נושא החינוך זכה לתשומת לבם המיידית של פרנסי הקריה. בראשית 1935 עת  התגוררו בשכונה כ-20 משפחות בלבד, הוקמה ועדת חינוך לקידום הקמת ביה"ס המקומי.

ב- 03.04.35, נאמר : "ההנהלה מבקשת מועדת ביה"ס להחיש פעולותיה ולהביא תכנית מסודרת להגשים את בנין ביה"ס".

 סיפורה של מערכת החינוך בקריה בכלל ושל ביה"ס בפרט, מתחיל בבית פרטי, בית משפחת רוטנברג בשד' השופטים 41. שישה ילדים מכל הגילים שהועסקו ע"י מורה אחת, רינה בו דויד. כל חצי שעה החליפה המורה את שני התלמידים והיתר שיחקו בינתיים בחול בחצר.

 בנין בית ספר אינו דבר של מה בכך גם כיום, על אחת כמה באותם הימים ובשכונה ההולכת ומוקמת יש מאין, מחוסרת נסיון ותקציבים. קצב ההתקדמות האיטי הביא ביום 19.05.35 ל"סקופ" הבא : "תושבי הקריה עומדים להתקשר עם ביה"ס ביאליק, שמורה מביה"ס יחנך במשך עונת הלימודים הנוכחית את הילדים של המקום וביה"ס מסכים לדבר והשתוו בנוגע למחיר שכר הלימוד 30 לא"י".

העצמאות המופגנת התקבלה במורת רוח ע"י ההנהלה שמחליטה : "ההנהלה ממנה את גרושקביץ ופרוש שיפקחו על מהלך החנוך הזמני ושישמרו על התקציב בהתאם להחלטת האספה הכללית. מה שנוגע לשיטת החנוך בכללה, אופיה וכוונה, תדון ההנהלה כשיגיע הזמן לכך".

 ביום 23.06.35 דנים בפעולה העצמאית שנקטו תושבי השכונה, "הובא לתשומת לב שביה"ס ביאליק כבר חכר דירה בשביל ביה"ס אצל ברזילי. להזמין את ברזילי ולדרוש ממנו שיסכם את החכרת הדירה לביה"ס. המועצה מביעה את מחאתה הנמרצת כלפי אנשים בקריה אשר הרשו לעצמם לנהל מו"מ עם ביה"ס ביאליק מאחורי גבם של המוסדות".

בהמשך, מדווחת ועדת ביה"ס על התקדמות המו"מ עם הד"ר בירם.

צ'רבינסקי : "בענין ביה"ס טפלנו ברצינות גמורה ויש לקוות לתוצאות רצויות. מעשה ההתקשרות עם בי"ס ביאליק מזיק לנו. להזהיר היוזמים הבלתי קרואים שיסתלקו מהפעולה העצמאית שלהם כי היסוד שלנו הוא בי"ס צבורי".

 ביום 11.07.35, טוען ד"ר בירם כי השטח לבנין ביה"ס אינו מספיק, ממליץ להפקיע מגרשים נוספים ולהתקשר לקבלת תמיכה מהועד הלאומי. באותו יום בהנהלה מתנהל דיון שעיקריו, שטח מתחם ביה"ס, גודלו הפיסי של המבנה, משא ומתן עם האדריכל לב.

מנדלסון : החלטנו לבנות 6 כתות, מזכירות וחדר מורים, ביחד 8 חדרים. אין זאת התכנית השלמה. הזמנו את לב, בכדי לדבר איתו על התנאים.

לב : הכינותי תכנית כללית ולא לפי רגע.

ברייטמן : האם בהתחשב עם גודל המגרש ?  לב : לא

מנדלסון : יצטרכו להוסיף עוד ארבעה מגרשים. אחרת אי אפשר.  לב : מקריא חוזה שעל פיו יקבל 6%.

גבירצמן : מציע 5% עבור ביה"ס ועוד 4% לכשיבנו בית כנסת.

