דת – מסורת, שרותי דת ושמירת השבת

מייסדיה ותושביה הראשונים של השכונה ברובם הגדול לא היו דתיים, במונחים עכשוויים ניתן לומר כי היו שומרי מסורת. נושאים כגון שמירת השבת, חגי ומועדי ישראל והצביון היהודי של השכונה, עלו לא אחת על סדר היום של המועצה וההנהלה.
לא זו בלבד אלא שבין מבני הציבור הראשונים שתוכננו, היה בית כנסת (על כך כתבה נפרדת).
להלן מבחר החלטות בנושא מתוך הפרוטוקולים של ישיבות ההנהלה והמועצה.

שמירת שבת.

ביום 26.12.35 סעיף מס' 7 – הובא לדיון מכתב הרבנות מחיפה, שבו מודיעים שמר מ. ברנסון חילל את השבת בפרהסיה בעבדו בשבת בגנתו. הוחלט "להזהיר את ברנסון על כך".
ביום 16.07.36, שוב עולה הנושא ומחליטים : "לכל אלה שהוזהרו לא להשקות את הגנות בשבתות ולא שמו לב לכך, להזהיר אותם שוב בע"פ על הנחיצות להמנע מהשקאת הגנות בשבתות ואם גם אזהרה זו לא תתן פרי, לסגור להם את המים בערב שבת ואלה יהיו סגורים במשך כל יום השבת. ברייטמן מדגיש "שמירה על קדושת השבת בכלל, מוטלת באופן ישר על ההנהלה, בלי זה יש הריסה של הקיים".
ביום 10.08.36, מוקרא מכתבו של הרב יפה, בו הוא מפנה תשומת לב המועצה לעובדה המחפירה של חלול שבת בפרהסיה המתפשטת בקריה. בעיקר המקרה שקרה באחת השבתות שהאוטובוסים של קבוץ הובילו זבל באמצע הקריה. המסקנה, לפרסם אסור כניסת אוטובוסים בשבת. ברוח זו מחליטים לפנות לקבוצי השומה"צ בסביבה ולבקש "להמנע מחלול שבת בפרהסיה ובראש וראשונה שלא יכנסו באוטובוסים לקריה".
ביום 14.09.36, לקראת ראש השנה מחליטים : "להוציא לקבלני הבנין פקודה שימנעו מיציקות בערב חג רה"ש וכן לפרסם מודעות בדבר אי השקאת הגנות בימי החג".
ביום 14.06.37 בענין הקפה של אברהם הוכמן "לכתוב מכתב המלצה למשרד הבריאות ולבקש לא לפגוע בקפה של מר הוכמן. יחד עם זה להעיר למר הוכמן שעליו להזהר מחילול השבת".
ביום 30.10.38 "לפי הצעת היו"ר שפירא מחליטה המועצה לפרסם כרוז בו ידרשו התושבים להמנע מחילול שבת בפרהסיה הפוגע כה קשה ברגשות המסורתיים שלנו".
ביום 19.06.39 תשובה לקה"ק בדבר נסיעות בשבת, לענות שקיים חוזה עם משמר המפרץ שלפיו אסור לו לנסוע בשבתות דרך הקריה.

כשרות

ביום 26.12.35, סעיף מס' 6 – "על בקשתו של מר יפה למנות אותו בתור משגיח על עניני הכשרות בקריה, מחליטה ההנהלה לברר את הנדון לאחר האספה הכללית".
בישיבה מיום 12.05.38, פונה הועד הפועל לועד הקהילה "למנות משגיח על עניני הכשרות". כמו כן "להקציב 2 לא"י לחודש להחזקת רב בקריה".

רב קהילתי

ביום 12.11.36, "להודיע ללשכת הרבנות בתשובה על הצעתה שבאלת מינוי רב, ידונו לאחר שיבנה בית הכנסת ואזי תוקדש תשומת לב למועמדותו של הרב לובשבסקי".

