חינוך - בי"ס ראשון "אחדות" - מנהלים ומורים - 1950 - 1935
הדיונים והעבודות לבנין ביה"ס מתעכבות, אך המלאכה להרכבת צוות המורים המיועד יוצאות לדרך.
ביום 25.08.35 דו"ח מבחני הקבלה למורים, סה"כ 12 מועמדים. "..אחרי בקרת תעודות המועמדים ושיחה על עברם, השקפתם ודרכי עבודתם בהוראה ובהתחשב בתנאים היסודיים של החינוך בקריתנו, חנוך לאומי כללי על יסודות המסורת, להזמין את ה' סלנט, ד"ר הלר, בן דוד וגב' וסרשטרום לשם התקשרות לעבודה (הראשון בתור מנהל והאחרונה בתור מורה וגננת)".
התקציב : ".. משכרת בהתאם לדרגת מחלקת החנוך : סלנט 18 לא"י (כולל תוספת עבור הנהלה), הלר 10, בן דוד 10, וסרשטרום 9, למזכירות 3, בסה"כ 600 לא"י לשנה. שכ"ד עם תקונים 240, רהיטים 25, שרות 80, שונות 50, בסה"כ 970 לא"י. הכנסות שכר למוד כ 800 לא"י, 200 לא"י ע"ח הקריה".
החלטה : אחרי שההנהלה שמעה על הצעדים שעשתה הועדה על התקציב, החליטה לקבל אותו. משאירה לעצמה הזכות להחליט בענין שכר למוד, הענינים הנוגעים לסדר הפנימי ולקבלת התלמידים.
ביום 22.06.37 מוסר היו"ר פרוש את "השתלשלות" הענינים בביה"ס והשלבים השונים בהתפתחותו : "בקשר לקבלת מנהל נתקבלו 4 הצעות ולאחר שנבחנו, נשאר כמועמד יחידי מר מזור. כדי להתחקות על טיב ביה"ס הוזמן מר מזור לטפל בענינים העומדים על הפרק ולהכין עבודה מסוימת בשביל ביה"ס. מתוך הדו"ח שלו נוכל לעמוד גם על אופיו וכשרונו".
זק : "על שאלתו של סלנט על סמך מה עומדים למנות מנהל אחר לביה"ס, יש לענות לו שהוא נתקבל לביה"ס בתור מורה ולא בתור מנהל, הענינים שהוא ניהל היו רק באופן זמני. אשר למנהל החדש האנפורמציה שאנכי קבלתי אינה מעודדת. האיש הוא בעל היקף רחב וישנן ספקות אם אפיו הרחב ירשה לו להצטמצם במסגרת הצרה של בי"ס".
זכס : "יותר מדי הננו שמים לב לביה"ס בו בזמן שיש ענינים יותר חשובים וחיונים לקריה. הצעד יש בו משום גרימת עוול קשה כלפי סלנט. במשך שנתיים הוציא לפועל עבודה ענקית ובתנאים קשים. הכנסת מנהל חדש עשויה ליצור אטמוספרה בלתי רצויה. ביה"ס הגיע לדרגה של 8 שנות לימוד וצריך להשאר במצב של בי"ס עממי ולעבור לרשת החינוך הכללית ואפשר עוד להסתפק בלי מנהל מיוחד. הצעתי להשאיר את המצב סטטוס קוו".
ברייטמן : "קבלת מורה רגיל אין הדבר כה רציני. אם הדבר נוגע לקבלת מנהל שצריך להיות הרוח החיה שבו והיוצר שלו, יש לנהוג זהירות כפולה. בענין זה צריכים להיות בטוחים ב100% שהאיש מתאים. אם האנפורמציה אודותיו מעוררת ספקות יש לפסוק לחומרא. להמשיך בחפוש אחרי מנהל טוב והדבר הזה לא יתכן שיעשה בחפזון".
לוטרשטיין : "לסלנט עוד לא נתנו את ההזדמנות להתמחות במקצוע ההנהלתי כי העסיקו אותו בעבודות משרדיות שגזלו את רוב זמנו ומרצו. המועמד החדש אינו מבטיח גדולות. אין להכניס שום שנויים לשנת הלימודים החדשה".
חסיד : "אין סלנט צריך להרגיש עצמו נעלב. הוא נתקבל בתור מורה ולא מנהל. מה שנוגע למר מזור, בתור מנהל ודאי שלא יתאים. אם לא יהיה מנהל אחר להשאיר את סלנט בתור מורה ראשי ולשחררו מתפקידים משרדיים".
