לחייב את החשבונות החברים בספרים עם כל הסכומים שהם חייבים באופן רשמי".

 תקציב שנת 1936.

ביום 23.01.36 גרושקביץ : יש לי תכנית לתקציב. הקופה שלנו ריקה ויש צורך להגדיל את הכנסותיה. שמעתי שנתקבלה החלטה שבתור בסיס להכנסה ישמש מס בשעור של 400 מיל לחודש שיגבה מכל החברים בלי יוצא מהכלל בין שבנו ובין שלא בנו, לדעתי הבסיס צריך להיות 150 מיל לחדר ומאלה שלא בנו 3 לא"י לשנה. השאלה היא גם כיצד לגבות את המיסים שלא ישארו רק על גבי הניר. כדאי לעבד תקציב ל-5 שנים ולהפריד בין הוצאות להשקעות מסוימות לבין הוצאות שוטפות. כאשר נתבונן במאזן שלנו ל 1.1.36 נראה שלרשותנו עומד רק סך של 680 לא"י. יש על כן לדון בדבר התקציב מחדש והתאימו ליכולת והאפשרות שלנו.

גוירצמן : בשאלה זו ישנה כבר החלטה מסוימת ואין כל תועלת לחזור ולדון בה שנית.

ברקוביץ : בשאלת תקציב ההכנסה כבר דנו והחליטו ואין חבר אחד רשאי לנסות ולשנות את ההחלטה. אם מר גרושקביץ מסכים להעלות את המס על המגרשים הפנויים אצטרף לדעתו.

ברוב דעות מתקבל תקציב ההכנסה כפי שהוחלט עליו בישיבה המשותפת של ההנהלה והמועצה.

איך גובים את המיסים ?

בראשית חודש אפריל באחור של ארבעה חדשים, נערכו בחירות ונבחרה ההנהלה החדשה. כבר ביום 14.04.36 נדרשים לטפל בנושא גבית המיסים. ההחלטה בדבר גביית מיסים ושעורם התקבלה אמנם באוקטובר 35 (ראה לעייל), אך לא נעשתה כל פעולה ממשית לגבייתם. בעיקר לאור העובדה כי האספה הכללית שתפקידה היה לאשר את החלטת ההנהלה, כונסה כאמור רק בתחילת אפריל 36.

אלנבוגן : בגביית המיסים צריכים להתחיל ממחר.

ברייטמן : לא ככה מתחילים בגביית מסים. קודם כל יש להודיע לחברים שעליהם לשלם מסים ולפרט את הסכומים.

לוטרשטיין : את המסים לא ללכת לגבות, אלא לבקש מהחברים שיכניסו את תשלומיהם ישר למשרד.

פרוש : עלינו להועץ עם עו"ד על הצד המשפטי של הדבר.

אלנבוגן : אנו צריכים לקשור את המסים בעד שרות המים, אחרת לא נוכל לסגור את המים.

שפירא : אם נקשור את המסים עם המים הרי אלה שלא בנו יטענו שהם לא משתמשים במים ולא צריכים לשלם.

אטקס : 4 חדשים של השנה כבר עברו, יש לחלק את גבית המסים ל9 תשלומים.

מחליטים : חלוקה לתשעה תשלומים, לשלוח חוזר מידע לחברים, לקבל ייעוץ משפטי, לפתוח חשבון מיוחד בבנק לצורך הפקדה יומית של גביית המסים. גביית הארנונה בקרית מוצקין יצאה לדרך.

צו המיסים – תיקונים והשלמות.

ביום 27.04.36 א'. להמשיך בפעולה של גבית מסים ע"י בקור בבתים.

ב'. מכל אלה שיתחילו לגבות את המסים לא רק בעד העבר אלא גם בעד 2 חודשים להבא.

ג'. חבר העוזב את האגודה עליו לשלם את המסים לאגודה עד סוף החודש שבו הוא יוצא.

ד'. חבר המתקבל לאגודה עליו לשלם את המסים מחודש כניסתו וגם לפני זה במקרה שלא נגבו מסים עליו מאחר.

 מה עושים עם המשתמטים ?

