שטחי העיר מהווים בין השאר בית גידול למגוון רחב של חיות בר (יונקים, עופות, זוחלים, דו-חיים וחרקים). עם הזמן התפתחה העיר מערבה ומזרחה אל תוך בתי הגידול הטבעיים של בעלי החיים, והקרבה של תושבי העיר לחיות הבר המתגוררים באותם שטחים הלכה וגברה. מפגשים יום יומיים עם חלק מבעלי החיים נראים לנו טבעיים לחלוטין אך קיימים גם בעלי חיים אשר המפגשים איתם הם נדירים יותר וגורמים לעיתים לבהלה בקרב הציבור שלא לצורך. 
הכרת בעלי חיים הללו ולימוד תכונותיהם יביאו להבנה כי במקום להירתע מהם חובתנו לכבד ולהגן עליהם אחרת ייעלמו חלילה מנוף עירנו.


תפקיד השירות הווטרינרי העירוני בטיפול בחיות בר – כל חיות הבר במדינת ישראל שהינם יונקים, ציפורים , זוחלים או דו חיים  מוגנים על פי חוק להגנת חיית הבר. חלק משאר בעלי החיים כדוגמת דגים, אלמוגים וכו' מוגנים על פי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים). החוקים מגדירים את רשות הטבע והגנים כגורם האחראי לשלומם של חיות הבר ואוסרים פגיעה בהם לרבות לכידתם. רק מספר מצומצם של בעלי חיים מוגדרים על פי חוקים אלו כבעלי חיים מזיקים לדוגמא חולדה , שניתן ללכוד אותן ללא היתר. גם בעלי חיים שמוגדרים כפולשים או מתפרצים (כפי שמוסבר בהמשך) הינם מוגנים על פי חוקים אלו.
לפיכך, במרבית המקרים, הטיפול בחיות בר בקריית מוצקין מכל סיבה שהיא מצריכה היתר מטעם רשות הטבע והגנים. השירות הווטרינרי העירוני עובד בשיתוף פעולה צמוד עם רשות הטבע והגנים ובמקרים רבים מסייע בשטח הרשות לשמירה על הטבע העירוני וטיפול בקונפליקטים הנגרמים בין חיות בר לבין פעילות של תושבים מתוך מטרה להגן על חיות הבר ועל התושבים. רשות הטבע והגנים אחראית לספק לשירות הווטרינרי העירוני הנחיות מקצועיות וסיוע במידה ואין אפשרות מקומית לטיפול בנושא שעניינו חיות בר. עיריית קריית מוצקין  מסייעת לרשות הטבע והגנים על ידי קליטה של חיות בר פצועות שאינן מצריכות לכידה, ייצובן במרפאה העירונית והעברתן לטיפול בבית החולים לחיות בר שממוקם בספארי ברמת גן. מידי שנה מטופלים בשירות הווטרינרי עשרות חיות בר באופן דומה.
כמו כן השירות הווטרינרי מסייע בפיזור פיתיונות כנגד מחלת הכלבת לחיות בר. השירות הווטרינרי העירוני פועל באופן קבוע בהסברה לתושבים לגבי חשיבות השמירה על חיות הבר ועל הטבע העירוני.

