ביה"ס אחדות היה עם הזמן לביה"ס המרכזי לקריות כולן. זמן פתיחת ביה"ס בתוך תקופת המאורעות 1936-9 ולאחר מכן מלה"ע השניה 1939-45, היו תקופות של משבר כלכלי קשה בארץ כולה והיקשו מאוד על גיוס הכספים הנדרשים להפעלתו. הורי התלמידים התקשו בתשלומי שכר הלימוד ולעיתים לא יכלו לעמוד בהם כלל, אחרים נדרשו להנחות וכד'. מתוך כך הושפעה גם מערכת הקשרים בין הנהלת ביה"ס להנהלת הקריה הגוף הכלכלי הבונה והתומך, שעלתה וצפה לעיתים מזומנות.

  ביום 29.09.37 ברסקי : בהנהלת ביה"ס אין סדר. אין תקציב. לסדר דחיית תשלומים ולפתוח את ביה"ס לכולם.

אפשטיין : אולי כדאי למסור את ביה"ס לרשת הכללית. אין לגרש ילדים מביה"ס בגלל חוב. מדוע לא משתפים בהוצאות ביה"ס את אלה שאינם חברים בקרית מוצקין?

כצנלסון : רצוי לדעת איך סודר התקציב, אם יש בו רווחים או אין. המנהל הודיע שבאופן פרינציפיוני אין הנחות, הנחה של 20% תנתן לאלה שמסיהם בסדר. איזה קשר יש בין תשלום המסים לבין החינוך? העובדה הזאת מוכיחה שישנה אפשרות להקטין את שכר הלימוד ב 20%. לאנשי הצריפים נותנים הנחה מבלי קשר למסים.

סוכובולסקי : החסרון העקרי שאין ועד הורים ראוי לשמו. הפליא אותנו שהילדים שנשארו חייבים שכ"ל לא קבלו תעודות. אסור שהילדים ירגישו בהפליה כזו. בכל בית ספר נמנעים מלשלוח התראות באמצעות הילדים.

כצנלסון : לא נתחשב עם פעולות ועד ההורים הקיים שלא מיצג את צבור ההורים.

קוזלוב : המנהל הפדגוגי לא צריך לטפל באדמיניסטרציה.

פרוש : ועד ההורים הקיים בתקפו עומד, וכל זמן שלא מתקיימת אספת הורים חוקית לא נכיר בפעולות פרטיות. יש תקציב והוא אינו מראה רוחים. יש קשר אמיץ בין תשלום המסים לבין ההנחה על שכ"ל. אם המסים לא יהיו בסדר מנין יקח הועד כסף להוצאות החינוך? מורים שיעבדו בהקפה לא השגנו, לא נשתדל לעשות זאת ונתאמץ שלא נגיע לידי מצב שכזה. בנוגע להנחות מתחשבים עם המצב הכלכלי של כל אחד. נותנים לחברים הנחות יותר נכרות מאשר לשאינם חברים. ביה"ס מרויח מתלמידים שאינם חברים. ילדי חברים הם 95 תלמיד ולמעלה מ 200 אינם חברים. אין לכלכל בית ספר על מחלקותיו ב 100 ילד. ההכנסה היא 60% מלא חברים ו 40% מחברים. אילו היינו צריכים להתקיים מחברי מוצקין היינו צריכים לסגור את ביה"ס מזמן. הפגורים הם 32 מחברי מוצקין. בנוגע לתעודות – ככה מתנהגים בכל בי"ס. יש להצטער על התופעה שמשפיעה לרעה על המורה אבל אין ברירה אחרת.

ברנסון : לא יודעים מה תפקיד ועד ההורים. שתפו אותנו בכל מיני פעולות – אנכי לא השתתפתי בעבוד התקציב.

ההורים צריכים היו לדרוש שיקראו לאספת הורים כללית ולקבל דוח מפעולותיה. השאלה העקרית היא שאלת הכסף, כל אחד רוצה הנחה. השיטה אינה נכונה יש לעבד איזה תקנון.

אנג'ל : יש עוד שאלה ששמעתי אם כי לא הביאו את זאת לדיון. לקמץ במשכורת המורים. אין ללכת בדרך זו יען כי זה ישפיע לרע על מהלך הלימודים.