ביום 30.05.36 לוטרשטיין : חברים שגרים בקריה שלא ישלמו את המסים יש לסגור להם את המים בלי כל הסוס.

אשכנזי : הצבור יודע שאין הועד מקפיד לקיים את החלטותיו ומשום כך לא חושבים ברצינות על ענין המסים.

פרוש : לשלוח מכתב חוזר לחברים המפגרים ולתת להם זמן של 4 ימים לסלוק המסים, אם לא יעזור לסגור המים.

אלנבוגן : אין אפשרות טכנית לסגור בבת אחת את המים ל 100 איש. יש להוציא לפועל את ההחלטה בהדרגה.

אטקס : אין צורך במכתבים נוספים. לבקר את בתי המפגרים ולדרוש תשלום במשך 3 ימים, ולא יסגרו את המים.

מחליטים לשלוח מכתב התראה הכולל דרישת תשלום בתוך 5 ימים ואיום לניתוק המים. כמו כן לדרוש את תשלומי המיסים גם : "... לחברים אשר השכירו את בתיהם ובעצמם גרים מחוץ לקריה".

ביום 14.09.36 מחליטים : "לקחת גובה אשר יטפל בגבית המסים, חובות, החתמת שטרות וכו', הגובה הזה יקבל את שכר טרחתו לפי שיטת האחוזים".

מעלים מסים או לא ?

ביום 11+21.10.37 פונים לועד הקהילה : "אין להעלות את דרגת המסים בקריה". אך לא שוכחים לדרוש לקבל את חלקם שכפי הנראה לא הועבר. הדיונים והתכתובת בענין זה ממשיכים גם ביום 31.10.37, והפעם עולה נושא חדש, מס עסקים המוטל על העסקים השונים בקריה.

איזון תקציב 1938 ו"קימוץ" בהוצאות.

ביום 09.09.37 על הפרק "איזון התקציב". המזכיר נפחא : "הכנסות הקריה הן קטנות מאד, המסים אינם נכנסים בסדר. יש לקצץ במדה גדולה מאד בכל סעיפי ההוצאה פרט להוצאה על חשמל".

לוטרשטיין : "המצב מחייב קמוץ בהוצאות. נקח למשל את ענין הספקת המים. הוצאנו הרבה כספים לאוטומטים בכדי לחסוך עבודות אנשים והנה במקום זה מצא הועד הפועל לנכון להעלות את משכורתו של המכונן".

חסיד : "אין להשיג מכונן מנוסה במשכורת זולה".

אנג'ל : "אין לאזן תקציב על יסודות קצוץ במשכורת העובדים. המוצא מן המצב הוא הגדלת ההכנסות".

מחליטים לבחור ועדה לאיזון התקציב ולעניני חובות.

ביום 25.10.37 דנים ב"עבוד התקציב לשנת 1938". פרוש : "יש להכין תקציב מיד ולהביא לאישור אספה כללית שלא מן המנין, בכדי שהדבר הזה לא יהיה קשור עם הבחירות וכד'. בשיטה הנוכחית לא נוכל להחזיק מעמד".

אנג'ל : "מקובל שאישור התקציב בא אחרי הדו"ח, היינו באספה השנתית. יהיה קשה לשנות מהמנהג הזה. אולי יהא ראוי להקדים השנה את האספה הכללית בכלל ולקיים אותה בינואר". הצעת היו"ר פרוש מתקבלת.

ביום 15.12.37 ישיבה ארוכה ומעניינת בנושא התקציב. חברי המועצה מחפשים בכל דרך לאזן את התקציב הגרעוני ובעיקר ע"י ביצוע "קימוצים" בשני סעיפים : מים ושמירה. באופן לא מפתיע הדרכים המוצעות הן: הטלת תשלום "מס" מיוחד על השקיית גינות ומגבית "מס" שמירה על כל בית בקריה לצורך מימון השמירה. בנוסף לכך עולה על הפרק נושא צמצום השכר ובעיקר ביטול משכורת 13 לעובדי המועצה. נדונה גם בעית הפגורים בתשלום המיסים, אך עקב המצב הכלכלי הקשה השורר בארץ ובקריה, מטפלים בה בעדינות יתרה. הדיון מסתיים ללא קבלת החלטות ודחיית הדיון לישיבה נוספת.