מגדנות לט"ו בשבט.

ביום 29.01.36 בנושא חגיגת ילדים בט"ו בשבט – "ההנהלה מקציבה סכום שלא יעלה על 4 לא"י עבור מגדנות בשביל ילדי בית הספר לחגיגת ט"ו בשבט".
ביום 19.01.37 "הואיל וברצון בתי הספר שבחיפה להשתתף בנטיעות ט"ו בשבט בקריתנו, מחליטה ההנהלה להקל על ההשתתפות וקובעת למטרת החגיגה הזאת תקציב של 15 לא"י. כמו כן בוחרת ההנהלה ועדה מיוחדת אשר תוציא לפועל את החגיגה ותפקח עליה".

חנוכיה לחנוכה.

ביום 12.11.36 ההנהלה מטילה על מר לוטרשטיין לעבד תכנית מעשית בדבר הוצאה לפועל של חנוכיה על מגדל המים לימי החנוכה הקרובים.

חוג ללימודי יהדות

ביום 24.01.39 "לשלם לחוג ללימודי היהדות סך 5 לא"י ע"ח התקציב לתרבות, בתנאי שבכסף הזה ירכשו ספרים אך ורק לצרכי החוג".

בית עלמין

ביום 03.01.38 מחליטים "בקשר להתענינות של כמה אנשים מהקריות הסמוכות בדבר נחיצותו של בית עלמין בסביבה הקרובה, ממנה המועצה את מר גולדברג שיטפל בענין זה מטעם הקריה".
ביום 20.12.39 פיגנבלט : "שמעתי שהמקום המוצע ע"י הקה"ל למטרה זו אינו מתאים. הוא מלא אבנים ומרוחק מהכביש. גולדברג : "ואני שמעתי שהמקום כן מתאים. המרחק מהכביש רק 300 מ' האדמה קשה ונוחה לתנועה. יהא צורך בהוצאות לשם חבור המקום עם הכביש, גדור בית הקברות וכו'. ווהל : "לבחור ועדה שתכין תקנון ותבטיח את האינטרסים שלנו בכדי שההוצאות לא תפולנה יותר מדי על קרית מוצקין". זו גם ההחלטה.

ביום 18.03.40 הנושא בית עלמין. גולדברג : "השתתפתי בכמה ישיבות. קרית חיים אינה מוכנה להשתתף בהוצאות לסדור בית קברות ועומדת בתוקף על נציגות מתאימה בהנהלת הענינים. באנו איפוא אנו ונציג ביאליק למסקנה שאפשר לרכוש חלקה פרטית כ 65 דונם בתנאים נוחים, וזו יותר קרובה לכביש דבר שיקמץ בהוצאות סלילת כביש". מחליטים "להודיע לקק"ל שאנו מוכנים להשתתף בהוצאות סדור בית קברות בתנאי שכל ההוצאות תחולקנה בין הקריות באופן יחסי".

שחיטה כשרה !

ביום 03.08.39 להודיע לבעלי האטליזים (אלתר ברוך וישראל רוזנברג(?)) שכל עוד אנו שייכים לקהילת חיפה עליהם לקבל את מרותה. לדרוש בכל תוקף את ההפסקה המיידית של השחיטה הנפרדת העשויה לגרום תקלה בענין הכשרות ובמובן הסניטרי. העתק ממכתב זה להעביר למשרד הרבנות.

ביום 09.40 בענין אספקת בשר כשר מחליטים "הואיל והמועצה מעונינת בסדור עניני אספקת הבשר לתושבי הקריה הן מטעמי כשרות והן מטעמי בריאות, מחליטים פה אחד לסדר בית מטבחיים זמני ולשם כך לבא בדברים עם הקצבים הסיטוניים העוסקים במקצוע הזה בקריה. יש להשגיח שהאגודה לא תסבול מזה כל הפסד כספי. להבטיח את זכות העבודה של חברי הקריה. הואיל והקריה קטנה להתקשר רק עם 2 קצבים העוסקים בענף זה בקריה זה מזמן".