החלטה : "להמשיך הדיונים בעניני בית הספר במשך 7 ימים, במשך הזמן הזה אין להוציא את הילדים מביה"ס".

 ב 03.10.37, סיכום הוצאות ביה"ס לשנת תרצ"ז (1937) עלות ממוצעת לילד 7.4 לא"י, והצעת התקציב לשנת תרצ"ח (1938). סה"כ הוצאות 2424 לא"י, מתוכן 1446 שכר מורים. הכנסות 2161, גרעון 263 לא"י. ביום 31.10.37 מוגש תקציב מתוקן סה"כ ההכנסות 2778 לא"י, הוצאות 2429, עודף 349 לא"י.

במסגרת ההוצאות נקבע סכום של 40 לא"י לפקוח פדגוגי, המטלה מוטלת על ועדה פדגוגית בראשות הד"ר בירם.

 ביום 04.10.37 דנים בדו"ח הכספי של ביה"ס לשנת הלימודים החולפת תרצ"ז ולשנה שלאחריה.

זק : ההוצאות עלו ל2354 לא"י, הכנסות 1997 לא"י, יש גרעון של 357 לא"י. לפי ההוצאה עולה החזקת ילד בביה"ס לסך 7.4 לא"י לשנה".

פרוש : "יש לחשוב שנצטרך לכתה מקבילה ה' שתעלה ל200 לא"י בערך. 70 ילד טרם מלאו את התחיבויותיהם וקשה לסדר את הענינים באופן רצוי. יש לתת החלטה והוראות לביה"ס שיוציא לפועל במשך השבוע הזה את רשום כל הילדים והתחיבויותיהם. אין להפלות בין חברים לבלתי חברים. יש להדגיש שהודות לילדי הבלתי חברים אנחנו יכולים לכלכל את ביה"ס שלנו בכלל".

ברסקי : "התקציב מוכיח שהחזקת ילד אינה עולה על 7.5 לא"י לשנה. אם כזאת היא העובדה למה לקבוע מחיר יותר גבוה ולהכריח הורים לבקש הנחות. למחוסרי אמצעים שאינם יכולים לשלם יש לבחור בועדה מיוחדת".

גולדברג : "ההצעה נראית לי. התמיכה צריכה להעשות באופו סודי, הפומביות במתן ההנחות גורמת לעלבון"

זכס : "הרבה הורים אינם יכולים לשלם שכר לימוד גבוה ואין לסגור את ביה"ס בעדם. הגיע הזמן להפוך את ביה"ס שלנו לבי"ס עממי ברשת הכללית, זה יוזיל בהרבה את ההוצאות".

לוטרשטיין : "לקבוע שיטה ברורה של תשלום שכ"ל ולא להתחיל הכל מחדש. השיטה תרחיק את הפרוטקציוניזם שהשתלט בתוכנו בשאלה זו. ע"י פרוטקציה מקבל הנחה זה שאינו זקוק לה וזה שכן זקוק לה אין לו פרוטקציה".

לאחר ויכוח סוער והצעת פשרה של היו"ר פרוש, מחליטים להשאיר את דרוג התשלומים הקיים ולהקים ועדת הנחות.

 ביום 12.10.37 מתעורר הויכוח מחדש לאור הדיווח על אי ההתקדמות בגביה בשבוע שחלף. לוטרשטיין מציף מחדש את ענין הפרוטקציה בהנחות והפעם זוכה לתגובתו של אנג'ל : "מוחה נגד הבטוי של לוטרשטיין פרוטקציוניזם. שאינו מתאים למציאות ויש בזה משום עלבון קשה לועדת הערעורים". מיד מחליטים "המועצה מביעה אמון מלא לועדת הערעורים ומדגישה שלא היתה כל פרוטקציה". ממשיכים לדון בגובה שכר הלימוד.

פרוש : "מסתמכים על המספרים שבתקציב אבל במציאות מתקבלים מספרים אחרים. תקציב ההכנסות נערך באופטימיות ולא תהא הגזמה אם נפחית ממנו 15%".

זק : "אין כל אסון בזה שהורים אמידים ישלמו קצת יותר מכפי שעולה החזקת הילדים שלהם כי הרי בעודף זה מכסים את הגרעון המתהווה מילדים בלתי אמידים ואפשר יהא לתת הנחות נוספות לאלה הזקוקים לכך".