בהתאם להחלטה קודמת מחליטים לכנס את האספה הכללית בנושא התקציב כבר ב21.12.37 ולא יאוחר מיום 04.01.38. ביום 20.12.37 מתכנסת המועצה להמשך הדיון בהצעת התקציב.  

בדרך לא דרך, לא זו בלבד שהתקציב מתאזן אלא הופך לחיובי. סה"כ ההכנסות נאמד ב3364 לא"י וסעיף ההוצאות מוערך ב3187 לא"י. "נס כלכלי" הכל כמובן הודות ותודות למערכת "המגביות" החדשות שהוטלו על תושבי הקריה. לא ניתן להתעלם מדבריו של אחד מחברי המועצה מר זכס : "יש לאחוז באמצעים בכדי לתת לקריתנו סטטוס של מועצה עירונית וע"י כך נקבל סמכויות יותר גדולות ואפשרויות יותר מרובות בהכנסות. המועצה העירונית שתיווצר תגבה את כל החובות הללו".

סנקציות על המשתמטים !

ביום 08.06.38 גולדברג : "את ענין סגירת המים אין להטיל על אדם אחד אלא כל המועצה צריכה להחליט  בדבר. אני כשלעצמי מתפטר מועדת המיסים. יש לעבד שיטה לגבית המיסים ולאופן סגירת המים ולתת פרסום לשיטה. יש לקבוע שהחוב במיסים אינו צריך לעלות כדי תמורה של 2 חודשים".

ביום 16.06.38 בסופו של דיון קשה ורציני בנושא גבית מיסים וחובות התושבים, מתקבלות החלטות הבאות : "בשים לב למצב הקשה בו נתונה קופת הקריה מסבת פגורים בתשלומים בעד השרותים, מצב העשוי לסכן את הספקת השרותים החיוניים ביותר לקריה ולשתקם כליל, באה המועצה לידי מסקנה שיש צורך לתקן באופן כדלקמן את שטת גבית התשלומים ומחליטה פה אחד.     

1. להקפיד שהכספים יכנסו מדי חודש בחודשו ללא דחיה לחדשים הבאים. 2. החברים שלא יסלקו תשלומיהם, החובה מוטלת על המזכירות לשלוח להם מיד התראות אחרונות ולתת להם זמן של 7 ימים לסלק את המגיע מהם. את ההתראות בקריה ע"י שליח ומחוץ לקריה ע"י הדואר. עצם המשלוח יחשב כמסירה וטענות על אי קבלתן לא תלקחנה בחשבון. אין לעשות אפליה בין חבר לחבר. 3. חובת החבר להכניס את התשלומים בעצמו למשרד הקריה. אלה שגרים מחוץ לקריה עליהם להכניס תשלומיהם לזכות חשבוננו בהלואה וחסכון או בקרדיט עממי בחיפה. 4. אם החבר לא סלק את החוב לאחר משלוח ההתראה ובתום 7 ימים, יש לסגור את המים מיד ואין המזכירות או העובדים בשרות המים רשאים לדחות ההוצאה לפועל של סגירת המים. 5. כאשר האיש שלביתו המים נפסקו יבוא למשרד לסדר את התשלום, עליו יהא לשלם את כל המגיע ממנו בצרוף 250 מיל תשלום מיוחד עבור סגירת ופתיחת המים אך ורק במזומנים. הרשות נתנת למזכירות לא לגבות בשעה זו את התשלומים בעד החודש השוטף והחודש שעבר. 6. אין כל רשות למי שהוא במועצה או במזכירות לשנות אף במשהו על דעת עצמם את הסדר שנקבע לעיל. 7. להמציא את תוכן ההחלטות לכל חברי הקריה".

תקציב 1939 כן או לא ?

ביום 12.03.39 מוצגת הצעת התקציב (גרעונית) לשנת 1939. 3641 לא"י הוצאות מול 3165 לא"י הכנסות".

ביום 04.05.39 מתלבטים בשאלת אישור התקציב. אלנבוגן : "בפני האספה צריכים לנמק את הדבר שאנו לא מגישים תקציב, בקשר לשינוי הסטטוס (מעבר למועצה מקומית (מ)). אולי כן כדאי להגיש רק את ההוצאות ההכרחיות. על האספה למסור סמכות מלאה בקשר להוצאות והכנסות עד שנוי הסטטוס".