ביום 13.10.40 שפירא : "על הפרק שאלת הקהילה (רב (מ)) והשחיטה. בענין הקהילה טרם הגענו להחלטה מסוימת. אבל יש להסדיר את עניני השחיטה כי קיימת הפקרות מצד הקצבים". מחליטים "המועצה מאשרת את זכרון הדברים עם הקצבים ומיפה את כוחה של הועדה לחתום עליו עם הקצבים".

חילול שבת – חירום

ביום 19.02.40 שפירא : "מסרו לי שביום השבת עבדו בתיקוני הבארות שלנו. אם נכונה היא העובדה הרי יש לגנותה בכל תוקף. יש לקבוע עמדה נמרצת פעם ולתמיד שאין מקום בקריתנו לחילול השבת".
ווהל : "תקון הבאר היה הכרחי אחרת היינו עומדים במצב חוסר מים. לא עבדו בקביעות בבארות מלבד התיקון הדחוף".

יש מועצה דתית

ביום 16.09.41 מתברר כי קיימת מועצה דתית המבקשת נציג הועד בהנהלתה. ההחלטה : "אין זה שייך לאגודה. רוזנשטרייך לא יכול להיות בא כוחנו במועצה הדתית".

חילול שבת - ב.. "אידיש"

ביום 05.11.45 זקס : "בליל שבת התקימה במועדון הצגת "צימוקים ושקדים" באידיש והיה חילול שבת. מבקש לאחוז באמצעים להפסקת פעולות אלו.
ד"ר דאורמן : "האם אין צורך להעמיד לויכוח את הזלזול בשבת ובתרבות הלאומית בכלל בבנין זה?"
מונק : "מבקש שלישיבה הבאה יברר היו"ר מה יכולה האגודה לעשות בקשר עם המועדון הואיל והיא בעלת הבית שלו".
ביום 27.12.45 גרושקביץ  : "בקשר עם הצגת צימוקים ושקדים במועדון, קיבל הועד למען החייל מחאה גם מהמוסד ללשון ותרבות, אך לא נתן תשובה".

מה עושים ה... גויים ?

ביום 05.11.45 "פנינו לשלטונות הצבא להעסיק יהודים ולא לעבוד בשבת בזפות שדרות השופטים. היתה תשובה שלילית בהחלט ואיימו אפילו בהפסקת עבודה".

בית מטבחיים

ביום 19.05.46 גרושקביץ : "הקק"ל הסכימה לתכנית בנין בית מטבחיים. המקום המדויק של החלקה ייקבע בזמן הקרוב. הקצין הוטרינרי רוצה שיהיה מרכזי למפרץ. אין אנו יכולים להקים את המפעל בעצמנו. לכפר עטא (קרית אתא (מ)), יש הצעה משלהם להקים את המפעל אצלם ואנו נהיה אצלם מעין אורחים".
סגל : "הקצין הציע שותפות ואם כפר עטא לא תסכים, יחייבו אותם לשחוט אצלנו. מצד שני אם נעשה את המפעל ביחד יעלה לנו יותר זול. מחליטים לזמן פגישה עם ב"כ כפר עטא ולסכם בענין.

ביום 09.06.47 גרושקביץ : "נפגשנו עם ד"ר זילברשטיין הקצין הוטרינרי המחוזי, המכיר את פרשת בית המטבחיים. לפי נסיונו בית מטבחיים קטן המוגבל למקום מסוים, לא יתן הכנסות. מציע כי ייבנה בית מטבחיים מרכזי במפרץ. מבקש כי נקבל החלטה כי אנו מוכנים להשתתף בזה. אני חושב שנוכל להיכנס לשותפות עם כפר אתא על בסיס חצי חצי". מתקבל.

