לייב מוצקין
אריה ליאו לייב מוצקין, נולד ב-1867, באוקראינה. בפעילות ציונית החל באוניברסיטת ברלין שם למד מתמטיקה, פילוסופיה, והיסטוריה.
ב-1889 ייסד את אגודת הסטודנטים היהודים אוהדי "חיבת ציון". ב-1897 השתתף בקונגרס הציוני ה-1, והיה מחסידי הרצל. נשלח כשליח ראשון של ההסתדרות הציונית לארץ ישראל, לסקר את מצב הישוב היהודי. בשובו למועד הקונגרס הציוני ה-2, הייתה המלצתו : לפתוח במו"מ מידי עם האימפריה העותמ'אנית, לקבל הסכמה ליישוב יהודי המוני בארץ ישראל. ב-1899, נישא לפאולה פסיה לבית רוזנבלום. ב-1911 בקונגרס ה-10, נבחר לוועד הפועל הציוני, ב-1925 נשיא הוועד, תפקיד בו כיהן עד מותו. בשנים 1921-23 כיהן כחבר ההנהלה הציונית. בשנים 1923-33 שימש כנשיא הקונגרס. במלחמת העולם הראשונה גייס כספים לשיקום הקהילות היהודיות. בוועידת השלום בוורסאי, ייסד את "ועד נציגי הארגונים היהודיים" להשבת זכויות היהודים, גוף בינלאומי מוכר ע"י ארגון האו"ם. ב-1933 עם עלות היטלר לשלטון בגרמניה והתפשטות הנאציזם, החל במאבק נגד האנטישמיות בגרמניה, מאבק של הספיק להשלים. ב- 6.11.1933, בגיל 67, נפטר בפאריס.
באפריל 1934 הועלו עצמותיו להר הזיתים בירושלים. רעייתו ושני בניו עלו עם ארונו. פאולה נפטרה ב-1950, הבן הבכור תיאודור שמואל, נפטר ב-1970 בארה"ב, הבן הצעיר גבריאל נפטר בארץ ב-1942 מקדחת. על שמו של המנהיג הציוני שהקדיש את חייו לעשייה הציונית, והלך לעולמו שנה קודם להנחת אבן הפינה, קרויה קריית מוצקין. בני המשפחה נכחו בטכס הנחת אבן הפינה, רעייתו התכבדה בהטמנת מגילת יסוד השכונה בקרקע. סביר להניח, כי לו ניתן היה לאריה לייב מוצקין לבחור, לא היה בוחר אחרת. לקריית מוצקין, חלק נכבד בסיפור ההתיישבות הציונית בארץ ישראל, ולתפארת מדינת ישראל.