ווהל : "מציע שיש כן להגיש תקציב". מקריא את התקציב ושוב במפתיע התקציב המוצע סופית, מאוזן.

עצמאות במיסוי

מכתבה של קה"ק בענין גביית 20 לא"י בעד העברת זכויות מאחד לשני בו היא מודיעה שלא תסכים להרשות תשלום זה. להודיע לקה"ק שהכסף שאנו מקבלים עבור זה מוקדש לטובת העבודות הדחופות ואין היא צריכה לחוות דעה על אופן הנהלת עניני המס הפנימיים.

משפטים וביטול הנחות

ביום 03.08.39 לתת יפוי כח ללחובסקי שיוכל לפנות לבית המשפט לשם גביית השטרות. ביום 12.11.39 רשימת 63 החייבים המועמדים למשפט וביום 10.01.40 רשימה של 39 מועמדים לסגירת מים לפני משפט.

באותה ישיבה מחליטים "אין אף אחד מחברי הועד יהיה מי שיהיה, רשאי לתת פקודות למזכירות בדבר דחיה בסגירת המים או לקבל תשלום חלקי. על זה צריך להחליט הועד כולו או רוב חבריו. להכין מכתב שעליו יחתמו כל חברי הועד בדבר קיום החלטה זו. בהמשך ממנים אדם בשם פיש להיות הגובה.

 מס חירום

ביום 16.01.40 דנים בהשתתפות מוצקין באכיפת מס החירום הכללי שהוטל בארץ בעקבות המצב הקשה. מחליטים למנות ועדה מיוחדת לפגישה בחיפה ולהיענות בחיוב לענין בתנאי שחלק מהמס לפחות כ 60% יועבר חזרה לטובת הקריה. 

ביום 24.01.40 מדווח ברקוביץ מהפגישה בחיפה : "בפגישה תארנו את המצוקה שבקריתנו כ-150 משפחה ללא עבודה. הדגשנו שלא ניתן לקפח אותנו אף כי אין מי שיטען עבורנו, ההרכב במוסדות הוא לפי המפלגות ואנחנו איננו אנשי מפלגות. הדגשנו שביה"ס שלנו הוא ביה"ס הראשי לעמק זבולון, חברי הועד שלהם טענו שאנו צריכים לקבל הכל מחיפה שאנו משתייכים אליה ועיקר תפקידה של הועדה למס חירום הוא לאסוף את הכסף ולא לחלקו, הסמכות לחלק בידי הועד הלאומי. עלינו לשלוח תזכיר על המצב בקריה והם ימליצו שלא יוציאו את מוצקין ממסגרת החלוקה." מחליטים לפעול בהתאם.

ביום 04.02.40 מחזקים את ההחלטה הקודמת "לאחר שתתקבל תשובה חיובית והכרה בזכויות הקריה יידון ענין הגביה".

הגובה המיוחד – מר פיש

 ביום 01.08.40 הועד הפועל ממנה את מר פיש לתפקיד גובה בתשלום של 300 מיל ליום עבודה.

במועצה מיום 06.08.40 בענינו של פיש, גולדברג : "קימת החלטה להעסיק את פיש וישתכר 6 לא"י לחודש. הועד הפועל לא יכול להקטין את שכרו".

גולדברג : "ההחלטה אינה מצרות עין אלא משקית גרידא. לאחר ברור המצב מצאנו שאין באפשרותנו לשלם את המובטח".

שפירא : "אם הנסיון יראה שטעינו נוכל תמיד לתקן את הדבר". אין החלטה.

ביום 30.03.41 דנים מחדש במינויו של פיש ומחליטים "לדחות לישיבה הבאה". ביום 06.04.41 ממנים את פיש כגובה לתקופת נסיון של חודש ימים עבור האגודה והמועצה המקומית יחד. ביום 05.05.41 פונים לחברת "משמר המפרץ" בבקשה לכרטיס חופשי למר פיש הגובה לאוטובוס קו 14.