גולדברג : "אינני יכול לחוות דעה בנוגע למועמד החדש כיון שאיני מכיר אותו. אינני מסכים לדעה שזה חסרון באיש אם רכש לו את נסיונותיו בחו"ל, זהו לא חסרון. רוצה לשמוע מפרוש מדוע מר סלנט אינו מתאים".
פרוש : "ענין קבלת מורים ופיטוריהם מסור תמיד לידי המנהלים והמפקחים. ענינים כאלה אינם מובאים בפני הציבור הרחב. אותו הדבר ביחס למנהל ביה"ס. הם באו לידי מסקנה שיש צורך במנהל לביה"ס וסלנט לא יוכל למלא תפקיד זה באותה הצלחה ששואפים אליה".
מחליטים : "במקרה שלא יזדמן מועמד מתאים ימשיך סלנט בתפקידו. יחד עם זה לשפר את מזכירות ביה"ס".
הדיון נמשך ב 13.07.37. פרוש : "הוברר שביה"ס זקוק למנהל מיוחד. הוחלט להעביר את שאלת מנוי המנהל למועצת הקריה. בדעה שיש למנות את מזור למנהל לשנה אחת לנסיון. ההכרעה בידנו".
מנדלסון : "ביה"ס צריך להיות מרכזי לכל המפרץ ולא בי"ס עממי. התלמידים צריכים לקבל מלבד חינוך אלמנטרי גם הכשרה מקצועית. יסודותיו 2 : כוון לאומי וכוון עבודה. נחוצים איפוא 2 כוחות, חינוכי מדעי והכשרתי מקצועי וזה יש לעשות בלי כל הזנחה נוספת. במינויו של זיגל הושגה המטרה הראשונה החינוכית. וחסר השני המקצועי. אני בא לידי מסקנא שהמנהל המקצועי המוכשר והמתאים ביותר הוא מזור ובלי היסוס אפשר לקבלו כמנהל לשנה. ברור שסלנט לא יוכל להיות מנהל בי"ס שאליו אנו שואפים לא יתכן שבי"ס כמו שלנו ישאר בלי מנהל. המתנגדים למועמדותו של מזור עליהם להביא הוכחות של ממש שלא יתאים".
ברייטמן : "דעתי ביחס למזור הנה שלילית. לא שמענו שהוא פדגוג. אנחנו זקוקים לא רק למנהל אדמיניסטרטיבי אלא גם למנהל פדגוגי והכשרון הזה אין למזור. כראיה, תשמש העובדה שבתזכירו הביע דעתו שבנוגע ללימודים אין לו מה להעיר. החומר שהוגש מלא וגדוש על יסוד בתי מלאכה ע"י ביה"ס וענינים כאלה, חסר לו העיקר".
זכס : "שמעתי על מזור בשטח הכספי הצבורי. אינני יודע אם כדאי לטפל במועמד שאישיותו מפוקפקת".
ברקוביץ : "אין להחליט בדברים כאלה על סמך דעתם של אנשים סתם."
שפירא : "בתזכירו נתן מזור תאור מלא גם מבחינה חנוכית. דעתי שמתאים לתפקידו ואיננו רואים יותר טוב ממנו".
מתקיימת הצבעה שתוצאותיה : 5 נגד מועמדותו של מר מזור, 4 בעדו, 2 נמנעו. המועמדות נפלה.
ביום 07.11.37 סיפור חדש. פרוש : "נתהוו גורמים שונים המעונינים לחוות את דעתם בעניני ביה"ס. האחד ועד ההורים השני ועד קרית ביאליק. ועד ההורים מציג דרישה שהוא יהא הפוסק בכל עניני ביה"ס ולא שהמועצה בעלת הסמכא היחידה, (בהמשך מתברר שיש אצל ועד ההורים נטיה לותר במקצת). על המועצה לדון בסמכות לועד ההורים. יש להקים ועד בשתוף כל הקריות שלא מתערב בענינים אדמיניסטרטיביים. ועד קרית ביאליק מעמיס עליו עכשיו את עול החנוך ורוצה מקום בהנהלת ביה"ס עם זכות דעה מלאה. נחוץ אם כן לדון בספוח לרשת הכללית".
