תשתיות – בונים וסוללים בעבודה עברית

פיתוח תשתיות המים, החשמל וסלילת דרכי גישה לשכונה, היו תנאים וערכים חשובים ויקרים לעצם הקמתה. הקשיים שעמדו בפני מקימי הקריה בדרכם להשגת הנ"ל, הביאו לידי הקפדה יתרה בנושא השמירה על כל מה שהושג בעמל רב. להלן כמה החלטות בנושא זה. להנאתכם !

 ניקיון הכבישים.

ביום 20.03.35 "תקציב של 20 לא"י עבור ניקוי החול שנערם על הכביש הראשי".

תאורה בצלבים... (צמתים).

ביום 11.07.35 לוטרשטיין : "נחוץ עוד 10 פנסים בשכונה על כל צלב של כביש. יכובו בשעה 11 ולא יודלקו בלילות ירח. מפתחות עבור כל שלושה פנסים לשם כיבוי המנורות".

"עבודה עברית".

ביום 16.04.35 ברקוביץ: "חברת "של" מתכוננת לערבב את האספלט לא במקום העבודה-בשכונה, אלא במחצבה מאין שתקח את החצץ. השיטה הזאת אסור שנרשה אותה, לא תהיה לנו אפשרות לפקוח מצדנו, גם העבודה תסבול ואין בטחון שתהא שמה עבודה עברית מלאה".
ב- 01.05.35 ברקוביץ : "נפגשתי היום עם סנדלר והסברתי שלא נוכל להסכים שתערובת האספלט תעשה מחוץ לקריה. אנחנו הבטחנו עבודה עברית טהורה וכשהעבודה תעשה בחוץ לא תהא לנו היכולת לבקר את הדבר הזה. אין גם בטחון שהעבודה תעשה כהוגן, החומר לפי השיטה של ה"שליך" צריך להיות טרי וחם ובמרחק מקום אין בטחון שזה יתמלא. תהא שאלה של תיקון אבני השפה שהתקלקלו מתנועת אוטובוסים, יש לקחת בחשבון שמסבות התנועה שקעו חלקים של הכבישים ויהא צורך בגומות האלה לשים יותר חצץ".
גוירצמן : "לעמוד על זה שיפזרו על פני הכבישים עוד 3 ס"מ חצץ כדי לישר את הגלים אפילו על חשבוננו".
ב- 06.05.35 ברקוביץ מדווח מביקורו במחצבה וחוסר שביעות הרצון מ"הממצאים".
הוחלט "לאחר שאין אפשרות שערבוב החצץ יעשה בקריה אלא במחצבה יש לעמוד על זה שההשגחה המיוחדת שתצטרך להיות במחצבה תהיה על חשבון "של". נקוי החול מהכבישים יעשה על חשבוננו".
ביום 12.03.39 "לפנות לחברת "של" שתגיש הערכה על הוצאות זפות כבישים ואם מוכנה לתשלומים".

משתמשים ללא רשות?.

ביום 20.11.35 "הובא לעיון שהפועל המזרחי (קרית שמואל (מ)), הרשה לעצמו מבלי לשאול את פינו, לסלול כביש בשטח שכונתנו לשם התחברות עם הדרך שהם עומדים לסלול בשכונתם. ההנהלה מחליטה להזמין באופן דחוף את הפועל המזרחי לישיבה משותפת לשם בירור הענין".
ב- 28.11.35 לחובסקי : "הפועל המזרחי ממשיך לסלול מהכביש של הקריה לתוך השכונה שלהם מבלי לשאול את מי שהוא מהקריה".
אנשי "הפועל המזרחי" ממשיכים בשלהם מאחר והדרישה הזו חוזרת ונשנית גם בשנת 1936.
ב- 19.05.36 "לכתוב להפועל המזרחי שהוא מתחמק באופן שטתי מלהשתתף בהחזקת הכבישים ואנחנו נאחוז בכל האמצעים החוקיים להגן על האינטרסים שלנו".

קרית מוצקין מצידה, "נאה דורשת ונאה מקיימת". ב- 30.07.36 החלטה : "לשלם לועד קרית חיים את החצי מהוצאות סלילת הכביש המחבר את הקריות, סך 28 לא"י".