ביום 13.08.41 מכתבו של פיש "לרגלי דרישת המועצה המקומית שיתפטר מגביתו באגודה, הוא מודיע על זה". רזניק : "מציע לא לעזוב את פיש ולקבל אותו לעבודה ליום שלם ויעבוד גם כעוזר לבראון". ההצעה מתקבלת. ביום 27.08.41 מקבל פיש העלאה במשכורת בתאי שיעבוד רק עבור האגודה ובכל עבודה. ביום 16.09.41 מחליטים לתת לפיש הגובה "פרס" בעד גביית השטרות, בסך ... 1 לא"י וחד פעמי.

ביום 14.12.41 מאשרים תקציב של 5 לא"י לצורך רכישת אופניים לפיש הגובה".

ממנים רואה חשבון מוסמך

ביום 03.03.41 דנים במנוי רואה חשבון מוסמך. מחליטים "לדחות לישיבה הבאה". ביום 16.04.41 גרושקביץ : "מוכרחים לגמור בשאלה זו. עד עכשיו היה נהוג שרואה חשבון בקר רק בסוף השנה, וזה לא נכון. צריך שיבקר גם במשך השנה וגם צריך שייעץ בשיטת הנהלת הפנקסים". מחליטים לקבל בתור רואה חשבון את רוססל ושות'".

 התקציב בסדר – אין חובות – הגביה לא כל כך...

ביום 23.07.41 גרושקביץ : "התקציב שלנו בערך בסדר. חובות שלמנו כמעט כולם. קבלנו אישור להלואה על סך 200 לא"י לסדר את תשלום ההלוואות". מחליטים לאשר קבלת ההלוואה.

ביום 13.08.41 גרושקביץ מציג את המצב הכספי, החובות, ומצב הגביה.

קצנלן : "האם נעשה הכל לגבית חובות עבר?".

גרושקביץ : "אפשר להגיד שהגביה היא בערך בסדר, כפי המצב בארץ ובפרט אצלנו. אי אפשר ללכת באמצעים יותר מדי חריפים, עשינו כל שאפשר בכדי להשפיע על החברים שישלמו, הבטחנו גם פרס לפיש, אם יגבה 50 לא"י נוספות".

קצנלן : "העיקר לגבות כסף מחובות החברים. למנות ועדת 3 חברים שיעברו על החובות ויעשו פעולות לגבייתם".

למרות התנגדות גרושקביץ ההצעה מתקבלת ואף נבחר לחבר בועדה.

המשך הסיפור של פיש

 ביום 20.01.42 מחליטים "למסור לפיש גם את הגביה של המועצה המקומית. זה יהיה רצוי לשני המוסדות גם יחד, לנסיון עד 30.03. לשחרר אותו מעזרתו במכון המים". בהמשך "לאשר הלוואה לפיש או לתת ערבות בשבילו ע"ס 72 לא"י למשך שנה, כנגד מכתב התחייבות על שעבוד משכורתו". ביום 19.03.42 מסתבר כי ההסדר הנ"ל אינו בר ביצוע ויש להגדיל את הסכום ל85 לא"י. וסרמן : "מה הבטחון שפיש ישלם לנו את החוב. הוא יכול להתפטר וגם אנו יכולים לפטר אותו במשך הזמן. צריך לדרוש בטחונות נוספים מעבר לשעבוד המשכורת".

סוכובולסקי : "יש אצלנו ועד הפועל וגם גזבר. מי החליט בזה? אני מוצא שזה צחוק. מתפטר מהשתתפותי בועד הפועל".  לאחר ויכוח סוער, מאשרים את ההלואה בתנאים החדשים.

 דבר ועדת הביקורת

ביום 11.03.42 "אנחנו החתומים מטה חברי ועדת הביקורת של קרית מוצקין אגודה שיתופית בע"מ, מעידים בזה שבקרנו את ישיבות המועצה, בקרנו את פעולות האגודה, את הספרים, החשבונות והמסמכים, קבלנו את כל הביאורים שדרשנו. מצאנו שכל הפעולות היו בסדר בשנת התקציב הנגמרת ביום 31.12.41.

המצב הכספי איתן – אבל ...

