פינוי אשפה, מיגור היתושים ובעיות סניטציה זכו לטיפול שוטף של פרנסי השכונה. להלן מבחר החלטות להנאתכם.

הוצאת זבל... (בהמשך – אשפה).

ביום 23.06.35 צ'רבינסקי : אנשים מכפר חסידים רוצים בעד הוצאת הזבל מהשכונה ולשרוף אותו. במחיר לירה אחת ליום. לדעתי יצטרכו להוציא את הזבל 3 פעמים בשבוע.
מנדלסון : להוצאת הזבל כדאי להשתמש בחמורים, יעלה יותר בזול.
ביום 11.07.35 : לוטרשטיין : שאלת הזבל תכופה. יש אדם הנכון לטפל בענין ויקבל עבורו ועבור חמורו להובלת הזבל 8 לא"י.
ברייטמן : "מי צריך להשתתף בהוצאות?". נוביק : "כל החברים אם הם על המקום או לא".

משתפרים !

ביום 13.07.36 "המועצה מפנה תשומת לב ההנהלה שהוצאת האשפה איננה בסדר ויש לאחוז באמצעים מידיים לשפר את המצב או ע"י תוספת חמור עם ארגזים או סדור עגלה מיוחדת., או תוספת שעות עבודה של העובד.
ביום 16.07.36, "ההנהלה שמה לב להערת המועצה, שהוצאת האשפה איננה בסדר ומניחה שהלקוי בא כתוצאה מזה שמנקה האשפה מר שטיינברג עסוק בעבודה אחרת. כדי לתקן את המצב רואה ההנהלה צורך לפטר את שטיינברג ולקחת במקומו את מר מרוקו שהציע את שרותו לדבר הזה מזמן. בקשר לכך על מרוקו להביא תעודת רופא שהוא מוכשר לעבודה זו. יחד עם זה על מרוקו לעבוד חודש אחד בתור נסיון ואם יצליח לקבל אותו בקביעות ולדון אז על תנאי עבודתו ומשכורתו. במשך שבועיים יעבוד מרוקו עם שטיינברג. את הודעת הפיטורין להוציא לשטיינברג, רק לאחר שמרוקו יעבוד במשך שבועיים לפחות".

פתרון אזורי.

ביום 12.11.36, פרוש מדווח מפגישת נציגי הקריות במפרץ: "נדונה שאלת הוצאת האשפה. אמצעי הוצאת האשפה אינם הולמים. יש חשש של אפידמיה. בממשלה שוררת דעה להפסיק את תנועת הבנין במפרץ אם לא יתוקן המצב הסניטרי. קיימת הצעה לבנות בנין מיוחד לשרפת אשפה. הבנק המרכזי מוכן להלוות למטרה זו 2000 לא"י ל10 שנים, בתנאי שכל הקריות יקימו קואופרטיב לתכלית זו. סבורים שהוצאת האשפה תהיה באמצעות אוטו וכך אפשר להוזיל את הוצאת האשפה בהשוואה לשיטה הפרימיטיבית".
החלטה : ההנהלה מסכימה בפרינציפ בדבר בנין משותף לכל הקריות בשביל ריכוז האשפה ושריפתו. המודוס של השתתפות בתקציב, יהיה לפי מספר המשפחות שבכל קריה. במצב כיום צריכה מוצקין להשתתף ב 20%. בהמשך, "לדרוש מכל חנווני המכולת שיסדרו פחים מיוחדים וסגורים לאשפה ולהטיל עליהם תשלום של 100 מיל לחודש".

בינתיים....