התעלמות קרית שמואל נמשכת. ב 10.08.37, "היחס של הפוע"מ אינו מראה רצון להשתתפות באמורטיזציה של הכבישים,אין לראות תועלת בהמשכת הדיונים האבסטרקטיים – יש לקבוע חלק של 5 לא"י לחודש 1937 ובעד שנת 1936 2.5 בחודש. שעליהם לשלם במשך 7 ימים ולא נזמין אותם לדין תורה".
ב- 01.08.37 קובעים פגישה עם הפועל המזרחי להסדיר את נושא השמוש בכביש.

קנסות ועונשים !

ביום 04.05.36 "בעד חסימת הכבישים וקלקולם מטילה ההנהלה על החברים כדלקמן את הקנסות האלה :
1) על מר אורוונגר סך 5 לא"י.
2) על מר צבי אדלר סך 5 לא"י.
3) על מר מונדש (קמחי) סך 2 לא"י.
ביום 23.03.37, רואים תוצאות : "לאחר שמר קמחי תקן את הכביש וגם הוסיף על חשבונו חלקות כביש, מחליטה ההנהלה לשחרר אותו מהקנס שהוטל עליו ולזכות את חשבונו בסכום זה".

התראות למזיקים

בישיבה מיום 14.06.37 "להפנות את תשומת ליבה של חברת החריש שהטרקטורים שלה המיישרים את החולות של גב ים, עוברים על פני כבישי הקריה וגורמים להם נזקים, עליה לחדול מזה".

ביום 21.06.39 לענות לרוזמן וקוקור (?) שיתקנו את העגלות והמכושים (?). היו רעים לתנועה ומקלקלים את הכביש.

"ספונסר" לתחזוקה.

ביום 21.06.39 לפנות למושל המחוז שיכלול את הכבישים שלנו בתוך החלק של הכבישים הציבוריים ויש להחזיקם ולתקנם על חשבון הממשלה.

שיתוף פעולה

ביום 04.07.39 " המועצה מסכימה לתכנית גב ים בדבר סלילת כביש חדש מעבר לפסים עד שדות הטנקים (המחנה (מ)).

שיכון מאורגן

ביום 19.02.40 נדונה בקשת ארגון הנהגים משמר המפרץ להשתכן באופן מאורגן בקרית מוצקין.
אלנבוגן : "יש לעודד ולאפשר את שיכונם שבשעה קשה זו יש ערך רב מאד לחידוש הבניה בקריתנו".
ברקוביץ : "מן ההכרח לקבל את שויו של המגרש במלואו ובמזומנים".
גולדברג : "אינני מתלהב מכל הענין. אין סיבה שבגללה יש להוזיל את מחיר המגרש. בתנאים אלו נוכל להשיג מתיישבים אחרים. ישנה עוד שאלה חשובה היסכימו האנשים האלה להיכנס חברים בארגון המעמד הבינוני, זה תנאי הכרחי".
זכס : "מצבם של הנהגים איננו קשה ואין לגשת לענין מתוך דחיפות. הורדת המחירים תשמש תקדים לא טוב".
ווהל : "כפי שידוע לי אין שם כסף בשפע. הקושי העיקרי יהא בכניסה לארגון הדורש הרבה כספים".
מחליטים : "על המבקשים להודיע אם הם מסכימים באופן פרינציפיוני להרשם בתור חברים בארגון המעמד הבינוני. אם יסכימו, לנהל אתם מו"מ בדבר קביעת התשלום ונתינת הנחה. אופן התשלום יקבע ע"פ הסכם הדדי".

מרחיבים את רשת הכבישים

ביום 21.05.45 גרושקביץ : "יש אפשרות לסלול חלק מהכביש בשטח הנוסף. חלק מהכביש יתן אפשרות לחברים לגשת לבנין. גם הקק"ל לוחצץ עלינו לעשות את העבודות האלה, גם מטעמים סניטריים בכדי לחסל את הביצה במקום הזה. אני טענתי כי ענין הביצה שייך לועדה האנטימלארית ועל הקק"ל לשאת בעבודות אלה. בכל אופן, ע"י עבודות יבוש הביצה לא נשיג את המטרה, בין כך ובין כך מוכרחים לסלול שם את הכביש". מחליטים לצאת למכרז לביצוע העבודות.

ביום 07.08.45 מחליטים לסלול כביש בשטח הנוסף וגם... : "שרשת המים בשטח הנוסף תונח לפני סלילת הכביש ולקיים את ההחלטה הזו אפילו אם בשביל זה יצטרכו לעכב את הסלילה של הכביש". ביום 13.08.45 קצנלן : "יש להבטיח שהנחת הצינורות לרשת המים בשטח תעשה לפני סלילת הכביש". מתקבל.