ביום 09.04.42 גרושקביץ : "המצב הכספי של האגודה הוא איתן. הון האגודה עלה. הוספנו על המשכורות ולא הוספנו על הכנסות. נפוצו שמועות בחוץ כאילו נתנו הלוואה גדולה. בסך הכל נתנו הלואה לפיש בסך 85 לא"י. אני אופטימי מאד ביחס לעניני האגודה. הבנק נתן לנו את האשראי מבלי לדרוש אפילו בטחונות נוספים".

ביום  29.04.42 על הפרק כינוס האספה הכללית ובחירות. גרושקביץ : "מעיר שקו הפוליטיקה של כל חברי המועצה צריך להיות אחיד בהאספה הכללית". מחליטים כי גרושקביץ יפתח את האספה ומסור דוח בשם המועצה. מר קצנלן יענה על הביקורת".

ביום 18.05.42 דנים בתקציב שנת 1942 חמישה חודשים באיחור, אך בתכנון ל 15 חודשים, סך ההכנסות המשוער עומד על 4,047 לא"י וסעיף ההוצאות מסתכם ב3,934.5 לא"י, עודף תקציבי של 112.5 לא"י. כה לחי. בסיס התקציב כמעט ולא השתנה עד היום. עיקר ההכנסה ממיסי ארנונה, עיקר ההוצאות לתפעול רווחה ותמיכות.

ביום 11.06.42 האספה הסתיימה ללא הסכמה ולכן מחליטים : "את ההחלטה הסופית בענין התקציב דוחים עד לאחרי קבלת הדו"ח על בדיקת הבארות ע"י ד"ר ברויער", ו"את המשך האספה הכללית קובעים למוצ"ש 27.06.42. לפרסם ע"י מודעות בקריה".

ביום 20.07.42 מחליטים : "בגלל לילות הירח, וכמו כן היות ואולם ביה"ס תפוס, הוחלט לקבוע את המשך האספה הכללית ליום 1 באוגוסט במוצ"ש".

ומי בין המשתמטים ממיסים ...?

ביום 13.07.42 : "לדרוש מהנהלת ביה"ס לנכות ממשכורות המורים והעובדים את חובותיהם בעד מים לאגודה". ועוד, "לדרוש מהמועצה המקומית לנכות מהמשכורת של הפקידים ויתר האנשים המקבלים משכורת מהמועצה המקומית את חובותיהם בעד מים לאגודה".

לא מגיעים להסכמות

ביום 27.07.42 גרושקביץ : "באספה הכללית האחרונה, נבחרה ועדת תקציב, עבדנו איתה באיזה ישיבות ואי אפשר היה לבא איתה לידי הסכם. הצעת התקציב של ועדת התקציב תהיה לגמרי אחרת, מזו של המועצה. ועדת התקציב מצאה לנכון להכניס שינויים רדיקלים כמו, להוריד את מחיר המים. את ההכנסות שהיו לגמרי מפוקפקות, אצלם הם בטוחות ולכן יצא אצלם שאפשר להוריד את מחיר המים. הכוונה בזה היא ברורה, להכשיל את הנהלת האגודה. מה אכפת להם אם נעמוד בסוף השנה במאזן שלילי. לדעתם אפשר גם לא לשלם חובות". לאחר דיון מחליטים "לקבל את הצעת התקציב המתוקן של ועד הפועל. להדפיס אותו עם התקציב של ועדת התקציב, להשתדל בפני האספה הכללית להעביר את התקציב של המועצה".

המצב השתפר – אבל ...

ביום 05.10.42 גרושקביץ : "בישיבת המועצה הקודמת דיברנו על המצב הכספי של האגודה, פשטה מזה שמועה כאילו המצב קשה. רוצה להרגיע שהמצב השתפר. ההכנסות של ספטמבר היו משביעות רצון. עלינו בכל זאת להשתדל ולהגביר את הגביה ולהיות זהירים בהוצאות".

המצב לא רע – אבל ...

ביום 26.10.42 גרושקביץ : "המצב הוא לא רע אבל גם לא מצוין. קשה לבדוק בדיוק את התקציב לתקופת ינואר ספטמבר, אפשר לקוות שעד גמר שנת התקציב המצב ישתנה לטובה".