מנדלסון : 5% משתי העבודות.  לב : מסכים ל 6% ביה"ס, ו5% בית הכנסת בתור תרומה.

גבירצמן : יגש לסדור התכנית של ביה"ס.

 ביום 24.07.35, דיון בתקציב ביה"ס לשלב ביניים בו יתקיימו הלימודים בבית ברזילי, מכאן סעיפי תקציב כגון: שכר דירה או רכישת "בתי כסא" (אסלות). שלב שני תקציב לבניית משכן קבע.

מנדלסון : הריאלי מסכים לתת לנו עצות אבל לא לקחת את ביה"ס ברשותו. בקר כבר הרופא הממשלתי וביום א' נחתום חוזה על 150 לא"י. רהיטים הזמנו 50 קומפלקטים עבור 100 ילדים.

5 מורים (עם מורה ראשי) -.650 לא"י, רהיטים -.80, שכר דירה -.150, שרות -.80, שונות -.30, סה"כ -.990.

הכנסות שכר לימוד במכינות א-ב -.8 לא"י, במכינות  ג-ד -.10, ביתר הכתות -.12.

יוצא באופן ממוצע 9 לא"י, 100 ילדים 900. יש לאשר 200 לא"י נוספים. השנה יהיו בקריה 120 בית, ז"א 150 משפחות, יש לקוות 120 ילד.

ברקוביץ : אם נכנס לרשת, החשבון בסדר. אם לאו, צריכה לפול ההחזקה על ההורים, בנין ביה"ס כולל רהיטים.

פרוש : השנה מהתקציב אי אפשר לקחת. כי 2000 לא"י זה רק עבור הבנין. מציע לאשר 200.

גבירצמן : להזמין רהיטים בגבול 80 לא"י ושיתאימו לבי"ס הגון.

מנדלסון : בתי כסא צריכים לעלות 60-50 לא"י. יש לתבוע חצי מבעל הבית.

 ביום 29.07.35, הבחירה האפשרית לפתיחת ביה"ס היא ביתו של ברזילי (שד' גושן 17). אבל......

מנדלסון : נעמוד בלי דירה עבור ביה"ס. ברזילי דורש 180 לא"י שכ"ד. עלינו לתת תשובה. מלבד זאת תעלה האינסטלציה 60 לא"י.

ברייטמן : ניקח שתי דירות. השנה לא יהיה נוח.

מנדלסון : מתפטר מועדת ביה"ס. (המשך בדף הבא)

ברייטמן : נכניס למגדל המים 200 לא"י עבור ביה"ס ואחר כך נשתמש בזה בתור משרד.

ברקוביץ : ניתן לפלוני ההולך לבנות, סכום ידוע שיבנה לנו דירה עבור ביה"ס.

קפלן : לדרוש מקודם 150 לא"י וכעת 180, זוהי דרך לספקולציה. הצעת ברייטמן יותר נוחה.

מנדלסון : ישנה ועדה עבור ביה"ס והיא קומפטנטית איפה ומה לבנות. אני מתפטר מועדת ביה"ס. (מסתלק).

ברייטמן : ברזילי דורש 180 לא"י שכ"ד ועוד 60 לבתי כסא. זה יותר מדי. הועד אינו מסכים להעלאת 30 לא"י. ישנה הצעה לסדר בי"ס במגדל המים. האם יש אפשרות לכך?

ברקוביץ : כן עד 100 מ'.

פרוש : נחוץ לפתוח את ביה"ס בעוד חודש וחצי. אם נאחר נפסיד גם שכר לימוד ולא נוכל להתקשר עם מורים.

גרפינקל : יכולים לעשות זאת במשך חודש.

פרוש : עד שנקבל רשיון מהממשלה יעבור חודש.

 ביום 01.08.35, הדיון נמשך למרות ש"כמה" חברים נעדרים. מנדלסון : צריכים לגמור עם הדירה, היא היחידה שיש, אם לא נגמור נשאר בלי דירה. בנוגע לרהיטים הצענו תקציב של 180 לא"י אבל לזה יש עוד זמן.