ביום 25.08.48 גרושקביץ : "קבלנו מכתב ממחלקת הבריאות בחיפה שהשחיטה אצלנו אסורה. שחיטת הבשר תסודר במרוכז בבית המטבחיים בחיפה. קבעתי פגישה עם דויטש המפקח הוטרינרי ביחד עם הרב. קבלתי הודעה שהקצבים נפגשו עם דויטש והרב ללא השתתפותי. נעשו רשימות ונחתמו ע"י המועצה. יש רושם שהקצבים רוצים להשתמט מתשלום מס".
פרחי : "הקצבים לקחו את הרשימות ללא ידיעתי. מציע שהענין יוסדר ע"י הנשיא".
סגל : "אין לשוחט רשות לשחוט ללא הוראות המועצה". פרחי : "לדרוש מהממשלה שחיטה נפרדת".
סגל : "להזמין את הרב, השוחט והקצבים לשם ברור השאלה ולתשלום דמי שחיטה ודמי הנקירות. לדרוש שחיטה בשפרעם".

שיעורי תורה - ע"ח מי ?

ביום 16.06.46 במסגרת הדיון בתקציב, לבקוביץ : "מתפלא שלא הוכנס סעיף לתמיכה בשיעורי תורה בביהכ"נ שלומדים בהם 50 ילדים".
זזובסקי : "לשעורי התורה בביהכ"נ יש להקציב מועד הקהילה ולא מהמועצה. מלבד זה ביהכ"נ יכול לכסות בעצמו את הוצאותיו ואינו נזקק לתמיכות". מחליטים להקציב 25 לא"י.

תקציב דת, משכורת לרב והקמת המועצות הדתיות

ביום 14.05.47 ברייטמן : "חסרה הקצבה לחלק הדתי בציבור. זה עלבון שאין מכירים בצרכים של חלק זה".

ביום 03.10.48 דיון בתקציב, גרושקביץ : "בכדי לפתור את שאלת משכורת הרב, להכניס את המשכורת לתקציב. להוסיף 250 לא"י בתור השתתפות, בקהילה אין כסף. לרב יש לשלם משכורת במדויק ולכן יש להכניסו לתקציב".
לבקוביץ : "קבלתי משר הדתות מכתב בקשר להקמת מועצות דתיות".
גרושקביץ : "עד סדור המועצות הדתיות יש להבטיח את התשלום לרב. המכתב אינו משנה את הצורך של הכנסת משכורת הרב לתקציב".
סגל : "להקציב לרב ברנשטיין תשלום חדשי בתור דיין. קבלנו מכתב מ50 תושבים ויש להתחשב בזה".
זקס : "יש להתחשב עם המכתב ממשרד הדתות ולדאוג שהמשרד ישלם עבור הרב. אם נשלם לרב מכספי המועצה למה לא לשלם ליתר עובדי הקהילה?".
גרושקביץ : "חוזר משרד הדתות מודיע שהענין יופעל בעוד 3 חדשים. בינתיים יש למצוא סדור לתשלום משכורת הרב. תמיד נוכל להעביר למשרד הדתות. בקשר לדיין, הכנסנו את הרב ברנשטיין בתור דיין, הממשלה לא אשרה".

ביום 17.10.48 דיון בצמצום פרק ההוצאות בתקציב. לאור הקמת משרד הדתות ומועצות דתיות, מחליטים לפטר את כל עובדי ועד הקהילה, המעניקים שרותי דת בנושאים שונים.

ביום 17.11.48 בתמיכת ההסתדרות ותחת איומי שביתה, מתקיים דיון מחודש בנושא פטורי עובדי ועד הקהלה. החלטה, "לפטר את עובדי ועד הקהלה. לבחור ועדה לענין הפיצויים. קליטת חלק העובדים המתאימים במועצה המקומית בהתאם לאפשרות הקליטה. על העובדים מוטלת חובה למלא תפקידם, כלומר לעשות כל עבודה שתוטל כתנאי לקבלת משכורת".