פיש מלך ההלוואות

ביום 20.07.43 לפיש חובות נוספים ההלוואה הקודמת אינה מספיקה יש להגדיל אותה. מחליטים לקחת הלוואה יותר גדולה לשלם את הקודמת ולשעבד את ביתו של פיש לטובת האגודה. ביום 24.10.43 דרישת פיש "תשלום בעד חופש שלא השתמש בו ותמורת עבודה מאומצת". מחליטים "לשלם לו 9 לא"י עבור עבודה מאומצת". בהמשך מאשרים לו הלוואה נוספת של 35 לא"י. ביום 05.04.44 הגדלת ההלוואה לפיש בעוד 100 לא"י.

 איזה תקציב – יש אפילו עודף

ביום 13.08.44 הצעת התקציב לתקופה אפריל 44 עד מרץ 45. סה"כ ההכנסות המשוערות 4438.4 לא"י. סה"כ ההוצאות המתוכננות 4371 לא"י. היינו עודף הכנסות צפוי של 67.4 לא"י. עיקר ההכנסות : ארנונה 1835 לא"י, מים 600 לא"י. בין סעיפי ההוצאה ניתן למצוא : דואר וטלפון 25, הדפסות ומשירי כתיבה 40, נסיעות 10, מטבח ביה"ס ומועדון קיץ 60, עזרה סוציאלית 60, תרבות 75, הג"א 30, גמילות חסדים 10, תרומות 50, שמירה 25.

ובכל זאת ....

 ביום 11.11.45 דנים ב" מכתב שנשלח ע"י אלנבוגן (חבר הנהלה לשעבר (מ)) עם 119 חתימות של חברי האגודה הדורשים אסיפה כללית יוצאת מן הכלל עם סדר היום בחירת ועדת ביקורת". מחליטים : "לענות לכל אחד מהחותמים שאספה כללית שנתית נקראת ביום 19.11 ש.ז וחוץ מזה כבר השבוע נשלח לכל חברי האגודה דין וחשבון ומאזן מבוקר ע"י רוספל ושותפו וע"י ועדת ביקורת שנבחרה באספה השנתית האחרונה".

 חוק עזר תשלום מיסים

ביום 23.01.46 מאושר חוק העזר לנושא "תשלום מיסים".

 איך מכינים תקציב

ביום 08.05.46 ממכתבו של רוספל מיום 14.03.46 : "א'. התקציב צריך להישען על הגביה הממשית. ב'. התקציב לשנת 71946 צריך להיות מוכן בעוד חודש. ג'. התקציב צריך להתבסס על הערכה זהירה של הכספים שיכנסו לקופת האגודה ולא על סכומים שירשמו רק לחובת החברים ולא נכנסו. התקציב צריך להיות מאושר ע"י האספה הכללית. ד'. להשתמש בהכנסות בלתי רגילות להוצאות בלתי רגילות ולא לשם איזון הגרעון בתקציב. ה'. פעילות מצד ועדת הביקורת".

בהמשך, "בשל המצב שנתהווה בהנהלת הספרים בקשר עם מחלתו של רוזנשטרייך. להזמין לעבודה באופן זמני את מר פפר פליט מגרמניה היודע טוב הנהלת חשבונות וגם מר בקר יעבוד בסידור המאזן".

ביום 19.11.46 גרושקביץ : "ועדת התקציב לשנת 71946 סיימה עבודתה והוא לפניכם הערב לדיון. אם המועצה תאשר, נדפיס אותו ונמציא אותו לחברים ובמשך השבת כל אחד יוכל לעיין בו לפני שיבוא לאספה הכללית". החלטה, לאשר פה אחד. בין סעיפי ההוצאה, ביה"ס 500 לא"י, בית המכבי 250, בית המרחץ 400, מסעדת ביה"ס 40, ספריה 50.

 שינויי תקציב ...