קפלן : לקבל החלטה בעד הדירה ואחר כך להחתים את יתר החברים על החלטה זו.

ברייטמן : מסכים להצעה, אבל יבואו אחר כך חברי ההנהלה ויגידו שלא הייתה לנו הרשות לקבל החלטה.

מחליטים : להתקשר עם ברזילי על סכום של 180 לא"י לשנה עם התיקונים על חשבוננו.

ברקוביץ : בנוגע לרהיטים יש לנו חברים נגרים וצריכים לפנות אליהם ולבקש הצעות. ההצעה מתקבלת.

 ביום 08.08.35, לאור הלחץ הציבורי וחוסר שביעות רצון מאי קידום הנושא.

מנדלסון : מפריעים לועדת ביה"ס לעבוד.

גבירצמן : יש לקרוא לאספה כללית כי האנשים חושדים בנו. אמרנו לקרוא אבל לישיבת ועד סגורה.

ברקוביץ : מכיוון שנוכחנו כי הבריכה אינה מתאימה לביה"ס, אישרנו 180 לא"י לשכירת בית ברזילי.

מנדלסון : באתי במגע עם נגרים. הזמן עובר ויש לגמור. תמסרו לועדת ביה"ס ייפוי כוח לגמרי.

 ביום 18.09.35, מתקבלות הסקיצות לבנין ומחליטים :"לבחור בוועדה אשר תטפל בקביעת הצורה המסוימת של ביה"ס ודרגת גינונו".

 ביום 25.09.35, לא הכל הולך "חלק". מנדלסון : "...ועד המקום טוען שהוא המחליט. המצב שהתהווה קשה מאד, אחד האנשים הגיש את התפטרותו. את השגיאות יש להרחיק ומיד לשם הרחקת הניגודים. יש לצרף לועדת ביה"ס 2 ב"כ מהמקום עד שיווצר ועד הורים נבחר". גם התקציב "בעייתי" ומצביע על גרעון שיש לממן מהקופה.

בהמשך צפה בעיית ה"תקשורת" בין גופי הניהול השונים בשכונה : "חברי ההנהלה הביעו דעותיהם שהפעולות הסמפירטיות של ועד המקום יביא נזק לעניני השכונה ע"י הכנסת דיסהרמוניה ובעיקר התבלט הדבר הזה בענין החינוך". "להודיע לועד המקום שהענינים האדמיניסטרטיביים והכלכליים ינוהלו ע"י ועדת ביה"ס בשתוף פעולה עם ב"כ ועד המקום, אולם בענינים הפדגוגיים הסמכות העליונה תשאר אך ורק בידי ועדת ביה"ס". 

 ביום 16.01.36, מתמרמרים ההורים על ההנהלה בשל העיכוב בבנייה, וכי לא נועצים בהם ולא מתחשבים ברצונותיהם. גרושקביץ משיב כי ההנהלה מעכבת רק פעולות שנעשות מבלי שאושרו על ידה.

סלנט מציג תמונת מצב : "ביה"ס מכיל 5 כיתות, במכינה א' לומדים 25 ילד, ב' 15, ג' 21, בכתה א' 15, כתה ב' 8, בגן לומדים 19 ילד ובסה"כ 103 תלמיד. מהם מתושבי הקריה 65 ומחוץ לקריה 38". מספר המורים ארבעה במשרה מלאה, אחד במשרה חלקית וגננת אחת".

בהמשך נדון הגרעון התפעולי של ביה"ס והמחלוקת הנצחית על אופן ניהולו. מחד דרישת ועד ההורים והועד המקומי לאוטונומיה מוחלטת, מאידך רצון ההנהלה לפקח על ההוצאות הכספיות ואפיונו הפדגוגי של ביה"ס. כמעט כרגיל, מתפשרים.

לדוגמא, ביום 29.01.36, כאשר סלנט מבקש תוספת לשכרו כמנהל בית הספר בנימוק : "...המשכורת שהוא מקבל זעומה מאד וחברי הועדה לביה"ס הבטיחו לו הוספה". ההנהלה דוחה את ההחלטה עד לאחר האספה הכללית.