ברקוביץ : "ענין ביה"ס הוא עדין למדי ויש לטפל בו בנימוס. ביה"ס צריך להתכלכל ע"י ההורים ולא ע"י הועד. אבסורדית היא ההצעה לקבוע שכ"ל שווה לתלמידי כתה א' וח'. אם יש הורים שאינם יכולים לשלם שכ"ל צריכים ההורים האמידים לכסות את ההפרש ולא אלה שאין להם ילדים בכלל".

חסיד : "שכ"ל גבוה מוטל דוקא על אנשים שאינם חברי הקריה ויוצא אפוא שהלא חברים עוזרים לחברים ומי יודע אם בלעדיהם היה ביה"ס יכול להחזיק מעמד".

הויכוח נמשך, מצביעים ומחליטים "לדחות את הצעת השינויים ומשאירים הסטטוס קוו לשנה". מציע ההצעה ברסקי מתעקש ומבקש לכנס את האספה הכללית לשם דיון בנושא. בקשתו נדחית לדיון בשלב מאוחר יותר.

 ביום 25.10.37 דנים ברשימת מבקשי ההנחות וההחלטות. מטעמי צנעת הפרט לא תפורט כאן הרשימה.

 ביום 09.11.37 הדיון נמשך, זק : "יש להרכיב מנהלה בת 10 חברים, 5מהמועצה ו5 מועד ההורים, יו"ר המנהלה יהא ב"כ המועצה. תקציב ביה"ס יהא טעון אשור המועצה. בבנין ביה"ס מטפלת רק המועצה. לשאלות פדגוגיות תוקם ועדה פדגוגית מיוחדת".

שפירא : "המועצה היא המנהלת את עניני ביה"ס ומצרפת לפעולותיה את ועד ההורים".

זכס : "השם לא חשוב. חשוב מי הרכב האנשים. מה שנוגע לועד ההורים יש לצמצם את פעולותיו וסמכויותיו".

פרוש : "המועצה היא באת הכח החוקית של הקריה. ברגע זה הרכב ועד ההורים הוא טוב ואפשר להסכים להצעה של זק". מחליטים להקים את המנהלת המשותפת ע"פ הצעת זק.

באשר לבקשת קרית ביאליק להצטרף לניהול ביה"ס. אנג'ל : "הצעת ק.ב. רצויה מכל הבחינות. אולם יש להסביר שעל ועד ק ביאליק לשאת את חלקו בגרעון באופן פרופורציונלי".

מחליטים : להענות בחיוב. להקים ועדה לבדיקת מידת ההשתתפות ומספר התלמידים לקביעת רמת היצוג.

 ביום 18.09.39 גולדברג : "רוצה לשמוע דו"ח על מצב הענינים בביה"ס. אייננו יודעים כלום מהנעשה".

אלנבוגן : "המצב אינו רע. לא חייבים למורים משכורת. ההכנסות תהיינה יותר גדולות. אין מקום לפסימיזם".

מחליטים "להקדיש בשבוע הבא ישיבה מיוחדת לעניני ביה"ס".

 זו מתקיימת ביום 26.09.39 שפירא : "ביה"ס שלנו הוא המרכזי לעמק זבולון. שמעתי חוות דעתו של ב"כ מרכז המורים, אשר הביע הערצתו למוסד שלנו".

אלנבוגן : "בביה"ס 163 תלמידים מחברי ק. מוצקין, 89 מדיירים, 42 מק. חיים, 71 מק. ביאליק, 31 שכונת הצריפים, 77 אהבה, 10 שונות, סה"כ 483. ממוצע שכ"ל הוא יותר גבוה אצל שאינם חברים מאשר אצל חברים". בהמשך מציג תקציב מאוזן, 1 לא"י עודף הכנסה. ומסכם "אין לראות שהשנה הבאה תהיה יותר גרועה".

אנג'ל : "יש כתות גדושות מאד ויהא צורך לפתוח כתות מקבילות, מה שיגדיל את ההוצאות, לשקול היטב את המצב יען שהמועצה נושאת באחריות המוסד ואינני רואה כיצד תוכל לתמוך בביה"ס למעלה מכוחותיה".