ביום 14.01.47 גרושקביץ : "יש לעשות העברות מפרק לפרק בתקציב. להוסיף 30 לא"י לסעיף תוספת יוקר, אינדקס יוקר החיים עלה מ258 נקודות ל273. להוסיף 44 לא"י לקנות מכונת כתיבה לועזית ונומראטור אוטומטי שנחוצים למשרד. לסעיף נסיעות להוסיף 17 לא"י. אנו מטפלים עכשיו בשאלות חשובות ויהיה צורך בנסיעות לת"א וי"ם. להוסיף 25 לא"י למכשירי כתיבה והדפסות, המבקר הממשלתי דרש כמה שינויים בהנהלת הספרים ויש צורך בטפסים חדשים. להוסיף 15 לא"י לסעיף הוצאות בלתי נראות, עד סוף השנה יהיה צורך בכמה הוצאות. את ההוספות להעביר ממאור ונקיון 5 לא"י, קופת תגמולים 30 לא"י, אין אנו מוותרים על הרעיון אלא שהשנה לא נוכל לקיימו. נקוי רחובות 12 לא"י, נקוז תעלות 40 לא"י, בית מועצה 17 לא"י". מחליטים לאשר.

הזנחה בגביה או – פיש סוף הסיפור

ביום 10.02.47 בן דוד : "בענין הגביה יש הזנחה או סבוטז'ה. צריך לקרוא לגובה ולהעניש אותו, לכל דבר יש גבול. אי אפשר ללכת הלאה בדרך הויתורים. החובה של הגובה היא לגבות כספים ואם עסוק במשהו אחר איננו יכול להיות גובה".

רזניק : "לקבל החלטה שפקיד שעובד באגודה אסור לו לטפל בעניני פוליטיקה". החלטה "מקבלים לתשומת לב".

בינתיים פיש מעלה דרישות להעלאת שכר, ביום 12.05.47 החלטה "להציע למועצה לפטר את פיש מעבודתו באגודה ולא למסור לו את פנקסי הגביה עד אחרי החלטת המליאה". ביום 18.05.47 דיון ארוך בדבר "יעילותו" של הגובה מר פיש. החלטה "מיפים את כוחו של הועד הפועל אחרי בדיקת המספרים ביחס לגביה במשך תקופה ידועה, ולאור מספרים אלה אם ימצא הזנחה בגביה, לפטר את פיש". ביום 02.06.47 פיש מפוטר רשמית.

 לא מעלים מיסים !!!!

ביום 14.05.47 גרושקביץ : "בהכנסות יש לציין כי לא העלינו את המיסים ולא שינינו את ההערכה לצורך מס. ההכנסות ממיסים גדלו מסיבת הרחבת אזור השיפוט והבניה הגדולה בשנה שעברה. מכיוון שלא העלינו המיסים, נצטרך לגבות את כל הפיגורים והמיסים. ועדת הגביה תפעל מתחילת השנה ולא מסופה כפי שהיה נהוג עד עתה".

גולדברג : "אני  רואה בהצעת התקציב התקפה נגד ציבור הפועלים. מדוע אין נותנים לחלק זה של הציבור שנתן שכם לבנין הקריה, את הצרכים המיוחדים שלו?".

ביום 19.05.47 גרושקביץ : "בקשר להערות החברים על הצעת התקציב, עלי שלומר שלנוכח זה שלא העלינו את המיסים ובכל זאת השארנו את ההקצבות כפי שהיו בשנה שעברה, אין מקום לומר כי קפחנו את מישהו. מתפקיד המועצה לדאוג לכל התושבים ואת זאת אנו עושים. אני מסכים לחלק מן הדרישות אך יש לעבד תכנית מפורטת". התקציב מאושר פה אחד.

קנסות על פיגורים בתשלום מיסים

ביום 01.07.47 גרושקביץ : "באופן רשמי אושר שנוי בחוקת המועצות המקומיות. מעכשיו תוכל כל מועצה להחליט להטיל קנס של 20% על המפגרים בתשלום המיסים".

החלטה "להטיל קנס של 20% על המפגרים בתשלום. לפרסם את ההחלטה באופן רשמי אצל המושל וכך תקבל תוקף חוקי".

הפרק הבא, תקציב והיערכות כלכלית בימי מלחמה (מלחמת העצמאות), תום עידן הלא"י (לירה ארץ ישראלית) ותחילת עידן הל"י (לירה ישראלית), בכתבה נפרדת.

 סוף!