חזות העיר, גינון ונטיעה, מורשת שהונחלה לדורות ע"י המייסדים. מבחר החלטות בנושא, להנאתכם !

השדרה הראשית.

ביום 11.09.35, ברייטמן : בענין נטיעות לבקש הדרכתה של קהק"ל, את ישור הקרקע נעשה בכספנו.
ברקוביץ : נטיעות יש לחלק לשני סוגים: א. נטיעות נגד החולות ב. נטיעות לנוי. בראש וראשונה לטפל בנטיעות להגנה נגד הרוחות. אין לפנות לעצות אצל קה"ק.
פרוש : קודם יש לנטוע את החלקה הגובלת עם פסי מסה"ב (מסילת הברזל (מ)), בעיקר כדי למנוע את הילדים מלהתקרב לפסים.
קפלן : לישר את השדרות שברחוב הראשי ומה שנוגע לעצם הנטיעות, יש לפנות למומחים.
חסיד : התפקיד הראשון בנטיעות להגן על הכבישים.
ברקוביץ : לפנות למקווה ישראל שישלחו מומחים. למנות ועדה מיוחדת לשם טיפול בדבר הזה.
הוחלט : למנות ועדה מיוחדת שתטפל בישור הקרקע במקומות הדרושים ולהביא לפני ההנהלה את התקציב הנחוץ.

ביום 06.08.36, כמעט שנה אחרי מחליטים, "לגשת לנטיעת השדרות עוד השנה. לפנות לשוורץ העומד בראש המחלקה לחקלאות של קה"ק לעצה והדרכה. לבא במו"מ עם גורמים אחרים היכולים לסייע".
ביום 10.12.36, עדיין מחפשים ייעוץ : "לפנות לעירית תל אביב ורמת גן שימציאו לנו שמות האדריכלים גננים בקשר לנטיעת השדרות. לפנות למר ויינברג ביגור".
ביום 19.01.37, "לאשר את מסירת את העבודה למר דדשוב".
ביום 04.03.37, "לתלות שלטי אזהרה לאיסור הכניסה לשדרות הנטועות, השלטים יהיו בני סיסמאות שונות".
ביום 14.02.38 הנושא "שנוי צורת הדרכים לפי הצעת הקהק"ל". ברקוביץ : "נפגשנו עם קליין. הוא מסר שהצעתו היא לסדר את התנועה רק בצד אחד של הרחוב ובצד השני תהיינה נטיעות. אנחנו התנגדנו לכך כי תכנית זו עשויה להפלות בין החברים ויגרמו נזק לקריה. לבסוף הבטיחו להמציא לנו העתק מהתכניות שנוכל לעיין בהן עיון יותר רחב".

מלחמה בחולות !

ביום 18.09.35 צ'רבינסקי : הנני מחכה ל2 הצעות בנדון: אחת מהמכשיר והשניה מכפר חסידים. ההצעה כוללת מחירים לישור השדרות ולמלוי המקומות הנמוכים. מלוי הביצות נאמד לתצרוכת של 1700..., כמות של השדרות עוד לא חושבה.
ברקוביץ : "לקחת בן אדם מיוחד שישמור על הכבישים וינקה אותם מהחולות. בלי טיפול תמיד נסבול מהחולות".
הוחלט : א'. על צ'רבינסקי לסדר את המדידות ולהגיש להנהלה כמות החול למלוי וישור והתקציב הדרוש.
ב'. לצורך מלוי מותר לקחת חול ממגרשים פרטיים שיש עליהם גבעות, אולם במידה כזאת שהגובה על
פני הכביש לא יפחת מ 30 ס"מ.
ג'. לקצור במקצרה את העשבים שבקריה ולשרפם.

חורשת האקליפטוס.

ביום 26.12.35, "מקציבים סכום של 50 לא"י לנטיעת החורשה שע"י פסי הרכבת, לבקש מועד תושבי הקריה שיטפל בענין זה ולהביא לפני ההנהלה הצעות מסוימות בנידון זה".

מייבשים ביצות.

ביום 16.01.36, ברקוביץ : הענין אינו מתקדם משום שטפלו בו אנשים בלתי מומחים. אלה שדרשו את הנטיעות באו בהצעה להקציב למטרה זו 50 לא"י והתברר שהגדר לבדה תעלה כ-50 לא"י. הנטיעות תעלנה ל-100 לא"י. יוצא שאנו זקוקים ל150 לא"י. יש להקציב את הסכום הזה כי בלי עצים מראה הקריה יהיה עלוב מאד.
הוחלט : "בהתחשב עם זה שהנטיעות הן צורך בשביל הקריה כי יש בהן משום החלשת סכנת המלריה, להקציב סך 100 לא"י בשביל הנטיעות ולהכניס את ההוצאה בתקציב של שנת 1936.
ביום 29.01.36, העבודה נמסרת לבצוע ובעלות נמוכה מהתקציב. אבל.. ביום .6.02.36, מסתבר כי נשכח פרט נוסף : "לסדר צנורות בחורשה ההולכת וניטעת לשם השקייה ומקציבים סכום של 25 לא"י בערך".
ביום 03.02.36, "בהכירנו שענין הנטיעות הוא חשוב איננו יכולים להתנגד לפעולה של הנטיעות אולם איננו יכולים להסכים לשיטת ההנהלה שהיא עושה חוזים בלי אשור המועצה. כדי להתחיל בפעולה אפשר להסתפק במפרעה יותר קטנה".

ממשיכים לטעת !