אם אתה אוהב אותי , אל תאכיל אותי – מתן מזון לחיות בר עשויי להוות טרגדיה עבורם. בעולם וגם בישראל מתועדים מספר רב שלמקרים הזנת חיות בר עשויה להיות קטלנית ולא מתאימה לבעלי החיים ולפגוע בהם בפני עצמה. אולם ,הנזק העיקרי שנגרם הינו ההשפעה האקולוגית שמובילה לכך שחיות הבר נעשות תלותיות במזון שמקורו אינו טבעי ולפיכך משנות את אורח החיים הטבעי שלהם. הזנת חזירי בר למשל עשויה להפחית פחד טבעי שיש לחיות אלו ולגרום להן לשוטט בשטחים בנויים. מכיוון שאלו חיות גדולות שעשויות לפגוע באדם במצבים קיצוניים ועשויות לגרום לתאונות דרכים או מטרד, תופעה זו אינה רצויה ובסופו של דבר הקורבן הופך להיות החזיר עצמו ! דוגמא נוספת הינה הזנה של יאוריות מצריות שמקרבת אותן לאזורים בנויים וחושפת אותן לפגיעה מסכנות הקיימות בסביבה עירונית כדוגמת תאונות דרכים.
יש לציין שמקרים רבים גם הזנה שאינה מכוונת לחיות בר עשויה להשפיע עליהם למשל כאשר מאכילים חתולי רחוב בצורה לא אחראית וללא מבוקרת. קיפודים למשל, נמשכים לפינות האכלה של החתולים ולפיכך רבים מהם סובלים מהשמנת יתר וממחלות מדבקות המועברות להם מקיפודים אחרים ומחתולים עקב החיכוך הקיים במקום בין האוכלוסיות.
תנים מגיעים לפינות האכלה של חתולים, עלולים לתקוף חתולים, כלבים קטנים, ומאבדים פחד מבני אדם.
שמירה על היגיינה ופינוי מסודר של מזון שנותר, חשוב מאוד למניעת מתן משאבי מזון לא רצויים לחיות הבר. אנא  שמרו על הניקיון בסביבה העירונית ובטבע.

שועל מצוי
השועל המצוי הוא יונק קטן, שמשקלו עד 4 קילוגרם, צבעו חום-זהוב וקצה זנבו לבן. השועלים נפוצים באזורים רבים בארץ וכיוון שמזונם מגוון והם משלבים בו גם שאריות ואשפה ביתית, ניתן לראותם גם בתוך יישובים. 
בתחומי העיר קריית מוצקין, קיימת אוכלוסיית שועלים קטנה המרוכזים בעיקר בשטחים הלא מיושבים בפאתי העיר, אך נמצאים גם בשטחים פתוחים במספר שכונות ברחבי העיר. 
הפחד משועלים בקרב האוכלוסייה אינו נובע מגודלם והפוטנציאל לפגיעה פיזית מהם, אלא בגלל הקשר שלהם להעברת מחלת הכלבת. במטרה למנוע את הסיכוי הקטן ביותר של הדבקת השועלים במחלת הכלבת, מבצע השירות הווטרינרי העירוני בכל שנה חיסונים אוראליים (חיסונים באמצעות פיתיונות בהם מוחדר תרכיב החיסון אשר נאכלים על ידי השועלים) למניעת כלבת, בקרב אוכלוסיית השועלים ברחבי העיר קריית מוצקין ובגבולותיה עם ערים אחרות. הדבקה במחלת הכלבת של אדם או בעל חיים תתרחש רק באמצעות נשיכה על ידי בעל חיים החולה בכלבת.
 
תן זהוב
התן הוא המין המצוי ביותר מבין משפחת הכלביים . נפוץ בעיקר בצפון הארץ ומרכזה, אך נמצא גם בצפון הנגב ובמדבר יהודה.
קל מאוד להתבלבל בינו לבין השועל, בגלל הדמיון ביניהם.
בשנים האחרונות, גם בגלל פיתוח הבניה המואץ באזורי הגידול הטבעיים של התנים וצמצום מקורות מזון ושטחים טבעיים, וגם בגלל ריבוי מקורות מזון זמינים בתוך העיר-לדוגמא האכלת חתולי רחוב לא נכונה ולא מבוקרת, ואי סגירת פחים, אנו עדים לתופעה של הופעת תנים ברחובות העיר במיוחד בשעות הערב והבוקר המוקדמות.
אוכלוסיית התנים באזור הקריות גדלה משמעותית בשנים האחרונות, ורוב התנים מגיעים אל תוככי העיר בכדי לאכול, ואז חוזרים ושוהים במשך היום במקומות פתוחים, שדות, שמורות טבע, חורשות בפאתי העיר.
התן לא יתקרב לבני אדם אלא אם היא חולה. בשנים האחרונות אנו עדים לתנים בריאים, אשר "התרגלו" לנוכחות בני אדם, ופחות מפחדים להגיע קרוב לבתים כדי לחפש אוכל.
רוב מקרי הכלבת בשנים האחרונות התגלו בתנים. השירות הווטרינרי העירוני משתף פעולה עם משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים, ומפזר כל שנה פיתיונות עם חיסון אורלי (דרך הפה) נגד הכלבת. כמו כן פועל השירות הווטרינרי העירוני בהסברה כיצד להאכיל נכון חתולי רחוב, ולצמצום מקורות מזון זמינים לחיות הבר, ופועל בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה שונים בכדי לטפל בנושא.
 
