מעטים זוכרים, כי ביה"ס השני שקם בקרית מוצקין, היה בי"ס דתי. מעטים יותר זוכרים את שמו – ביה"ס תחכמוני. הנטייה היא לראות בביה"ס מצפה (ע"ש מנהלת ביה"ס מינץ פנינה), כביה"ס הדתי הראשון בקריה.
למעשה החל ביה"ס מצפה לפעול רק בשנת 1952, כיתה אחת, מורה אחת הגב' שרה בילגרי. שנה אח"כ נוספה כיתה ומנהלו הראשון של ביה"ס היה מר משה צדרבוים. בפועל, ביה"ס מצפה הוא גלגול מאוחר של ביה"ס תחכמוני.

מקור השם במאה ה-13, אצל המשורר והמתרגם יליד ספרד, יהודה אלחריזי. בשנות ה20 לחייו יצא לסיור בארצות המזרח, והגיע עד ירושלים, דמשק, בגדד ועוד. בשירתו תיאורים משדה הקרב, סערות ים ותיאורי טבע הכל בעברית. רוב יצירותיו נכתבו בתוך מסעותיו, בהן "ספר תחכמוני" ותרגומו מערבית לעברית ל"מורה נבוכים" של הרמב"ם. (יש האומרים כי "תחכמוני" היה שם החיבהכינוי שניתן לרמב"ם). ספר תחכמוני, ספר המקאמות הראשון בעברית, מתאר בסיפורים מחורזים את הקהילות היהודיות בהן ביקר, ומהווה מקור מידע חשוב על חיי היהודים ותרבותם במאה ה-13.

מייסד ביה"ס תחכמוני חנוך צדרבוים, זכה לתמיכת הרב מרדכי פוגלמן, שפעל בענין אצל ראש המועצה גרושקביץ. הקמת ביה"ס הייתה מעט "מחתרתית" ולא זכתה לתמיכה ציבורית מקיפה. יתרה מכך, בעקבות הקמתו התקבלה דרישה להקמת בי"ס "זרמי" נוסף, שיזוהה עם ההסתדרות ומעמד הפועלים החילוני. למותר לציין כי בקשה זו לא התקבלה.
להלן השתלשלות הענינים מ"תחכמוני" ל"מצפה".

ביום 29.05.49 דיון בתקציב, ברייטמן : "להוסיף הקצבה לבי"ס תחכמוני 600 ל"י".
סגל : "בקשר לבי"ס תחכמוני איננו יכולים לדון היות ואין לנו כל בקורת על מוסד זה. יש להקציב 100 ל"י לשנה".
החלטה "להקציב לביה"ס תחכמוני 150 ל"י".

ביום 11.09.49 דיון מחודש בתקציב, כהן : "בקשר להקצבה לבי"ס תחכמוני, אני מביע התנגדות מוחלטת. ביה"ס הקיים יכול וצריך לספק את דרישות כל הזרמים בקריה. גם ההסתדרות יכולה לדרוש פתיחת בי"ס לילדי עובדים עם הצדקה גדולה משל הפועל מזרחי המהווה מיעוט במקום".
גרושקביץ : "איני מתנגד לביה"ס אולם אני מוצא שהמסגרת הקיימת היתה יכולה לספק את דרישות החוג הדתי. אולם מאחר והם למעשה קיימים, אי אפשר למנוע מהם הקצבה".
נערכת הצבעה ברוב 7 בעד ו1 נגד מאושר התקציב החדש. גרושקביץ : "אני מבין שכהן הצביע נגד מאחר והוא מסתייג מסעיף שרותי הדת וההקצבה לבי"ס תחכמוני. לכן אני מבקש הצבעה נוספת לאשור התקציב ללא סעיפים אלה.
נערכת הצבעה "בעד אשור התקציב בכללו ללא שרותי דת ובלי הקצבה לבי"ס תחכמוני הצביעו 8 (כל הנוכחים)".