קפלן : "ע"י קבלת סתם אנשים הגדשנו את הכתות ואין אפשרות ללמוד. אסור שמספר התלמידים בכתה יעלה על 40. לפנות למוסדות שישתתפו בהוצאות. לדאוג לילדי החברים ואם צר המקום בביה"ס להעדיף ילדי חברים".

זק : "לחפש מקורות למען כסות הגרעון, אבל לא ע"י הרחקת ילדי לא חברים מביה"ס.אם נרחיק את ילדי אהבה ילכו גם ילדי ביאליק. ילדי הדיירים גרים בתוכנו ואינם זרים לנו. את הגרעון עושות 2 הכתות הגבוהות".

ברקוביץ : "את הדוח צריך למסור לפני פתיחת ביה"ס ולא לאחריה. המצב אינו מזהיר. שמענו שיש חובות שכ"ל זה מוכיח על ההזנחה השוררת במזכירות. ללחוץ לגביית החובות והמוסדות שישתתפו בהוצאות".

זכס : " הנהלת החשבונות לא בסדר. המזכיר עסוק מדי ואין לו פנאי לכך. להפריד את החשבונות מהמזכירות".

קפלן : "מציע, 1. הקצבת המועצה תוקדש רק לילדי חברים. 2. עד שלא יסודרו ילדי חברים לא לקבל ילדי לא חברים. 3. לבטל את שיטת לימוד חינם, על לא חברים לשלם שכ"ל במזומן. 4. תמיכה ממוסדות תוקדש גם ללא חברים באופן יחסי".

שפירא : "זה בניגוד להחלטת האספה, כי בתקציב ביה"ס משתתפים חברים שאין להם כלל ילדים בביה"ס".

מחליטים "1. להגביר את הגביה. 2 .לפנות למוסדות לתמיכה. 3.לקבל דוח כספי כל חודש. 4. לקחת דברים עם הנהלת ביה"ס בק. שמואל על קליטת ילדים שאין להם מקום בכתות הקיימות".

 ביום 07.11.39 דיון נוסף ובין היתר נאמר, ברקוביץ : "השתייכות לרשת החינוך היתה מאפשרת לקבל תמיכה יותר גדולה. יש אולי מקום לפנות לוועד הלאומי שישתתף בתקציב".

שפירא : "בביה"ס לומדים כ 50 ילד ללא תשלום וכ 100 ילד המשלמים מחירים מינימליים הכרוכים בגרעון".

מחליטים "לבקש מההנהלה שתשתתף בתמיכה באותם השיטות שהיא נוהגת לגבי בתי ספר צבוריים אחרים".

 ביום 20.12.39 מחליטים "לאחר שנשמעו דעות שונות בנוגע למקום המטבח, מחליטה המועצה בפרינציפ להקציב 10 לא"י כהשתתפות לשם סידור מטבח לילדי ביה"ס הזקוקים לזה".

 ביום 21.08.40 שפירא : "המצב הכספי של ביה"ס דחוק מאד. אפשר לקבל הלוואה מבנק מסד ע"ס 60 לא"י. מנהל ביה"ס יבקש גם לדחות את תשלום שכ"ד ולהעמיד לרשותו תקציב נוסף של 30 לא"י שהבטחנו פעם בשביל ילדים עניים".

ברקוביץ : "יש לדון בשאלת ביה"ס בכללו. אם להשאיר בקואופרטיב או להעבירו למועצה המקומית". מחליטים לחתום ערבות לצורך ההלואה לביה"ס ולבקש מהמועצה המקומית מפרעה של חודש אחד לטובת ביה"ס עד להחלטה הסופית.

 ביום 13.04.41 עולה שאלת שכ"ד שעל ביה"ס לשלם. ומנסים לעשות סדר בתקציב ביה"ס וגני הילדים.

 ביום 31.07.41 גרושקביץ : "הנהלת ביה"ס נקלעה למצוקה תקציבית. הורים רבים עזבו את הקריה ההכנסות הצטמצמו אין בידה לשלם משכורת חודש יולי. מבקשים דחיה בתשלום שכ"ד ולבטלו לחלוטין לשנה הבאה.