ברקוביץ : "עד הזמן האחרון התנהל ביה"ס ע"י חלק מחברי המועצה והכל היה בסדר. עם התחלת השנה נתנו יד לשטן ומשהו התחיל תוסס. ועד ההורים צריך למלאת תפקידים מסוימים כפי שנהוג ביתר מקומות הישוב. התוצאות תהיינה חמורות אם הבעלות של ביה"ס תמסר לוועד. השנה במקרה הרכב הועד מוצלח, אבל יש לחשוש לבאות. יש מכתב מסלנט הדורש הוספה ויש מכתב מחבר המורים מלווה לראשון שבו תומכים המורים בדרישת סלנט. כל הטון מפיץ ריח של שביתה. שמעתי על הודעת מורים שרק סלנט יתאים להיות מנהל. מה למורים להתערב בענין מנהל? סלנט בכל הזדמנות מאיים בהתפטרות – אולי נקבלנה.
שפירא : "ביה"ס דורש גישה צבורית. צביונו של ביה"ס הובטח ע"י ההרכב האישי של המועצה. בזמן האחרון נתגלו פרצות, אלה אינן מכוונות לשם תיקונים אלא לשם חתירה וקלקול. בנוגע לועד ההורים סמכותו בעל זכות מיעצת, אין למסור לו בעלות ביה"ס. יש במוצקין הרבה דיירים שאנו לא מכירים ומי יודע לאן הללו נוטים. יהא זה אבסורד שהמועצה אשר טפלה כה הרבה בביה"ס והשקיעה הרבה מרץ וכסף, תשאר בתור גוף זר שתפקידו לספק כספים לפי צורך. יש להכריז חגיגית כי בידי המועצה הבעלות הבלתי מוגבלת של ביה"ס".
ביום 02.06.38, נדרש מנהל חדש לביה"ס, המועמד המומלץ הוא ד"ר יצחק שפירא. בהמשך מחליטים להוציא מכתבים למורים ובהם פרוט שעות העבודה הנדרשות והשכר שישולם עבורן. וגם... מי מהמורים ימשיך בעבודתו ומי לא.
ביום 14.06.38 חוזרים לנושא מנהל ביה"ס. שפירא : "מזמן גמל הצורך למנות מנהל מיוחד לביה"ס. גם סלנט מסכים שיש צורך במנהל. בנוגע לתקציב המנוי של מנהל לא יכביד עלינו יען שהמנהל יעסוק גם בהוראה".
פרוש : "העדר מנהל מיוחד לביה"ס פוגע קשה בהתפתחותו. המועמד הרצוי נמצא ויש לקבל החלטה חיובית".
ברקוביץ : "בענין מנוי מנהל לביה"ס קיים החלטה פרינציפיונית. אין צורך להחליט עוד פעם על דבר שהוחלט".
לוטרשטיין : "ביה"ס זקוק למנהל אדמיניסטרטיבי. אם נמסור למנהל גם ההוראה יסבול מה שאנו רוצים לתקן".
פרוש : "3 מועמדים היו, נבחר אחד. לפי כל הדעות מתאים ביותר". מחליטים בחיוב. שם המועמד נשאר חסוי.
ביום 16.06.38 "הוחלט למנות את מר יצחק שפירא בתור מנהל לביה"ס לשנת תרצ"ט כשנת נסיון".
ביום 04.07.38 נידון מכתבו של המורה זיגל המבקש לחזור בו מהתפטרותו. הדיון מתנהל ברגישות ובחשאיות בלתי מוסברת. מחליטים להעביר את ההחלטה הסופית לועד הפועל לאחר ברור עם ועדת ביה"ס. ביום 28.07.38 מתגלה הסוד. להלן הניסוח המקורי "מר זיגל עבר על גדר הנימוס המקובל בין מורה לבין תלמידות". בהמשך מתקיים דיון "פיקנטי" בין החברים ובסופו מחליטים להטיל על הד"ר בירם להיות הפוסק האחרון בענין. הישיבה מיום 08.08.38 מוקדשת כולה לנושא. החברים מתבטאים באריכות ובסערת רגשות. הד"ר בירם המליץ שלא להמשיך את עבודתו של המורה זיגל. חברי המשלחת קיוו להחלטה אחרת. המלצת הד"ר בירם נדחית ומחליטים לפנות אליו שיחזור בו מהמלצתו.
ב25.10.38, מחליטה ההנהלה באשר להוצאותיו של המנהל שפירא : "להודיע לשפירא שאנחנו מכירים בהוצאות הנסיעות בסך 3 לא"י, ואילו 10 לא"י הוצאות העברת הרהיטים לא נזקופן לזכותו, באשר הדבר איננו מקובל".