ביום 02.10.45 מסתבר כי הקבלן הסולל "מצמצם" את כמות הסולינג (חומר הסלילה (מ)) ומחליטים להפסיק את הסלילה עד לתיקון הליקוי.

ביום 11.11.45 עולה ההצעה : "לעבודה נוספת לחזק את צידי הכביש (הבנקטים) בפסולת מחצבה שתעלה 260 לא"י". מחליטים לבדוק עד כמה העבודה הזו הכרחית ואם אין אופן אחר לחיזוק הבנקטים שיעלה יותר זול.

ביום 25.11.45 נמסר הדיווח הבא מפי המפקח מר טילו : "השטח של הכביש מלא חורים, הציפוי העליון נעשה מ--- מעורב עד החצי בחול ונכבש ע"י מכבש קליל, לכן חושב שלא נסתמו כראוי החורים וגם חסר לדעתו שיפוע בכביש".  מחליטים לעכב את התשלום לחברה הסוללת ולא לאשר קבלת הכביש.

ביום 05.12.45 מתקבלת חוות דעת אחרת של המהנדס : "הכביש הוא טוב ואין שום חשש לשלם להקבלן באופן סופי אם ניקח בחשבון אחריות הבנקאית של הקבלן בתור בטחון טיב העבודה במשך שנה". מחליטים לשלם. מיד אחר כך דנים בבקשת המהנדס לגמר חשבון ותשלום עבור הפיקוח על עבודת הסלילה הנ"ל!

 הגיע זמן המדרכות !

ב19.05.46 גרושקביץ : "בזמנו הגשנו הצעה לחוק עזר לבנין מדרכות. לפי החוק על המועצה לשאת ב25% מהוצאות המדרכות. אם נשאיר את החוק כך, יהיו קשיים בביצוע המפעל. מציע לתקן את החוק ש100% ישולמו ע"י בעלי הבתים. גם אם המועצה תשלם 25% הרי שיצטרכו בעלי הבתים לשלמם בצורת מיסים מוגדלים, ואין זה רצוי להרים את המיסים בלי גבול".
קצנלן : "מתנגד. המדרכות נבנות לכל התושבים והגיוני מאוד שכל התושבים ישתתפו בהוצאות".
לאחר הצבעה וברוב של 7 מול 2 מתקבלת הצעת גרושקביץ.

ב10.09.46, גרושקביץ : "המדרכות חשובות להתפתחות הקריה. אם מדברים על מרכז מסחרי חשוב שתהיינה גם מדרכות. צריך להחליט אם בכל הרחובות או רק ברחובות הראשיים".
סגל : "יש להתעניין בקשר למחירים, כדאי לעשות הכרזה בעיתונות. לדעתי צריך לעשות בכל הרחובות".
זזובסקי : "קודם להחליט אם בכלל לבנות מדרכות ואח"כ נחליט מאיפה וכמה".
רייס : "אין צורך בדיון. יש לנו חוק שבעה"ב ישאו בהוצאות. צריך להתחיל בעבודה. מדברים על זה כבר שנה".
דוארמן : "הכל במועצה הולך בכבדות, מדברים ובסוף דוחים. יש חובה לתת עבודה לחיילים משוחררים ולפליטים. אפשר להוציא את העבודה לפועל. מחוסר מדרכות היו הרבה תאונות, המצב הסניטרי סובל ויש גם חוסר עבודה".
גרושקביץ : "אני שבע רצון על הדאגה להפעיל את המועצה. ביחס למדרכות לא יכולנו לעשות יותר ממה שעשינו. זה מפעל גדול וצריך להוציאו לפועל. נזמין הצעות ע"י הכרזה בעתונות, ועדת עבודות ציבוריות תטפל בזה".

ב20.11.46 גרושקביץ : "בקשר למדרכות התקבלו הצעות. מסיבות כספיות אי אפשר להוציא את העבודה לפועל. הבנק אינו יכול לתת לנו הלוואה כפי שבקשנו, המושל מסרב לאשר הלוואה כה גדולה. האשראי שלנו הוא פי כמה ממה שמשלמים לממשלה. לווינו לבנית תחנות, שיכון חיילים, ונשארה יתרה של 5000 לא"י. נבנה את המדרכות בשלבים ונתחיל בשד' השופטים. טרם הפעולה הייתה רוצה כי המזכיר יסע לר"ג ונתניה ללמוד מהנסיון שלהם".
רייס : "עמודי החשמל בשד' השופטים נמצאים באמצע השדרות והאור לא יגיע למדרכות, יש להתקשר עם חברת חשמל כדי שיעבירו את העמודים למדרכות".
ברייטמן : "להחליט קודם על טיב המדרכות ואח"כ לסדר את הכסף בשביל שד' השופטים. מציע לאסוף את בעה"ב ברחוב ולהודיעם כי עליהם לבנות את המדרכות לפי הוראותינו".