קיפוד מצוי
הקיפוד מסווג כ"אוכל-כול"  ומזונותיו העיקריים כוללים חרקים, חיפושיות ושאר פרוקי רגלים; חלזונות, תולעי אדמה ושורשי צמחים. בנוסף הוא יכול לאכול פירות וירקות, ואף נחשים קטנים.
קיפודים חיים בסביבות העיר והם חלק מהסביבה שלנו. 
הם אינם מסוכנים כלל, ואף תורמים למערכת האקולוגית העירונית.
אם קיפוד ייתקל בקערת מזון לכלבים או חתולים, הוא יעדיף (משיקולי אנרגיה) לאכול מזון זה, ואף יזכור להגיע לשם במועד מאוחר יותר. תופעה זו גורמת להשמנה אצל הקיפוד המצוי, ואף מסכנת בהידבקות בגרדת (סקביאס) את הפרטים המתקבצים סביב לכלי המזון. לכן אין להשאיר אוכל מחוץ לבית ללא השגחה, ולדאוג לפנות שאריות אוכל.
אם נתקלים בקיפוד פצוע, לנסות למנוע פגיעה בו על ידי חיות אחרות, יש לפנות לרשות הטבע 3639* , או למוקד העירוני, אנו נדאג להעביר אותו לעמותות המטפלות בקיפודים. 

נמייה מצויה
הנמייה הינה טורף קטן הנפוץ בכל חלקי הארץ, היא אוכלת כל וטורפת מגוון בעלי חיים הקטנים ממנה כולל מכרסמים ונחשים ומהווה גורם חשוב בוויסות אוכלוסיית נחשי צפע.
ניתן לראות נמיות בודדות בקרית מוצקין במיוחד באזורים פתוחים בפאתי העיר ליד שמורת הטבע.
באזורים כפריים ידועה הנמייה לרעה עקב התפרצות ללולים והריגת תרנגולים, אולם בעיר אנו יכולים בעיקר לברך על יתרונותיה.
 
עורב אפור 
העורב הנפוץ ביותר במדינת ישראל הינו בעל צבע אפור על פני חלקים גדולים של גופו.
העורב מבלה חלק ניכר מזמנו על הקרקע בחיפוש אחר מזון תוך ניתור או הליכה. עורבים מאופיינים ביכולת קולית מגוונת וקולותיהם מנוצלים לקריאות זיהוי, שיחה או מצוקה. הם חיים בלהקות וקניהם נבנים על ענפי עצים גבוהים, בנקיקים ואף בחריצים וחלונות בניינים.
העורבים ניזונים משאריות מזון בסביבת מעונו של האדם, כגון: פגרים, גוזלים, ביצים, מכרסמים, לטאות וזוחלים קטנים, נבטי זרעים, פירות, אגוזי פקאן ועוד.
העורבים הם מונוגמיים והקשר בין בני הזוג נשמר לאורך שנים. בעונת הקינון, באביב, בזמן שהם מגדלים את גוזליהם הם טריטוריאליים ועלולים לאיים ולתקוף כל אדם או בעל חיים בקרבת הקן. לעתים הגוזלים נופלים מהקן, ואז עורבים אחרים מגוננים עליהם.
אם מבחינים בגוזל על הרצפה, לא להתקרב, ובמיוחד לא להתקרב עם כלב, יש לפנות למוקד העירוני.
 
מיינה מצויה (הודית) 
עוף ממשפחת הזרזירים. המיינה אוכלת כל ותזונתה מגוונת (כולל גוזלים של ציפורים אחרות). המיינה גורמת לדחיקה של מיני ציפורים מקומיים ולעיתים מהווה מטרד עקב התנהגותה חסרת הפחד והאגרסיבית בעיקר בתקופת הקינון, ההמלצות שניתנו בעניין עורבים רלוונטיות גם לגביה.
 