 הלחץ הציבורי עשה את שלו וביום 06.02.36, נפתח חשבון עבור בנית ביה"ס ומופקד בו סכום של 1471 לא"י. מחליטים לפתוח הצעות הקבלנים, בתוך שבוע ימים. ביום 03.03.36, מפורטות הצעות הקבלנים.

"מוגשים לעיון 2-3 הצעות כדלקמן: א' קבוצת "אנק", לפי הצעת המחירים שלה יעלה הבנין ל – 3203 לא"י.

ב' קבוצת מרץ 3446 לא"י. ג' דוניה קטינקא 3339 לא"י.

הערות : "מרץ" יכולה לתת קרדיט על מחצית הכסף ל2.5 שנים, "אנק" – ל5 שנים, דוניה קטינקא ל5 שנים ויותר.

גרושקביץ : "אפשר להשיג ההלואה מהסוכנות היהודית וכך תהיה לנו יד חפשיה בפעולת בנין ביה"ס".

מחליטים : "ההנהלה מוסרת את הסמכות לועדת ביה"ס להחליט בשאלת מסירת הבנין של ביה"ס ומביעה את רצונה שהוועדה תתאסף מחר בערב בנוכחותו של ד"ר בירם". גרושקביץ מקבל על עצמו להוציא לפועל את ההחלטה.

בישיבה מיום 09.03.36, מסתבר כי הסוכנות נענתה לבקשה והעניקה הלואה בסך 2000 לא"י לבנין ביה"ס. כך מתבטל הצורך בהלוואות ומחליטים לפנות לקבלנים לקבל הנחה מהצעות המחיר המקוריות בגין תשלום מזומן.

 ביום 24.03.36, נבחרת קבוצת "אנק" לבנות את ביה"ס.

מחליטים "לקיים את טכס הנחת אבן הפינה לביה"ס ביום ב' של חול המועד פסח 09.04.36".

 לשאלה האם הלחץ הציבורי והעובדה כי התאריך לאספה כללית ובחירות לוועד, (עליהם הוחלט כבר בדצמבר 1935), גרמה לדחייתם לשבוע שלאחר קבלת ההחלטה הנ"ל, אין תשובה בפרוטוקולים.  

 פרויקט ביה"ס יצא לדרך, אך כבר ביום 29.04.36, נתקלים בבעיות. הבניה מתעכבת עקב "מחלוקות" בין האדריכל לב לבין הקבלן קבוצת "אנק", בגין שינויים של הרגע האחרון בתכניות. הקבלן מטיל את האחריות על ההנהלה מאחר והאדריכל פועל מטעמה. לא זו בלבד, אלא שיש גם מחלוקת בין האדריכל מטעם ההנהלה לבין המפקח על הבניה מר צ'רבינסקי גם הוא מטעמה.

פרוש : ישנם חלוקי דעות, הראשון נוטה לבנות קירות ידועים מסיליקט והשני תומך בשטה הקודמת – בטון. יש להסכים שקיר אחד בין שתי כתות יבנה בצורה כזאת שאפשר יהיה לקפל אותו, כי נחוץ לנו אולם גדול.

אטקס : הלקוי העיקרי שלנו, שהחוזים שאנו עושים לא מגינים במידה מספקת על האינטרסים שלנו.

אלנבוגן : ברור שהתכנית והקירות החיצוניים לא נשנה. בנוגע לקיר מתקפל לקבל הצעה ברורה ולדון עליה.

ברקוביץ : לשלוח לאדריכל לב התראה שניה על זה שהוא מעכב את הבנין.

החליטו : לא להסכים לשינויים העלולים לעכב העבודה. צ'רבינסקי מפקח על יחיד. מכתב התראה לאדריכל כולל נזיפה כי היה צריך לתכנן את צעדיו מראש ולא במהלך הבניה.