ביום 15.12.48 דיון בתקציב ועד הקהילה. מהמסמכים המצורפים עולה כי, בסעיף ההכנסות נרשמו 80 לא"י הכנסות ממס נישואין ותעודות, 800 לא"י ממס שחיטה וכד'. בסעיף ההוצאות, הרב פוגלמן 520 לא"י, מרדכי לובשבסקי מזכיר המועצה הדתית 571, צבי לבינזון מנקר 615, יוסף נדל משגיח 462, מיכאל רוזנברג שוחט 517. הגרעון 436 לא"י.".
גרושקביץ : "אחרי העברת חובות המיסים, יהיה על המועצה לקיים את השרותים הדתיים החיוניים. משום כך ימשיכו לכהן, הרב, הדיין, המשגיח והשוחט.  אולם יפוטרו הגובה והמנקר". כך מחליטים. 

ביום 25.05.49 דיון בתקציב, ברייטמן : "תקציב השרותים הדתיים צריך קודם לקבל אשור המועצה הדתית. למסור את תקציב שרותי הדת לאשור המועצה הדתית ורק אחר כך לאשר את התקציב".
גרושקביץ : "קבלנו הצעה מהמועצה הדתית, הצעתנו גדולה יותר מהצעתם".
זזובסקי : "את סכום ההקצבה לשעורי תורה להעביר לסעיף ביהכ"נ, היות ולא מתקיימים שעורי תורה".

ביום 11.09.49 דיון מחודש בתקציב, כהן : "תקציב שרותי דת מוגזם בהחלט. מבלי לפגוע בסקטור הדתי, יש לדאוג לחיילים משוחררים ותנועות נוער לפני הקצבת אלפי לירות לשרותי דת עבור מיעוט בקריה".
מצביעים. ברוב 7 בעד ו1 נגד מאושר התקציב החדש. גרושקביץ : "אני מבין שכהן הצביע נגד מאחר והוא מסתייג מסעיף שרותי הדת וההקצבה לבי"ס תחכמוני. מבקש הצבעה נוספת לאשור התקציב ללא סעיפים אלה. בהצבעה חוזרת "בעד אשור התקציב בכללו ללא שרותי דת ובלי הקצבה לבי"ס תחכמוני הצביעו 8 (כל הנוכחים)".

בית העלמין

ביום 11.05.50 זקס : "השבוע הייתי בבית העלמין באזכרה ל5 הילדים שנהרגו בפצצה. ראשית אני מציע להכניסם לרשימת הקדושים. לעצם הענין, בית העלמין עושה רושם עגום, העשבים מכסים את הקברים, הכביש למקום מקולקל וגורם לייסורים לאנשים שנאלצים להגיע למקום. יש לחשוב על סדור מתאים של בית העלמין ותיקון הכביש. לברר מה תהיינה ההוצאות ובכמה תוכל החברה קדישא להשתתף".
גרושקביץ : "בזמן האחרון החברה קדישא רוצה להיות עצמאית. בהתחלה התענינתי בפרטים אולם עכשיו איני יכול. אולי כך זה יותר טוב. איני חושב שהמועצה תוכל לשנות ענינים עקרוניים, לא נוכל לעשות רפורמות. מציע כי לבקוביץ יטפל בדבר וימסור לנו פרטים והצעות".

בית כנסת לחגים

ביום 04.09.50 "מספר תושבי שטח ג' פנו במכתב ומבקשים רשות להתפלל באולם המכבי בראש השנה ויום כיפור. גם חבר המועצה פייגנבלט פנה בבקשה זו בשם קבוצת חברי האגודה".
החלטה "ההנהלה מסכימה באופן עקרוני למסור את האולם, אולם אחרי שישלמו למכבי עבור המאור".

המשך יבוא