ביום 31.12.36, : "התברר שהאמצעי הנוכחי של הוצאת האשפה אינו מספיק, מחליטים לשפר ולרכוש לשם זה סוס או פרד ועגלה מיוחדת. לשלם לשטרוסברג משכורת 10 לא"י לחודש. החזקת הסוס או הפרד ע"ח הועד".
ביום 05.05.37, : "לעשות נסיון נוסף בהוצאת אשפה ע"י אוטו". וביום 19.05.37: "למסור לשפירא את הוצאת האשפה מהקריה באופן זמני. העבודה הזאת תמשך במשך שבוע ימים בתורת נסיון, 3 פעמים בשבוע. התשלום בהתאם להצעתו שהגיש לפי 15 לא"י לחודש".
ביום 22.07.37 "במצב הענינים המוזנחים של עכשיו, מחליטה המועצה להוציא את האשפה 4 פעמים בשבוע במקום 3. הוצאת האשפה תהיה ביום א,ג,ה, בשעות הבוקר וביום ו' בשעות שלאחר הצהרים".
ביום 16.08.37 "לפנות לשפירא ולדרוש שהורקת האשפה מהפחים תעשה באמצעות סלים ולא להביא עד האוטו".
ביום 03.02.38 "הובא מכתבו של מר שפירא הו הוא מבקש להעלות את שכר העבודה ב 3 לא"י לחודש. או שיוציא את האשפה במחיר הקודם 2 פעמים בשבוע במקום 3".
ברקוביץ : "כמה פעמים לגמרי לא הוצאה האשפה. אין להסכים להזנחה זו. יש להפחית מהתשלום למר שפירא".
קפלן : "לבא בדברים עם נהגים העובדים בקריה וחושבני שיסכימו להוצאת האשפה בתנאים בהם עבד שפירא".
אלנבוגן : "קבענו את התקציב הסניטרי ע"פ הצעת שפירא עצמו. ואין לבא בהצעות חדשות. מחליטים בשלילה.

סוסים ועגלות או ... אוטומוביל ?

ביום 01.12.38 שפירא : "המצב הסניטרי בקריה ירוד מאד. יש לשפר את המצב ולהקים ועדה מיוחדת".
אלנבוגן : "יתכן שנצטרך לשוב לשיטת הוצאת אשפה בעגלות מאחר ועבודת האוטומוביל אינה משביעה רצון".
ווהל : "חסר איש אשר יפקח על העבודה. הועדות מתאספות בערב והפקוח דרוש ביום. צריך להיות איזה מפקח".
ברקוביץ : "אין להסכים לשיטת הסוס ועגלה. לא הצלחנו כשהישוב היה קטן, על אחת כמה וכמה לא נצליח עכשיו".
מחליטים לבחור ועדה סניטרית ו"לקחת דברים עם שטרוסברג שיעבוד בנקיון. המשכורת של שפירא מתבטלת בזה".
ביום 02.01.39 דנים בהצעות לפינוי האשפה. גולדברג : "ענין הנקיון אינו תלוי במספר הפעמים שמוציאים את האשפה אלא בסדור הכלים המיועדים לאשפה".
ווהל : "למסור העבודה לעגלון אשר יתעסק רק בעבודה זו. אבל בגלל הבטחון הלקוי ההובלה באוטו יותר בטוחה". אלנבוגן : "אם בן אדם מקבל עבודה והוא צריך למלא תפקידו כהוגן, מן ההכרח לתת לו אפשרות של קיום. אינני רואה ששני אנשים יוכלו להתפרנס מעבודה זו בתנאים המוצעים. יש להגדיל את השכר ל-20 לא"י בחודש ובשעות הפנאי יעסקו בעבודות אחרות של הקריה".
קפלן : "אין לערב את הוצאת האשפה בעבודות אחרות, כי באופן זה אף אחת לא תעשה כראוי".
זכס : "ההתקשרות צריכה להיות רק עם איש אחד שהוא יהא אחראי כלפינו ולא שניים".
מחליטים "למסור את העבודה לנסיון של 2 חדשים לוילנר ושטרוסברג".

ממנים סניטר ראשי

ביום 05.11.45 על הפרק : בחירת סניטר. נתקבלו 5 הצעות, המנוי הוא זמני לנסיון של חודש ותלוי באשור הממשלה. האיש צריך להיות מתאים לתפקיד. זזובסקי ממליץ על אפשטיין ומבקש להתחשב במצבו הקשה. היות ואינו גר בקריה אלא בחיפה, להזמינו תחילה ולברר את אפשרויותיו למלא את התפקיד. דוארמן מתנגד לדחות את הבחירה. אין כאן שאלה הומניטרית אלא צריך אדם מתאים הנמצא כל היום במקום ומכיר את הבתים". לאחר הצבעה נבחר סמילנסקי.