קצנלן : מעיר על יחסו של הנהלת ביה"ס כלפי האגודה, לא מוצאים אפילו לנחוץ לענות על מכתבינו. למה עלינו לנהל את חשבונות ביה"ס? מציע שהנהלת ביה"ס תבקש את הארכא של התשלום במכתב ובהתחייבות שישלמו את החוב. מתנגד בהחלט להורדת שכ"ד בכלל.

 ביום 13.08.41 גרושקביץ : "מעיר על היחס הבלתי הוגן של הנהלת ביה"ס לאגודה. על מכתבינו לא מוצאים לנכון לענות. בישיבה בביה"ס הודיע המנהל שמצבו הכספי של ביה"ס הוא קשה. ביקש ממני לדחות תשלום יתרת השכ"ד ל2 חודשים. הסכמתי בתנאי שהמועצה תחליט על זה ושיפנו מביה"ס במכתב. המנהל אמר שישלח תיכף. עברו 10 ימים ועד עכשיו לא פנו. יש מכתבים ששלחנו לפני 3 חדשים ועד עכשיו לא ענו. צריך להגיב על יחס כזה. בתקציה החדש הם הכניסו פחות שכ"ד מבלי לשאול אותנו. יוצא כאילו לא אנחנו בעלי הבנין. מציע לדרוש מהנהלת ביה"ס חוזה על שכ"ד עם שטרות למפרע".

סגל : "התנהגות זו בידיעת והדרכת הועד הקודם. יש לשנות את הדבר. להתחשב איתם כמו שהם מתחשבים אתנו".

סוכובולסקי : "מה תפקידם של 3 באי כוחנו בבית הספר?".

גרושקביץ : "הוזמנתי פעם ולא השתתפתי, נדמה שבישיבה הזו דנו בתקציב. אף אחד מחברינו לא השתתף בישיבה, אולי גם הוזמנו ולא באו. אחרי הישיבה המנהל אמר כי התקציב הוא רק פרוביזורי והבטיח לשלוח לי את הצעת התקציב ולא שלח".

סגל : "מציע לשלוח משלחת של 3 אנשים להתרות בהנהלת ביה"ס". ההצעה הזאת נדחית. מחליטים "לכתוב להנהלת ביה"ס להעיר על היחס הבלתי הוגן מצדם. להזמין את מנהל ביה"ס לאגודה לפגישה לשם ברור הענינים".

ביום 16.09.41 במענה לבקשת ביה"ס למימון לבנית מקלטים. "בפרינציפ צריכים להשתתף. על גובה השתתפותנו לבא איתם בדברים שיתנו פרטים כמה משתתף ועד ההורים". וגם "לפנות במכתב להנהלת ביה"ס בדרישה שבא כוחנו צריך לחתום על השיקים של ביה"ס".

למרות הכל ביום 09.10.41 מחליטים : "להקציב לטובת מסעדת ביה"ס 1 לא"י לחודש".

 ביום 25.11.41 "לענות לביה"ס שעליהם להפנות את מבקשי האולם למשרד האגודה. התנהגותם האחרונה בענין זה היתה למטה מכל ביקורת ולדאוג שבעתיד לא יקרו מקרים כאלה".

 ביום 04.03.42 בקשת ביה"ס להגדלת התקציב. גרושקביץ : "אנו יכולים רק להביע עמדתנו בשאלה זו. תקציב יכולה לאשר רק האספה הכללית. ע"פ צו הנציב העליון הנדפס בעיתון רשמי, עובר ביה"ס בקריתנו לרשות המועצה המקומית".

סגל : "לדחות את הדיון. ביה"ס יקבל תמיכה נכרת מהממשלה אם יועבר לרשות המועצה המקומית".

אברמזון : "לאשר הגדלה 50 לא"י לביה"ס. אם יקבל תמיכה מהממשלה תהי אפשרות להוריד משכר הלימוד".

קצנלן : "עם העברת ביה"ס למועצה המקומית, משתנה כל היחס של האגודה לביה"ס. האחריות של האגודה תפול".

מחליטים לענות לביה"ס "שאי אפשר לאגודה להחליט בזה". סוכובולסקי : "מה באשר לב"כ האגודה בביה"ס?".

קצנלן : "באי כוחנו לא מוצאים שמה את ידיהם ורגליהם. אין לנו ביקורת. חותמים על השקים בלעדנו".