ביום 21.02.39 בעקבות בקשת סלנט להתפטר, מחליטים "לענות למר סלנט ולבקשו שימשיך בהוראה בביה"ס עד תקופת החופש הקיצי, כי הפסקת ההוראה באמצע השנה עשויה לפגוע קשה בביה"ס. לפיכך דוחה המועצה את ההתפטרות".
ביום 02.03.39 במענה לתשובת סלנט (?), מחליטים "לפנות למחלקת החינוך שע"י הועד הלאומי ולבקש אנפורמציה על אופן התשלומים שיש לשלם למורה העוזב עבודתו לפני גמר זמן הלימודים". ב 12.03.39 בהתאם לתשובה מחליטים "לשלם למר סלנט את החופש לפי דרישתו. התעודה הדרושה למר סלנט יתן ביה"ס".
ביום 03.08.39 לשלוח מכתב למר שפירא בו יבקשו להמשיך לכהן בתור מנהל ביה"ס גם להבא.
ביום 27.05.41 להזמין את מר בושקובסקי לעבודה קבועה בתוספת הערה כי מקווים שיגשים את התקוות המיוחדות שתולים בו בנוגע למסירות ודייקנות בהתאם לרוח ביה"ס. להזמין את מר זיגל לעבודה קבועה בתוספת הערות כנ"ל. כך גם מר שציגליק ומר פינס. בכל 4 המקרים להוסיף בכתב המינוי את ההערה – מובן שההתקשרות עם כב' נעשית בנחה שתנאי הזמן (מלה"ע השניה (מ)), יאפשרו את זאת. מר הולנד, וואהרמן, ורדי ורוזן, להזמין לשנת נסיון שלישית בתוספת אותה הערה. ולקבוע כי מדת העבודה תקבע רק עם פתיחת שנת הלימודים. גב' אפשטיין ומר כלפון וסופר, אותו נוסח בערך בלי התוספת שנת נסיון. גב' בריל וירקוני להפסיק ההתקשרות. מר סבוראי הדיון נדחה. כמו כן מציינים כי ביה"ס לא מצא את סיפוקו במורים ראשיים העשויים להיות לעזר להנהלת ביה"ס ודרושים שני כוחות נוספים שיתנו סיפוק בענין זה.
בנוסף מחליטים כי האגודה צריכה להיות מיוצגת בועדת הנהלת ביה"ס ע"י שני ב"כ, גרושקביץ ובן יהודה.
ביום 27.06.43 סערת רוחות. גרושקביץ : "מוסר, שהתקיימה ישיבה של ועדת ביה"ס. נפוצו שמועות שמנהל ביה"ס עומד להתפטר. המנהל הודיע שמציעים לו משרה בפרדס חנה בתנאים הרבה יותר טובים. המציע הוא ד"ר בירם. ועדת ביה"ס החליטה לשלוח משלחת לד"ר בירם. ד"ר בירם התלונן בפני המשלחת שאין התענינות בעניני ביה"ס, לישיבה שהוזמנה אצלו, לא באו. ד"ר בירם הבטיח להשפיע על המנהל שישאר בעבודתו כאן וצריך לקבל סגן למנהל. כתוצאה מבקורנו אצל ד"ר בירם שלח המנהל מכתב שהוא מוכן להמשיך בעבודתו. ועדת ביה"ס החליטה להוסיף לו 60 לא"י ע"ח השנים הקודמות".
ביום 02.07.44 גרושקביץ : "המנהל מר שפירא עוזב את משרתו, ד"ר בירם מקבל אותו לביה"ס הריאלי. ד"ר בירם הציע לנו מועמדים בתנאי שמר שפירא ישאר גם להבא המקשר והמפקח בין ביה"ס כאן וביה"ס הריאלי. היתה זאת הפתעה כי ד"ר בירם מסר לנו את זאת בתור החלטה. מתוך 3 מועמדים שהציע, יוצא שהכי מתאים הוא ד"ר לוינהרץ מנהל ביה"ס התיכון בטבריה. מתוך זה שהמנהל הוא חדש ואין לנו בטחון בו, רצוי שהקשר עם ביה"ס הריאלי ושפירא יהיה יותר אמיץ. בתנאי שבמקרה והמנהל החדש לא יצליח, יחזור מר שפירא אלינו.