חוק עזר – מפגעים סניטריים

ביום 27.12.45 מתקבל חוק עזר "על מפגעים בלתי סניטריים, דוגמת חוק העזר של עיריית ירושלים, שיתן למועצה סמכות מלאה לפקח על נקיונם של בורות שופכין ולתקן דריאנז'ים על חשבון בעלי הבתים כשבעל הבית מסרב לתקנם בעצמו".

אשפת גינה

ביום 03.04.46 מחליטים :לאשר חוזה להוצאת אשפה עם ארתור היימן". ד"ר דוארמן : "בקשר עם הוצאת האשפה, מה עם שאלת אשפת הגינות וניקוי קוצים במגרשים הריקים".
קצנלן : "מציע שכל מי שמעונין שיוציאו את אשפת הגינה שלו, וכל מי שיצטרך להוציאה לפי דרישת הסניטר, יפנה למועצה שהיא תודיע להיימן כי עליו להוציא את האשפה, בתשלום שהמועצה תקבע".
מחליטים "ועדת הבריאות תברר את האפשרות והתנאים להוצאת אשפת גינות".

קבלן אשפה – עיריית חיפה

ביום 26.03.47 גרושקביץ : "לא נוכל להוריק את האשפה למקום שהורקנו עד עכשיו, מחלקת הבריאות מתנגדת בכל תוקף. הרופא הממשלתי הודיע, כי לא יסכים שהאשפה תורק אלא במקום שיאושר ע"י מחלקת הבריאות. למרות רצוננו למסור את העבודה לאיש המקום, איני מוצא מוצא אחר מאשר למסור את הדבר לעירית חיפה". כך מחליטים.
ביום 09.09.47 גרושקביץ : "בקשר להוצאת האשפה נכשלנו בזה שהתקשרנו עם העיריה. גמרנו אתם כי יוציאו את האשפה 3 פעמים בשבוע בתשלום חדשי של 50 לא"י, בתוספת 7 לא"י עבור עבודה עברית. עכשיו מעלים את המחיר ל79 לא"י. לא הועילו כל הטענות שלנו כי אי אפשר לשנות את התקציב באמצע השנה. הצענו כי יפנו רק 2 פעמים בשבוע, וגם עבור זה רוצים 69 לא"י". החלטה "לדון בהצעות הקודמות שהוגשו, למצוא הצעה מתאימה ולגמור את הקשר עם העיריה".

ביום 21.09.48 גרושקביץ : "קבלנו מכתב מעירית חיפה בדבר העלאת התשלום החדשי עבור הוצאת אשפה מ67 לא"י ל112 לא"י. הודיעו שאם לא נכניס את הסכום יופסק איסוף האשפה. הדרישה לא מתחשבת בעובדה שאנו קשורים בתקציב שנתי ואין ביכולתנו לעבור אותו. בכדי לא לסכן את המשך איסוף האשפה העברתי מקדמה 110 לא"י".
סגל : "כבר בזמנו התנגדתי שנמסור את אסוף האשפה לעיריה. העסקנו עגלון ושלמנו 30 לא"י בחודש. דעתי שנמצא גם כיום עגלון שיקבל על עצמו את אסוף האשפה בתשלום לא יותר גדול ממה ששלמנו עד כה".
גרושקביץ : "בזמנו הסכמנו מתוך הכרח, היות ולא היה לנו מקום להוציא את האשפה, קרבת המחנה, התנגדות קק"ל וכד'".
פרחי : "כדאי אפילו לרכוש עגלה". החלטה "לקנות עגלה ולמצוא עגלון מתאים. להפסיק את הקשר עם חיפה".

"מס אשפה"

ביום 25.09.49 דיון בתקציב, גרושקביץ : "אני מקבל את ההצעה בקשר למס האשפה, להטילו על בסיס בית אב ולא על בסיס חדר, כי משפחה הגרה ב4 חדרים לא מוציאה יותר אשפה מאותה משפחה אילו גרה בחדר אחד".