גרושקביץ : "היחס שלנו לביה"ס צריך להיות חיובי". קצנלן : "יחס צריך להיות הדדי".

 ביום 17.05.44 גרושקביץ : "נתקבל מכתב מביה"ס להמציא בימים הקרובים 500 לא"י לציוד לבית מלאכה. הדבר טעון אישור המועצה והאספה, אין ספק שהאספה תאשר. אבל מצטער, שאי אפשר כרגע למלא את הבקשה".

אלנבוגן : "בישיבה בביה"ס הובטחה השתתפות 500 לא"י באופן חגיגי. מתפלא שדוחים עכשיו את הענין".

פוירשטיין : "האם דוחים מחוסר כסף או מפני שאין אישור?". גרושקביץ : "מחוסר אישור". פוירשטיין : "קרו כבר מקרים שהוציאו סכומים בלי אישור ואישרו אחר כך. לשלם ואחר כך האספה תאשר".

מנהל ביה"ס שפירא : "בהזדמנות זו כדאי לברר כמה נקודות ביחס בין המוסדות לביה"ס. ביה"ס ממלא את כל התפקידים שעל הקריה למלא, מספק חינוך גם לאלה שאין משלמים. התקציב קרוב ל11 אלף לא"י, השתתפות המוסדות היא בסה"כ 480 לשנה, האגודה עוד 240 והריאלי קרוב ל500. ביה"ס מכסה את תקציבו רק מפני שמושך ילדים מכל הסביבה. חשוב שביה"ס יעמוד על הגובה, אחרת יש סכנה שיעמוד בגרעון". דרוש סדור בית מלאכה גדול לנגרות ועבודות מתכת. הציוד יעלה אלף לא"י מלבד השולחנות שנקבל בהשאלה מהריאלי. הובטח לנו 500 ממקורות אחרים והמוסדות המקומיים צריכים להשתתף ב500 הנותרים.

רזניק : "הדברים תמיד מופיעים באופן פתאומי. רק עכשיו נודע לנו בזמן שהישיבה התקימה לפני 8 חדשים".

שפירא : "מציע שתתקימנה פגישות שכאלה יותר תדירות, ואז אפשר יהיה למנוע הרבה אי הבנות".

מחליטים לזמן ישיבה נוספת למחרת היום "לדון בענין הציוד".

 ביום 18.05.44 גרושקביץ "מציע לאשר את ההקצבה ולקבל אישור האספה אח"כ". לאחר שמיעת דברי המתנגדים והתומכים, גרושקביץ : "לא היה צריך אמש למתוח ביקורת בנוכחות חברים שאינם במועצה בנוגע למקור הכסף. המקור הוא פיתוח מרכז מסחרי ועוד מפעלים כלכליים שלא רצוי לפרסם לפני הזמן".

מחליטים "לקרוא לאספה כללית שלא מהמנין לאישור תקציב בית מלאכה בביה"ס. המועצה תמליץ לאשר".

 ביום 16.10.44 הנושא "שביתה בביה"ס". היו"ר מוסר אינפורמציה מלאה על כל המצב. (אין פרטים. כנראה על רקע אי קיום ההבטחה להקצאת שטח בניה מיוחד למורים (ראה כתבות נפרדות סיפורו של אתר- שכונת המורים ובתי השבים)(מ)).

 ביום 05.11.45 גרושקביץ : "הועד הלאומי ישתתף ב500 לא"י לאגף החדש בביה"ס. יש לדון דיון יותר רחב על ביה"ס. בכל פעם שמדובר במועצה על ביה"ס נשמעת מהחברים בקורת. יש בועדת ביה"ס זלזול במוסדות הקריה. טוענים שהקצבתנו קטנה לעומת התקציב כולו, לדעתי אין זה נימוק. יש לנו זכות לבקר ולבדוק. אין לאגודה קשר עם מבקר ביה"ס שאינו חייב למסור דו"ח כי ביה"ס אינו אישיות משפטית".