ביום 27.11.49 חלפון : "בריטמן הודיע שביום חמישי בבוקר נכנס ביה"ס תחכמוני לאולם המועדון. אנשי מכבי הודיעו, כי הם רוצים להוציא את הרהיטים של ביה"ס מהאולם, היות ופלשו בלי רשות לאולם שהובטח למכבי. יעצתי לא לעשות זאת. ביום שישי בבוקר למחרת הודיע ברייטמן שדלתות האולם סגורות וילדי ביה"ס לא יכולים להכנס. ב"כ ביה"ס חנוך צדרבוים הודיע, כי הוא מתכונן לשבור את המנעול ולהכניס את תלמידיו. מנעתי ממנו לעשות זאת והסכמתי להיפגש עם ב"כ תחכמוני בנוכחות יו"ר המועצה המקומית גרושקביץ, בביתו של הנ"ל ביום שבת.
בפגישה שאלתי אותו, על סמך מה מסר את אולם המועדון לביה"ס תחכמוני, בלי רשות בעל הבית והוא, האגודה. גרושקביץ נתן תשובה כזאת : אי אפשר לעמוד מרחוק ולא לעזור לביה"ס תחכמוני, היות והוא מאושר ע"י הממשלה. הצעתי שאם ככה הוא הדבר, להעמיד לרשותם חדר בביה"ס הכללי. גם הוא וגם ב"כ ועד ההורים של ביה"ס, נקטו בעמדה מנוגדת להצעה זו.
עכשיו במצב הנוכחי, אני ממליץ בפני המועצה, עד שימצא פתרון אחר למקום לימודים לילדי ביה"ס תחכמוני, להרשות להם באופן זמני להשתמש באולם זה. לעשות איתם חוזה ולדרוש מהם תיקונים, היות והאולם נמצא במצב רעוע מאד".
גרינברג : "אני בפרינציפ מתנגד לביה"ס הזה. הם פלשו לרשות לא שלהם ולכן צריך להוציא אותם".
ווהל : "אני מונה עצמי בין המתנגדים. לדעתי אין מקום לביה"ס הזה. המקום אינו מותאם לבי"ס. אבל ביה"ס הוא עובדה ולא יעלה על הדעת שאנחנו בתור הציבור, נוציא ילדים שאין להם מקום ללימודים. זה בלתי אפשרי. עם כל ההתנגדות לביה"ס, אינני מוכן להוציא את הילדים מהאולם".
פיגנבלט : "ביה"ס הוא מקום תורה ל-50 ילדים. זה דבר גדול ומי מוכיח שהם פלשו? צריך לעזור להם".
גרינברג : "אם האגודה מסכימה שביה"ס ישוכן באולם, צריך לעשות חוזה ולא ללכת סחור סחור".
ווהל : "יש לקבל מהם מכתב המכיר בהתחייבויות כלפינו בנוגע להחזקת הבנין במצב טוב".
החלטה "למסור באופן זמני את האולם לביה"ס תחכמוני ולעשות איתו חוזה".

בהמשך הישיבה דיון ב : "בקשת ביה"ס תחכמוני להקצות להם מגרש בשביל ביה"ס".
חלפון : "שאלת המגרש התעוררה בפגישה, הבטחנו להם לתמוך בהשתדלותם אצל הקק"ל".
ברקוביץ : "להקצות להם מגרש כמו שהקצינו לארגון אמהות עובדות".
החלטה "מאשרים את ההבטחה לתמוך בבקשתם אצל הקק"ל, להקצות מגרש לביה"ס".