ביום 17.01.39 "המועצה מסכימה באופן פרינציפיוני שיש לגשת לטיפול בנטיעות. להכניס בתקציב של שנת 1939 סך 150 לא"י למטרה זו".
ביום 24.01.39 עבודת הנטיעות נמסרת למר דדשוב, לתקופה של שנה כולל אספקת זבל וחמרים אחרים".
ביום 05.02.39 אלנבוגן : "מר דדשוב התחרט. הוא חושב שבתנאים שקיבל יצטרך להפסיד". מחליטים להגדיל את התקציב ל 215 לא"י, אבל להעביר את העבודה לארגון הגננים "שהוא גוף אחראי ומבחינה זו אין חששות".
ביום 21.02.39 ארגון הגננים העלה את המחיר, דדשוב הסכים לרדת במחיר בתנאי שיימסר לו חוזה עבודה לשנתיים, מחליטים לחזור לדדשוב.

ביום 27.07.39 אלנבוגן : "המצב בנטיעות אינו מזהיר ביותר. זלקינד מתלונן שהוא מפסיד הרבה ולא יוכל להמשיך בעבודה". מחליטים "לקנות על חשבוננו 41 טון זבל לשם זיבול העצים ולהוסיף לזלקינד 10 לא"י".

איכות הסביבה

ביום 10.01.40 לענות למהנדס עירית חיפה שחשבנו להגדיל אצלנו את מספר העצים בכסף המעט העומד לרשותנו מקרן הנטיעות הכללית, אולם אנו מסכימים להצעתו שבכסף הזה ינטעו עצים במפרץ חיפה בתנאי שאלה ינטעו סמוך לדרך הגובלת עם הקריות.

עצי השכנים – ירוקים יותר

ביום 04.02.40 פייקוביץ : "רק 50% מהעצים משביע רצון האחרים טעונים החלפה. צריך תקציב של 270 לא"י".
ברקוביץ : "יש לכלול בנטיעות את חצר ביהכ"נ אשר הוא מוזנח מאד ונמצא באמצע הקריה".
גולדברג : "השדרות עולות לנו כסף רב. השקאה לבדה כ-500 לא"י ואחרי כמות מים כה עצומה טוענים שזה לא מספיק. השגיאה נעשתה בהתחלה את אי ההצלחה יש לראות בעצם בחירת העצים אשר לא מתאימים לקרקע שלנו".
קפלן : "למה אצל אנשים פרטיים העצים מתפתחים יפה ואילו העצים הציבוריים כה נחשלים. אין לי בטחון שאם תוספת תקציב המצב ישתפר. אולי כדאי לקחת את הנטיעות בידינו ללא כל קבלנים".
ברקוביץ : "הדעה שהעצים אינם מתאימים אינה מתקבלת על הדעת שכן במגרשים הפרטיים כן מתפתחים יפה. אין לקחת את הנטיעות על עצמנו שזה יעלה לנו ביוקר. יש להמשיך עם הקבלן אבל להוריד מהמחיר שהרי הוא קשור בחוזה".
אלנבוגן : "הגורם לכשלוננו הוא החיפוש אחר הזול. העבודה הזולה מתנקמת בנו קשה. כרגע אין מוצא אחר אלא להמשיך ולשפר את המצב. אשר לביהכ"נ אם יש לביהכ"נ אמצעים לכך, אפשר יהיה לעשות דבר מה".
מחליטים : "להוציא 25 לא"י לשם קנית שתילים חדשים ועבודות הכרחיות שאינן סובלות דחוי. המועצה מסכימה להשקיע 30 לא"י בנטיעות לביהכ"נ בתנאי שועד ביהכ"נ ישקיע 15 לא"י משלו".

ביום 15.11.45 מתברר כי העצים גדלו ומתעורר הצורך בגיזום ומחליטים : "לקבל על עצמנו את הוצאות הגיזום ולמסור לידי המועצה המקומית את הטיפול בזה".

חוק עזר ל.."עניני אילנות"

ביום 27.12.45 הוחלט "לאשר חוק עזר לנטיעת אילנות המטיל על בעלי הבתים את הוצאות שתילתם של אילנות לאורך הכבישים". להלן כמה פרטים מתוך חוק העזר "אילן - פירושו אילן, שיח או נטע כל-שהם. מדרכה – פירושה כל השטח שיוחד לתחבורת הולכי-רגל בלבד, כולל אבני-שפה וקירות-תומכים, אם מצויים כאלה. רחוב - פרושו כל דרך, רחבה, או מעבר לרבים או ליחיד, שבהם יש לציבור זכות מעבר, וגם שטח מעבר על פני גשר ציבורי כל-שהוא, והוא כולל את תעלות –הערב המקומרות והחפירים שבשני צדדיו. כל אילן לא יינטע ברחוב כל-שהוא בלא צו או תעודת היתר שיוצאו ע"י המועצה".

סמוכות

ביום 23.01.47 פנית המועצה לקבל "150 סמוכות מהחורשה לשם החזקת העצים בשדרות", נענית בחיוב.

עבודות דילול

ביום 17.09.47 גרושקביץ : "יש לאשר הצעה דחופה לשם ניקוי ודילול החורשה. יש צורך לתקן את הגדר, לדלל את העצים, לנקות את כל העשבים והקוצים. כמו כן יש לישר את כל השטח. החלטה "לאשר ולדאוג שהעבודה תעשה בסדר".

גנן שהוא "אלרגי" לפרחים

ביום 23.01.50 גרושקביץ : "מר ריינר הגנן הביא תעודות רפואיות על מחלת אסטמה של פריחה, אסור לו לעבוד בחוץ בגננות. מבקש להחליף את מקצועו. אני מציע להעבירו למשרד מקום שיש בו עבודה רבה, בתנאי כי גם להבא ימשיך להשגיח על עבודות הנטיעות". ההצעה מתקבלת.

המשך יבוא