מונק : "לנו זכות מלאה לפקוח. ביה"ס מקבל גם מהועד הלאומי סכומים נכבדים דרך המועצה ובזכותה. יש רצון לעזור לביה"ס, אך עם כל האהדה למוסד לא יהיה לו ענין למסור לנו דו"ח אם לא נאיים באמצעי ממשי כגון עיקול הקצבות. אין דרגה מספיקה של חינוך בביה"ס שתשווה לדרגות הידועות. רוב הילדים במחנות העולים. אין דאגה מספיקה לחנוך הילדים ברוח שאנו מעונינים בה".

ברייטמן : "המצב הכספי רע. אין בקורת. אין השפעה על כיוון ביה"ס. אין בטחון שהמוסד יתקיים בעתיד. מוכרחים לחשוב על חוקה קבועה ועל הבעלות".

גרושקביץ : "אין בדעתנו להוציא היום מסקנות. ברור שיש לתקן. השאלה תעמוד שוב לסדר היום לשם מסקנות".

 ביום 16.06.46 במסגרת דיוני התקציב, זכס : "מתנגד להגדלת ההקצבה לביה"ס, אין אנו צריכים להשתתף בהוצאות הכיתות התיכוניות. את הכסף לשמור ברזרבה עבור ילדים פליטים".

זזובסקי : "הכיתות התיכוניות נושאות את עצמן, מבקש דווקא להרים את מס החינוך ב2% נוספים".

גרושקביץ : "העלינו את מס החינוך בהתחשבות עם מצב ביה"ס. מתפלא על זכס היושב בועדת ביה"ס ושומע את הצרכים שם. יש הכרח להוסיף את הכיתות הגבוהות. תקציב ביה"ס גדל מאד והשתתפותנו קטנה מאד. מוכרחים לשמור על ביה"ס".

 ביום 14.05.47 דיון בתקציב, גרושקביץ : "בקשר להקצבה לביה"ס יש לברר קודם את היחסים בינינו. הייתי יו"ר ועד ההורים כמה שנים. כפי המקובל, היו"ר מכין דו"ח לאספת ההורים. עכשיו נעשה הדבר ע"י כמה הורים בלי ידיעתי, והדו"ח היה להתקפה חריפה נגדי ונגד המועצה. בתור מחאה שקטה לצעד זה הפסקתי להשתתף בועדה".

 ביום 09.06.47 גרושקביץ : "עניני ביה"ס זה סעיף חשוב מאד. היתה אצלי משלחת ועד ההורים וטענו מדוע אין ב"כ המועצה משתתפים בישיבות. הבטחתי להם להקדיש ישיבה מיוחדת ולהזמין אותם. לפני שנעשה זאת, רציתי למסור כמה פרטים. קבלנו מביה"ס הצעת תקציב לשנת תש"ח, מבלי ששאלו אותנו הכניסו כי המועצה תשלם 2500 לא"י והקהילה 1400 לא"י. בד"כ עניני ביה"ס יגעים כבר כמה שנים, יש להם טנדנציות לעצמאות. סבלו שם את ב"כ המוסדות כל זמן שידעו כי יוכלו לקבל הקצבות. ביה"ס עמד על רמה חינוכית גבוהה, עכשיו השתנו פני הדברים. בביה"ס לומדים 300 ילדי הקריה ולמעלה מ400 ילדי חוץ. מובן מאליו כי ההקצבה שאנו נותנים אינה מספיקה. לא נתנו לי אף פעם לבדוק את המצב המשקי. לדעתם מס החינוך שאנו גובים שייך להם וזו טעות. הם שואפים להיות בי"ס פרטי ועצמאי ולא מקובל כי ניתן להם כל מה שרוצים. עלינו לנקוט עמדה ברורה כדי שבפגישה עם ועד ההורים הכל יהיה ברור".

קצנלן : "פחות מ50% מהתלמידים הם ילדי הקריה. מדוע לתמוך בילדים זרים? למסור את הדבר לועדה".

גולדברג : "האם ביה"ס הוא פרטי או ציבורי. אם ציבורי הוא צריך להיות שייך למוסדות התומכים בו. אם פרטי, אל יבוא אלינו בדרישות. אף אחד מאתנו אינו יודע מהנעשה בביה"ס".