נתקבל מכתב בחתימת יו"ר המועצה הדתית גולדנברג, בו מתנגדים למנוי לוינהרץ, כאילו שרוצים למסור את הנהלת ביה"ס לאיש אנטי דתי. אי אפשר להאמין שזה נכון, כי ד"ר בירם לא יציע לנו מועמד שכזה שבשום אופן לא יתאים לבית ספרנו. בישיבת ועד ביה"ס שהתקימה היום, הוחלט לדרוש מהמנהל החדש שעליו להמשיך באותו קו שהיה נהוג בביה"ס עד עכשיו".
הרב פוגלמן : "אינני דן על אישיותו של המועמד. מתנגד בפרינציפ לפיקוחו של ד"ר בירם לדעתי זה מיותר לגמרי. מתפלא שד"ר בירם ממנה מנהל בשבילנו. חושב שיש באפשרותנו למנות בעצמנו מנהל. יוצא שבית ספרנו הגדול והיפה נהפך לסניף של הריאלי בחיפה. למה לא הוכרז קונקורס (מכרז (מ)) בעיתונות? למה שמרו דבר כל כך חשוב בסוד? איפה נמצאים בוגרי ביה"ס שנמצאו כל הזמן תחת פיקוחו של הריאלי? לא למהר בקבלת החלטה על מנוי מנהל, זאת היא אחריות יותר מדי גדולה, והענין יכול להביא גם לידי פירוד בקריה".
ברייטמן : "קורא תיגר נגד מוסדות הקריה שהתנהגו בחוסר אחריות. נתקבלה כבר החלטה על מנוי מנהל, בו בזמן שאין האינפורמציה הדרושה על אישיותו. בשם ועד ביהכ"נ אמציא הרבה חתימות שיתנגדו למנוי הזה".
קפלן : "עובדה היא שביה"ס שמו הטוב הולך לפניו וזה בגלל פיקוחו של הד"ר בירם. זה משחק מסוכן, לא המנהל מנהל את ביה"ס אלא אלה שנותנים את הכיוון. ד"ר בירם שמכיר היטב את ביה"ס הציע לנו את ד"ר לוינהרץ ולפי האינפורמציה שקבלנו הוא מתאים בהחלט לתפקידו. הוא היה 8 שנים בעיר מדיפול, עיר חרדית בהחלט, ועכשיו בטבריה נמצא גם כן בין חרדים. דורש לא להכניס בלבולים בביה"ס שיעלה לנו ביוקר רב".
זזובסקי : "מכיר טוב את לוינהרץ, הוא דתי. כל מה שטפלו עליו – שקר. מבקש לאשר אותו בתור מנהל".
קצנלן : "קשה לעמוד על טיב הענין. ברייטמן איים וגם קפלן מאיים. מצד אחד שמענו שהמועמד הוא אנטי דתי ומצד שני קובעים את ההיפך. מציע שיתענינו מצדדים שונים על מהותו של ד"ר לוינהרץ".
גרושקביץ : "אין לחשוד במי שהוא בכוונה רעה, קל מאד לקלקל. כנראה שנמסרה אינפורמציה בלתי נכונה. היינו מוכרחים להחליט על מועמד במקום שפירא שהתפטר והיתה לנו האינפורמציה הכי טובה על הד"ר לוינהרץ. מרגיע את הנאספים ובטוח שכל הדבר הוא בסדר גמור".
מחליטים "לפי המלצת ד"ר בירם, מאשרים את מנויו של המנהל ד"ר לוינהרץ במקום מר שפירא".
ביום 21.01.46 מחליטים לאשר למורי ביה"ס זיגל, רוזן, שוחטמן, הולנד, ודוארמן קבלת מגרשים לבנין בתים בשכונה ולפטור אותם מכל תוספת תשלום שתתקבל מכאן ואילך. בישיבה מיום 19.01.47 מחליטים : "לתת למורי ביה"ס הנחה ממס מים לבנין בגובה של 25%".
ביום 17.09.50 מסלובטי : "יש לנזוף במנהל שאינו יכול לקבוע ענין באופן סופי ומוחלט".
פינקלשטיין : "להזמין את המנהל לישיבת המליאה וכאן נמסור לו את דעתנו. אחרי שמיעת הענינים של המורים הגובלים בקטנוניות. אני מטיל ספק גם ברמה הפדגוגית של ביה"ס. אני מציע להזמין אספת הורים ולברר את כל השאלות. כשביה"ס היה בהנהלת שפירא, היתה הרמה אחרת. את האשמה יש לתלות רק במנהל". החלטה "להזמין את המנהל".
המשך יבוא ......