 ההנהלה מנצלת את ההזדמנות לדאוג לתושבי הקריה : "להודיע לקבוצת "אנק" שלא תתקשר עם קבלני משנה בעבודות ביה"ס, עד אשר יבדקו הצעות החברים שלנו".

 ביום 02.07.36, לקראת השלמת הבניה נערכים ליציאה מביה"ס הזמני בבית ברזילי : "בקשר לעזיבת בית הספר את בית ברזילי, להכניס את התיקונים הדרושים כפי שמטיל עלינו החוזה".

הבניה נמשכת ובמקביל מתעורר הצורך למימוש ההלוואות לתשלום לחברה הבונה.

ביום 06.08.36 וגם ב 23.08.36, דנים במקור ההלוואה הנוח והמשתלם ביותר, כולל האפשרות למשכון המגרש והמבנה לטובת ההלוואה. הדיון גולש גם לישיבה מיום 24.09.36.

 ב14.09.36, ישיבה מיוחדת לנושא ביה"ס. מתברר כי הפעלת ביה"ס לא הייתה גרעונית ונשארו עודפי תקציב. מתקבלות מספר החלטות :

שמש לביה"ס – "לאחר ברור טיב המועמדים החלט לקבל בתור שמש לביה"ס את מר לנצר. עליו לעבוד 3 חדשים בתור נסיון ויצטרך להביא תעודת רופא, לכשהניסיון יצליח תקבע לו משכורת בהתאם לדרגה הנחוצה במקצוע זה".

שימוש חריג במבנה ביה"ס – "בהנחה שביה"ס מיועד אך ורק למטרתו העקרית החנוכית, מחליטים שביה"ס אינו יכול לשמש כמקום פומבי איפה שאנשים יתאספו לפי ראות עיניהם. ביה"ס יעמוד תחת פקוח מתמיד של ההנהלה ורק הממונים יוכלו להחליט בדבר מסירת אולמי ביה"ס למטרה אחרת".

מס בריאות – "לשם בקורת על בריאות החניכים והבטחת התקציב הדרוש, להטיל על הורי התלמידים תשלום בריאות של 250 מיל לשנה".

הוזלות בשכר לימוד – "על ועדת ביה"ס לעיין בחומר זה ולהביא לידי מסקנות מסוימות".

עבודות שונות –  1) את האצטבאות (מדפים (מ)) לעשות מברזל.

                       2) הכולבים (קולבים (מ)) למסור לאותה חברה שעושה את הלוחות.

                       3) פעמון חשמלי רגיל שלא יעלה ביוקר.

 ב29.09.36, בשעה טובה ומוצלחת : "לקבל את בנין ביה"ס מחר בשעה 3 בנוכחות חברי ועדת בנין ביה"ס עם האדריכל לב".

 ב06.10.36 : "לחגיגת הסיום של בנין ביה"ס שתתקיים במוצאי שמחת תורה, מקציבים סך 10 לא"י".

ב11.10.36 : "לשלם למזמרים 4 לא"י בעד השתתפותם בנשף הסיום". וגם ... "לקנות אצל קוזלוב רהיטים לביה"ס בסכום החוב שהוא חייב שכר לימוד בעד השנה שעברה ובעד השנה הנוכחית".

 ב15.10.36 : "להזמין 25 קומפלטים נוספים בשביל ביה"ס. למסור את ההזמנה לנגרים חברי הקריה שיש להם ילדים בביה"ס, בכדי שמסכום ההזמנה אפשר יהיה לנכות את שכר הלימוד שהם חייבים". וגם : "ההנהלה מסכימה בפרינציפ להתקשר עם מחלקת ההגיינה שע"י הדסה שתטפל בהיגיינה של ביה"ס". 

 ביום 14.02.38 "להודיע להנהלת ביה"ס בנוגע לתלבושת האחידה, לקבל הצעות לתפירה מחברי הקריה".

 ביום 08.06.38 החלטה "המועצה בוחרת במר שפירא בתור ב"כ המועצה בועדה המכינה את טכס הגמר למחזור הראשון של בית ספרנו".

סוף !