מכוניות פינוי אשפה

ביום 28.02.50 גרושקביץ : "מבקש החלטה לרכוש שתי מכוניות לאשפה ולהורקת בורות, מכספי מלווה בתי החרושת בארה"ב. לסדר ארגז על המכונית להוצאת אשפה". מחליטים לאשר.

מבצע – "שבוע הניקיון"

ביום 17.09.50 גרושקביץ : "במקומות שונים בוצע שבוע ניקיון. הדבר חשוב מכל הבחינות. מבצע כזה יעלה לנו גם קצת כסף. אנו אחרנו קצת אולם יש לבצע את הדבר".
פינקלשטיין : "כשעשו מבצע כזה בחיפה יכולנו להבין, כי שם ישנם רובעים שלמים מאוכלסים עם אנשים עניים, אולם אין כך בקריה. כל בעל בית שוקד על ניקיון חצרו. באיזה צעדים נקטו נגד אלה שלא נענו להוראות הסניטר".
פרחי : "הניקיון בחיפה היה ע"ח בעלי הבתים. העיריה מסרה את הביצוע לקבוצת חיילים משוחררים. דבר חשוב שעשו, הוא מתן פחי אשפה שהכניסו לכל חצר וחייבו את הבעלים בתשלום עבור הפחים. יש למצוא הסדר דומה ביחס לפחי האשפה ובקשר לעבודות ניקיון, להתקשר עם מישהו אליו נשלח את בעלי הבתים במחיר מוזל".
זזובסקי : "על המועצה לדאוג לפחי אשפה ולהכריח כל בעל בית לרכוש פח כזה".
חשמן : "האם למועצה זכות חוקית לחייב בעלי בתים לעשות ניקיון וכד'?".
סמולנסקי : "אצלנו אין צורך במבצע כזה. אצלנו מתבטאים המטרדים הסניטריים במקומות ציבוריים. אנו מטפלים בדבר מתן פחי אשפה, מצאתי פחחיה במפרץ שאפשר להזמין שם פחים, אולם אין לנו מקום לאחסן אותם. מתוך ניסיון אני יכול לומר שפנייה לציבור לא תביא תועלת מרובה".
זיידנר : "שאלת בורות השופכין היא טראגית מאד. אני גם קורבן להזנחה בשטח זה. על המועצה לטפל בדבר".
פינקלשטיין : "אחרי שנותנים לכולם התראות, יש לבצע את התיקונים ולחייב אותם בהוצאות".
גרושקביץ : "להכניס לתקציב סכום, שתהיה לנו אפשרות לעשות הוצאות שאח"כ יוחזרו. כשחשבתי על ניקיון, לא כללתי את שאלת הבורות כי זה נמצא בטיפול יומי. פעם אחת לעשות ניקיון יסודי ולהסדיר את בעית פחי האשפה".
פינקלשטיין : "במקום שהמדרכות גמורות לדרוש מהקבלנים לסלק את הפסולת שנשארה. לדאוג לניקיון תחנות האוטובוס".
פרחי : "אוספי האשפה בוחרים לעצמם מה שנוח להם לקחת, אם יש דבר מחוץ לפח לא לוקחים. גם עשב שפורץ מהמדרכות, הורס אותם. נהגים מעמידים מכוניות על המדרכה, לתת הוראה להעמיד מכוניות במגרש החניה".
גרושקביץ : "להחליט לנקות את מדרכות ורחובות. לנכש עשבים ולהורות לקבלן להוציא את הפסולת מהרחובות. ביחס לחצרות השאלה יותר קשה, אני חושש שנתנגש עם בעלי הבתים ואין בטחון כי נצליח".
זסלבסקי : "יש לדרוש מבעלי החצרות ויחד עם זה לדאוג לאפשרות ולמקום לסילוק האשפה מהחצרות".
גרושקביץ : "יש לגשת לפעולה באופן מעשי" ההצעה אושרה.

המשך יבוא