גרושקביץ : ,איני יכול להשתתף באסיפות ביה"ס כל זמן שאני רואה כי אינם מתיחסים באופן הוגן למוסד שאני מייצג. לאספה האחרונה קבלתי הזמנה ביום בו התקיימה. באספות הם מנסים להשפיע על הקהל ע"י תעמולת שיסוי נגדנו. נצטרך לחזור לביה"ס אבל בתנאים מסוימים. א'. משלם המיסים יהנה מהנחה. ב'. לא נקציב כספים לבי"ס פרטי. ג'. נדרוש בקורת ציבורית. ד'. לא נוותר על הרכוש שהשקענו". התקבל.

 ביום 16.06.47 מתקיימת הישיבה המשותפת, גרושקביץ : "קיימת בינינו אי הבנה והענינים טעונים ברור. עד עכשיו צד אחד שלח פצצות למבצר הנקרא מועצה, מבלי שהנאשמים יוכלו להסביר את ענינם. לועד ההורים יש טענה כי הקטנו את ההקצבה ואין זה נכון. מסיבות טכניות לא שלמנו את כל הסכום, אחרי אשור המושל ישולם במלואו. כל השנים עזרנו לביה"ס".

אנג'ל : "מצבו הכספי של ביה"ס ידוע. תביעות המורים גדלו לכן דרשנו כי השתתפות המוסדות תגדל ותהיה כמו במקומות אחרים בארץ. כואב לנו כי ועד הקהילה אינו משתתף בסכום הולם והפסיקו להשתתף בישיבות שלנו. נמצא שפה משותפת".

אדלסברכן : "מצער מאד כי נאלצנו לקרוא לאספה כללית ולהודיע להורים על המצב. שני המוסדות המקומיים שעליהם דאגת החינוך, השתתפו בפחות מהסכום הכללי של מס החינוך שהמועצה גבתה. לפי חשבוננו, הפסדנו 1500 לא"י מכספים אלו מאז קום המועצה. אנו מבקשים כי תשתתפו בתקציב בהתאם לצרכים".

קצנלן : "אדלסברכן לא בסס את טענותיו. גם גן ילדים נכלל בחינוך. אנו מוציאים 16% מתקציבנו לחנוך ותרבות. משלמים לביה"ס בדיוק את הסכום שאנו גובים ממס חינוך. אין אני רואה אפשרות להגדיל את ההקצבה".

לוינהרץ : "הסכומים שהכנסנו אינם דמיוניים. בק. חיים קבלו כבר בשנה שעברה סכומים גדולים מאלה".

גולדברג : "עלינו לתמוך רק בילדי הקריה בכתות עממיות. ביה"ס שייך לקריה רק בחציו. אילו הקטנו את ביה"ס לממדים של צרכי הקריה, היה המצב שונה. כדי לראות את השאלה באור נכון, יש לקבל תשובה ל3 שאלות. א'. האם ביה"ס הוא של הקריה או של המפרץ? ב'. מי הם בעלי ביה"ס? ג'. יחס ביה"ס לרשת החינוך".

גרושקביץ : "בקריה זו יש טנדנציה לשלול מהמועצה הכנסות. אין לכם כל בסיס חוקי לדרישות מופרזות. הקצבנו המקסימום שיכולנו. מכיוון שמצב ביה"ס קשה, יש לטכס עצה לתקן את הדברים".

זזובסקי : "אלמלא היו כאן אנשים מן החוץ, הייתי מגלה את כל הדברים שועד ההורים עושה. בכל אופן אומר, כי יחס ועד ההורים היה מאד בלתי הוגן לגבי המוסדות ולא נתנו לנו לבקר את ניהול הענינים".

אנג'ל : "ביה"ס שייך באופן פורמלי לאגודה. אנו משתייכים לרשת כמו כל בתיה"ס בארץ. בקשר לביקורת, חל שינוי לטובה. אין לנו מה להסתיר. כל אחד יוכל לבקר את הספרים והפעולות".

גרושקביץ : "שמענו את הדברים. על המועצה לדון בדבר. נשתתף באספות רק אחרי ישיבת המועצה שתחליט מי ישתתף ובאיזה תנאים. הרצון הטוב מצדנו ישנו ואני מקווה כי בשתוף פעולה נתגבר על הקשיים".

 על הפרק הבא, העברת ביה"ס מידי האגודה השיתופית לידי המועצה המקומית, בכתבה נפרדת.