נחשים
נחשים הם זוחלים בעלי חום גוף משתנה הניזונים מבשר (בעיקר טרף של מכרסמים ואפרוחים). בארץ ישראל ישנם כ–40 מיני נחשים שונים, כאשר רק 9 מהם ארסיים והנפוץ בהם הוא נחש הצפע, שנמצא גם קריית מוצקין.
נחשים מצויים במקומות בהם יש להם מסתור וטרף וניתן לראותם בחצרות, בעיקר בבתים המצויים בסמיכות לשטחים פתוחים. לא קיימת הדברה כנגד נחשים ובכדי למנוע הימצאות נחש בחצר הבית, יש להקפיד על ניקיון החצר, פינוי גרוטאות המשמשות להם למחסה ולטיפול כנגד מכרסמים.
אם נתקלים בנחש בשטח הציבורי, לפנות למוקד העירוני, להתרחק מהנחש ולא לנסות ללכוד אותו ו/ או להרוג אותו. הפעולה הנדרשת תתבצע על ידי הלוכד המוסמך ללא המתת הנחש. בהמשך ישוחרר הנחש בטבע הרחק מבתי התושבים בתיאום עם רשות הטבע והגנים.

עטלפים
עטלפים אוכלי פירות מהווים חלק מהטבע העירוני. לא כל העטלפים בתחומי יישוב הינם אוכלי פירות, חלקם הינם עטלפים אוכלי חרקים. עטלפי החרקים הינם חיות בסכנת הכחדה וקיומם בסביבתנו חשוב ביותר כיוון שהם מהווים מדביר ביולוגי חשוב למזיקים כגון יתושים וחרקים, וחלק חשוב במאזן האקולוגי בטבע.
קיים פחד אנושי מן העטלפים, המבוסס רובו ככולו ממיתוסים ופייק ניוז, חשוב לציין כי לא ידוע בישראל כי עטלפים מהווים מאגר למחלת הכלבת, או לכל מחלה אחרת. כמו כן העטלפים לא "נתפסים בשערות הראש", וכלל אינם מזיקים אלא מועילים לאדם.
חשוב לציין כי אין כל נזק הנגרם מעטלפים המתעופפים בלילה אלא אך ורק מהפרשותיהם של עטלפי פירות. עטלפי פירות נמשכים מאוד לפירות עסיסיים ומרכיבים של עצים מסוימים כגון תמרים, אזדרכת , פיקוס וכדומה.
קיימות אפשרויות רבות להרחקת עטלפי הפירות: שימוש ברשתות, אורות סנוור ומכשירי הרחקה על קוליים המופעלים על ידי מרחיקי עטלפים מקצועיים. יש צורך בתחזוקה עקבית לאמצעים אלה עקב הסתגלות העטלפים. 
תלונה בנושא מפגע הפרשות עטלפי הפירות בגינות הציבוריות- לפנות למוקד העירוני. אחריות העירייה בנושא זה, הינה בטיפול בעצי הפרי המצויים במרחב הציבורי בלבד-גיזום עצים בעלי פירות מבשילים במרחב הציבורי ולפעול לתכנון מושכל של העצים בגינות הציבוריות.
מכיוון שישנם עצי פרי רבים בשטחים הפרטיים ובגינות התושבים, ומכיוון שקיום עטלפים במרחב העירוני הינה עובדה קיימת, באחריות התושבים לגזום את עצי הפרי שלהם או לכסותם ברשת.
אם נתקלים בעטלף פצוע, לנסות למנוע פגיעה בו על ידי חיות אחרות, יש לפנות לרשות הטבע 3639* , או למוקד העירוני, אנו נדאג להעביר את העטלף לעמותות המטפלות בעטלפים. 
 
חיסון כלבת לחיות בר-השירות הווטרינרי העירוני מבצע באופן שוטף פיזור של פיתיונות עם חיסוני כלבת אורליים בשטחים הפתוחים הסובבים את העיר במטרה לחסן נגד כלבת את חיות הבר, במיוחד תנים.
גודל הפיתיון כגודל קופסת גפרורים בצבע חום.
לתשומת לבבכם, למרות שאין שום סכנה בפיתיונות, אין לגעת בהם.