ב28.11.46 ישיבה עם קצין המחוז לבהר, גרושקביץ : "יש לנו משאלה כי הממשלה תעזור לנו בדרישתנו מהצבא לתקון הכבישים. לא תיקון סתם אלא תיקון יסודי להביאם למצב הקודם. בקשנו הלוואה למדרכות ולא נענינו".
לבהר : "אני מעביר את בקשתכם לצבא, אבל אל תהיו אופטימיים. את בנין המדרכות יש לעשות בשלבים, רחוב אחד אחרי השני. באם אקבל תכנית מדויקת, אני מאמין כי המושל יאשר".
גרושקביץ : "מבקש כי המושל יעשה דבר מה בקשר לפנוי השטח התפוס ע"י המחנה הצבאי".
לבהר : "יש להגיש פטיציה חתומה ע"י בעלי המגרשים, אני אשתדל בדבר".

ביום 01.04.47 קצנלן : "כדי לא להפוך את עבודת המדרכות ל... אני מציע להכין את החומר הדרוש. כשנהיה מוכנים להוציא את הדבר לפועל, נודיע לבעלי הבתים וניתן ארכה של חודש ימים".
פרחי : "אני מוכן כי יעשו את המדרכה הראשונה ליד ביתי בתור דוגמא לשאר בעלי הבתים".

ביום 28.05.47 לקראת סלילת כביש נוסף, החלטה : "להזמין את אדלר ולברר איתו אם לבני השפה נכללים במחיר, אם כן מוסרים לו את העבודה. אם לא נכללים אז קוראים לחברת אספלט ואחרי כן לאדלר לבירור נוסף".

ביום 09.06.47 גרושקביץ : "בענין המדרכות הועדה היתה פעילה מאד. משתתף גם מומחה תושב המקום, המהנדס אבריל. גם בק. חיים ניגשים לבנית מדרכות. הציעו לנו הלוואה אך לא נוכל לקבל כי האשראי שלנו מוגבל".
קצנלן : "הועדה פעלה בקצב כי הענין דחוף. אם נקבל את הצעת ביצור נוכל לסדר מדרכות בכל הקריה בתוך זמן קצר. התלבטנו בשאלה איזה מדרכות לעשות, אספלט או מרצפות. קבלנו חוות דעת מעירית ת"א ר"ג ונתניה, כולם מדגישים כי למרצפות על אף היותן יקרות, מעלות טובות יותר מאספלט. בקשר לאבני השפה, ישנם אבני נצרת שהם דבר נצחי כמעט, אבל הן ערביות. לעומתן יש אבני שפה מבטון תוצרת עברית. מציע שניקח את התוצרת העברית".
רייס : "חשבתי שהעבודה כבר בשלב יותר רחוק. לאור מצב חוסר העבודה, יש לזרז את הדבר הזה. מדרכות אספלט יתנו יותר עבודה מאשר מרצפות".
גולדברג : "השתתפתי בישיבות הועדה, היא מעשית מאד. זו חובת כבוד למועצה זו להוציא את העבודה לפועל".
גרושקביץ : "כדי לא לעכב את העבודה, להחליט ליפות את כוחה של הועדה לקבל את כל ההחלטות שצריך בנדון".
זסלבסקי : "אני מתנגד כי זה בניגוד לחוק. חברי המועצה יהיו מחוץ לענינים".
החלטה ברוב קולות "לסלול מדרכות בכל הקריה. למסור יפוי כח לועדה להחליט על צורת ההוצאה לפועל".
בהמשך, גרושקביץ "בקשר לחוק העזר על שימור דרכים, יש לקבל החלטה על הסכום שנגבה ממקלקלי ומשתמשי הכביש". החלטה "מבוני בתים המניחים את חמרי הבנין על הכביש, 2.5 לא"י לחדר".

ביום 01.07.47 החלטה "לבנות מדרכות מאספלט".