ביום 28.02.50 גרושקביץ : "ועד הפועלים בקרית מוצקין, הגיש בקשה לבי"ס של זרם העובדים. איני יודע מדוע הם באים בדרישה לבי"ס מיוחד. אם היו טוענים כי ביה"ס שלנו אינו פותח את דלתותיו בפני ילדים או מטעמי אידיאולוגיה, אז הייתי מבין ותומך בבקשתם. אולם רק כדי להכניס את הזרמים למקום, איני רואה בכך נימוק מספיק. לפני החלטה, אני רוצה לברר אם באמת יש צורך והצדקה לדרישתם".
זקס : "יש לאשר את בקשתם, כל זמן שקיימת שיטת הזרמים. גם בבי"ס זה מקבלים חינוך יהודי ציוני".
חשמן : "מתוך אי כבוד לשני בתי הספר, אני אומר כי ועד הפועלים אינו מוצא את סיפוקו בביה"ס הכללי".
כהן : "אני חבר ועד הפועלים. דנו בשאלת הזרמים מזמן, אולם לא רצינו לעורר את הבעיה. אבל אם יש זכות קיום לבי"ס תחכמוני, אין אנו רואים את זכותנו פחותה. אנו מסכימים לבטל את דרישתנו רק אם יבוטל ביה"ס תחכמוני".
ברייטמן : "הויכוח בשאלת הזרמים אינה מכוונת נגד מישהו. עוד מימי אברהם אבינו, התקיימו בתי ספר שהתפללו בהם, לכן מצאנו צורך בבי"ס זה".
גרושקביץ : "טפלתי בשאלת בי"ס תחכמוני. בתוך המו"מ הובאו נימוקים ששכנעו אותי, אבל בכל זאת מסרתי את השקפתי כי עמדתם יכולה לגרום נזק בשטחים אחרים. אני מבין את רגשות הורים דתיים ויש להם זכות לתת לילדיהם חינוך דתי. בכלל אני חושב, כי במהפכה המדינית שלנו אין מקום לזרמים. אי אפשר לדאוג לקומץ, אלא לעם כולו. יש לתת חינוך לכל ילדי ישראל. אמרתי לרב כי עליו לדאוג לכל הקהילה. תמיד התגאינו בזה שביה"ס שלנו אינו משתייך לאף אחד מהזרמים, על שני הצדדים להתחשב בזה, בעיקר שישנה עכשיו מלחמה לבטול הזרמים. אני מציע לא לקבל החלטה הערב, לא מסיבה כספית אלא מסיבה שהשאלה נמצאת בדיון בכנסת וגם במקום מתנהל מו"מ".
כהן : "בבי"ס לילדי עובדים מקבלים חינוך אחר, גם אנו יכולים לטעון כי ביה"ס הכללי אינו מספק את דרישותנו".

ביום 11.05.50 החלטה "להודיע למחלקת החינוך כי לא נקבל על עצמינו את אחזקת ביה"ס תחכמוני".
ביום 01.06.50 דיון בתקציב, גרושקביץ : "בקשר לבי"ס תחכמוני, אין מספר ילדים מספיק לפי החוק וזו עמדתנו. אולם קבלנו הוראה ממחלקת החינוך כי ביה"ס תחכמוני הוא מוכר וכי עלינו להחזיק אותו. עומדת השאלה שאם נתעלם מדרישת הממשלה, תוכל הממשלה לאחוז נגדנו באמצעים. לדעתי אין לנו כל ברירה אלא להוסיף סכום מספיק להחזקת ביה"ס הזה. ולדרוש מהממשלה להחזיר לנו את הוצאות".
חשמן : "יותר טוב שנעשה חשבון מה עולה לנו ילד בביה"ס שלנו ונשלם סכום זה עבור כל ילד מתושבי הקריה".

ביום 31.08.50 "בקשת מורי ביה"ס תחכמוני לתשלום משכורותיהם בתקופת החופש אושר ברוב קולות של 5 נגד 4. אולם יש להודיע לגורמים המעונינים כי המועצה מתנגדת באופן פרינציפיוני לקיום כל בי"ס מאיזה שהוא זרם".

המשך יבוא .....