ביום 20.08.47 גרושקביץ : "שתי ההצעות האחרונות שנשארו הן של קנדל וברשדסקי".
פרחי : "למחרת השיחה עם ברשדסקי בא קנדל וסיפר מילה במילה מה שדברו כאן. דברים כאלו מפריעים לאפשרות לעבוד כאן ואין כל ערך לעבודה".
החלטה "להצביע בהצבעה חשאית". ברוב של 6 מול 2 ו1 נמנע, נמסרה בעבודה לברשדסקי.

ביום 17.09.47 גרושקביץ : "ביצור הודיעו כי אינם מתערבים בבחירת הקבלן. מציע להפגש שנית עם קבוצת אספלט ומר בן ארי ולהחליט למי למסור את העבודה. שניהם הסכימו לתקן את המדרכה ליד ביהכ"נ ללא תשלום".
קצנלן : "לידיעת הציבור יש להדגיש, כי המועצה מסדרת את המדרכה ליד ביהכ"נ על חשבונה".
פרחי : "להכניס סעיף כי בעלי הבתים שיש להם כבר מדרכה, ישלמו רק עבור הרחבתה ועבור השכבה העליונה".
זכס : "מציע לקבל החלטה בהצבעה חשאית, לפי הנסיון ראינו שהדברים המדוברים כאן נמסרים מיד החוצה".
לאחר ויכוח נערכת הצבעה חשאית וברוב של 7 בעד, 1 נמנע, נבחר הקבלן בן ארי.
גרושקביץ : "יש בקריה כמה סמטאות שמשמשות מעבר מקוצר בין הרחובות, הן מלאות חול. בהזדמנות שיעשו מדרכות, כדאי לרצף גם סמטאות האלו". החלטה "לקבל מהקבלן את התנאים הכי טובים".

ביום 12.01.48 החלטה : "לתת הוראה למכונאים לבדוק את השיברים והברזים של הרשת, בפרט בשד' השופטים איפוא שיוצאים לסלול את המדרכות ולסדר ארגזים בשביל הברזים".

קרן עבודות ציבוריות – ו ... לקידמה יש עוד קומה !

ביום 17.02.49 "להזמין את כל בעלי המגרשים הפנויים, להודיע להם על תוספת תשלום לקרן עבודות ציבוריות ועל הדרישה לגשת לבניה מידית".
ביום 27.02.49 "לבקש מועדת בנין ערים חיפה להרשות ולהסכים להקמת קומה ג' בבתים בקריה".

מדרכות – פרויקט בהמשכים

ביום 27.02.49 גרושקביץ : "בזמנו לא היה לאל ידו של הקבלן להמשיך בעבודת המדרכות מחוסר אשראי. כעת אין צורך באשראי  ואפשר לגשת למימוש העבודה בכל הרחובות".
ביום 11.04.49 "לבנות מדרכות לאורך כל רחובות הקריה ולפנות לבעלי הבתים שיבנו אותן תוך חודש ימים. באם לא יעשו כן, תבנה אותן המועצה ותדרוש מהם את הוצאות התקנת המדרכות".

ביום 11.09.49 גרושקביץ : "צריכים להתחיל לפעול בקשר להתקנת מדרכות ברחובות הקריה.
זסלבסקי : "בזמנו דברו כי המדרכה תעלה 48 ל"י ומה ההגדלה במחיר כשכל המחירים יורדים?".
כהן : "מה בקשר למגרשים בעלי חזית ארוכה יותר מאחרים ומגרשי פינה".
החלטה "1. להתקין מדרכות בכל הרחובות. 2. לדרוש מכל בעל מגרש 75 ל"י, 15 במזומן והיתר בשטרות ל15 שנה. 3. כל בעלי המגרשים ישלמו אותו הסכום. ההפרש באורך או מגרשי פינות, ישולמו ע"י המועצה. רק שד' השופטים מקום שרוחב המדרכה 3 מ', ישלמו לפי השטח. כל בעלי המגרשים בשד' השופטים ישלמו אותו הסכום".

באים לסרט ב ... טנק ?

ביום 11.04.49 זקס : "לדרוש פיצוים עבור הנזקים לכבישים שנגרמו ע"י הממשלה (הצבא). נזקים שהם תוצאה ממעשי הפקרות (למשל : חיילים הנוסעים להצגות קולנוע בכלי רכב כבדים ביותר). מציע למסור את הכביש הראשי של הקריה לרשות הממשלה, שהיא תדאג לאחזקתו וישמש את כל הסביבה".

המשך יבוא